רוחניקיות...
לקראת סוף שנות ה90,פרץ גל התורות מהמזרח הרחוק והפך משמעותי במדינת ישראל ,ובעצם סחף עימו אנשים שחיפשו תשובה,ובמקביל התפתחות הטכנולוגיה,והמרוץ המהיר אחרי הכסף,קירב אנשים יותר לחפש מציאות כביכול יותר "רוחנית" כנגד התרבות המערבית הקפיטליסטית.. לדעתי,ובאופן אישי לגמרי,יש בעניין המון פלצנות,כל בנאדם שלובש גלביה לבנה,וראסטות מעטרות את ראשו,מדבר בקול שקט,ומטיף לך שצריך להפיץ אור ואהבה לסובבים ולעולם,לי זה נראה די לא מציאותי... לכל אחד מאיתנו יש אנשים שהוא מחבב פחות,ויש אנשים שהוא מחבב יותר,וההפך,לא כולם אוהבים אותך,ומנגד יש כאלו שכן אוהבים.. לאותו מנהיג "רוחני" יש כנראה כריזמה אישית,והוא סוחף איתו אנשים אבודים,חלשי אופי,שמחפשים במשהו להאחז בו. הטרנד של תורות מהמזרח הרחוק,שתפס תאוצה בשנים האחרונות,הוא לא יותר מעוד סוג של דת,כמו שבעבר היו מסעות צלב בשם הנצרות בתקופות פרימיטיביות של האנושות,או תקופות בעבר שהאיסלאם היה פופולארי,אז כיום הטרנד החדש הוא לחיות לפי מנטרות מהמזרח הרחוק. למתבונן מהצד,זה נראה כל כך תמים,ויפה,הרי הבסיס של תורות אלו הוא להפיץ אהבה לעולם,לאהוב את כולם וכו..וכו..אבל כמו כל סוג של דת,גם לתורה זו יש "גורואים" שמטיפים על צורת התנהגות שלדעתם תביא אור ואהבה לעולם,טקסים,ומנהגים (יוגה,מדיטציה)..כמו שליהדות יש מנהיגים דתיים,לאיסלאם,ולנצרות. הרי שומעים הרבה מאנשים דתיים שהם חשים התעלות רוחנית כאשר הם מתפללים,או מבצעים איזושהי פעילות דתית אישית,או קבוצתית...אותו הדבר שמעתי מאנשים שעשו יוגה,מדיטציה וכו...עליתם על המכנה המשותף של שני הדברים? המכנה הוא "אותה גברת,בשינוי אדרת". חלק מטבע האדם,הוא להאמין במשהו,להאחז,בכדי להרגיש עם עצמו יותר טוב,או יותר טוב מאחרים,כל אחד חושב שדרך אמונתו היא הנכונה,ומנסה להפיץ אותה כמה שיותר,ולהטיף לחיות כמוה...כמו היהדות...כמו הנצרות..כמו האיסלאם...כך גם תורות המזרח הרחוק. לכן אני לא מוצא שום הבדל בינם,לבין 3 הדתות המרכזיות. יגידו אנשים שזו לא "דת",אלא דרך חיים...אבל אם מתסכלים על האותיות הקטנות,מבינים לבסוף שמבעד למעטפת שהגורואים מנסים לצייר לנו,מסתתרת עוד דת,זו כביכול דת הפוך על הפוך..ואותם גורואים מיחצנים את תורות המזרח הרחוק בצורה מאוד מתוחכמת,ותמימה,אך לבסוף כמו כל בנאדם שנסחף לדת כזו או אחרת,אותם אנשים שמצאו תשובה בתורות מהמזרח הרחוק, הם אותם אנשים שימצאו תשובה ביהדות,או בנצרות,או באיסלאם,סוג של מבנה אישיות,שיש אותו לרוב בני האדם,שהוא הצורך להאמין/להאחז במשהו. יש המון צביעות בנושא ה"שאנטי שאנטי,ואהבה לכול.." שבנאדם בא ואומר לי שהוא אוהב את כולם,זה נראה לי הזוי,ולא מציאותי, אני מסכים עם חשיבה חיובית,אבל בכל אחד מאיתנו יש גם את הצד השלילי,המשקעים,וכו..זה כל היופי,וגם מהצד השלילי באים דברים מדהימים...השירים של אביב גפן,ועוד אמנים,ומוזיקאים שכביכול שידרו מלנכוליות,יצרו דברים מדהימים... נכון,הקידמה,הטכנולוגיה,העובדה שהעולם נהיה קטן יותר,וכולם יודעים הכל על כולם,המרדף אחרי הכסף,קצת מלחיצה,ומפחידה, אבל עדיין,יש לזכור שזו אבולוציה,התפתחות,משהו טבעי שהעולם כולו עובר,ואפשר לשלב בין עולם הרוחניות,לעולם הטכנולוגי,זה לא סותר אחד את השני. לדעתי לחיות באיזו קומונה נידחת,ולהטיף כנגד הקידמה,זו בריחה,שנובעת מפחדנות להתמודד עם המציאות,רק אותם כתות רוחניות שוכחות שהם משתמשות באינטרנט,ובשאר אמצעים טכנולוגיים בכדי להפיץ את משנתם,אז הייתי אומר שיש כאן סתירה בין מה שהם מייצגים,והאופן שבו הם מייחצנים את המשנה שלהם לחיים. מצד אחד אני שומע אנשים שעושים יוגה/מדיטציה,ומטיפים לשלום,ואחווה,אבל לא נאה להם להתחבר עם אנשים מהפריפריות/שכונות מצוקה וכו...סוג של צביעות. אני לא סתם כותב את הדברים הללו,יצא לי להכיר כמה מ"הרוחניקים" שמתחברים לאנשים "הנכונים להם" ומתנשאים על אנשים ממקומות אחרים,סוג כזה של אנשים בד"כ מרגישים מוארים רוחנית,מינימום אלוהים, והם מצאו את הדרך,וכו...וכו...וכו...ומנגד הם מתפארים שהם גרים בצפון ת"א,עושים מפגשי יוגה,אוכלים קינואה ולא אורז (איזה מגניבים) ושלא נאה להם לראות קבצנים ברחוב,ושחס וחלילה לא יתחברו עם אנשים שגרים במקומות מסויימים...זה רוחניות? ממש לא...זה נובע מרגשי נחיתות של אותם אנשים,שחשים את עצמם... אני אולי שוחט פה כמה פרות קדושות,אבל מכירים את הסיפור על הילד שצעק "המלך הוא עירום"......? זו המציאות ברובה,לפחות במדינת ישראל,החברה הישראלית אוהבת טרנדים ואופנות,ותורות מהמזרח הרחוק זה עוד טרנד,שהישראלים מרגישים "מגניבים" לחיות לפי דרך חיים זו. דבר זה בעצם גרם לי לפקפק באורח חיים "שאנטי שאנטי שלום ואהבה",אני לא מכליל,יש כאלו שבאמת הם ככה כבני אדם,והם לא חייבים להיות עם ראסטות/שיער ארוך,ובלבוש מהמזרח הרחוק,הם ככה כבני אדם,בלי שום קשר ללבוש שלהם,או היכן הם גרים,והאם או עושה מדיטציה,מניח תפילין,או מתפלל לאללה. שורה תחתונה...עיזבו חיצוניות של משיח עם גלביה,ואחד שמדבר יפה ובשקט,ומרצה לך על כמה אהבה יש בעולם, ובלי יותר מידי חפירות על קארמה טובה,והתחברות לעצמך,זה כבר נהיה לדעתי TO MUCH בשנים האחרונות,ואיבד מהטעם הטוב. תכירו את הבנאדם בפנים,ואחרי זה תחליטו...
לקראת סוף שנות ה90,פרץ גל התורות מהמזרח הרחוק והפך משמעותי במדינת ישראל ,ובעצם סחף עימו אנשים שחיפשו תשובה,ובמקביל התפתחות הטכנולוגיה,והמרוץ המהיר אחרי הכסף,קירב אנשים יותר לחפש מציאות כביכול יותר "רוחנית" כנגד התרבות המערבית הקפיטליסטית.. לדעתי,ובאופן אישי לגמרי,יש בעניין המון פלצנות,כל בנאדם שלובש גלביה לבנה,וראסטות מעטרות את ראשו,מדבר בקול שקט,ומטיף לך שצריך להפיץ אור ואהבה לסובבים ולעולם,לי זה נראה די לא מציאותי... לכל אחד מאיתנו יש אנשים שהוא מחבב פחות,ויש אנשים שהוא מחבב יותר,וההפך,לא כולם אוהבים אותך,ומנגד יש כאלו שכן אוהבים.. לאותו מנהיג "רוחני" יש כנראה כריזמה אישית,והוא סוחף איתו אנשים אבודים,חלשי אופי,שמחפשים במשהו להאחז בו. הטרנד של תורות מהמזרח הרחוק,שתפס תאוצה בשנים האחרונות,הוא לא יותר מעוד סוג של דת,כמו שבעבר היו מסעות צלב בשם הנצרות בתקופות פרימיטיביות של האנושות,או תקופות בעבר שהאיסלאם היה פופולארי,אז כיום הטרנד החדש הוא לחיות לפי מנטרות מהמזרח הרחוק. למתבונן מהצד,זה נראה כל כך תמים,ויפה,הרי הבסיס של תורות אלו הוא להפיץ אהבה לעולם,לאהוב את כולם וכו..וכו..אבל כמו כל סוג של דת,גם לתורה זו יש "גורואים" שמטיפים על צורת התנהגות שלדעתם תביא אור ואהבה לעולם,טקסים,ומנהגים (יוגה,מדיטציה)..כמו שליהדות יש מנהיגים דתיים,לאיסלאם,ולנצרות. הרי שומעים הרבה מאנשים דתיים שהם חשים התעלות רוחנית כאשר הם מתפללים,או מבצעים איזושהי פעילות דתית אישית,או קבוצתית...אותו הדבר שמעתי מאנשים שעשו יוגה,מדיטציה וכו...עליתם על המכנה המשותף של שני הדברים? המכנה הוא "אותה גברת,בשינוי אדרת". חלק מטבע האדם,הוא להאמין במשהו,להאחז,בכדי להרגיש עם עצמו יותר טוב,או יותר טוב מאחרים,כל אחד חושב שדרך אמונתו היא הנכונה,ומנסה להפיץ אותה כמה שיותר,ולהטיף לחיות כמוה...כמו היהדות...כמו הנצרות..כמו האיסלאם...כך גם תורות המזרח הרחוק. לכן אני לא מוצא שום הבדל בינם,לבין 3 הדתות המרכזיות. יגידו אנשים שזו לא "דת",אלא דרך חיים...אבל אם מתסכלים על האותיות הקטנות,מבינים לבסוף שמבעד למעטפת שהגורואים מנסים לצייר לנו,מסתתרת עוד דת,זו כביכול דת הפוך על הפוך..ואותם גורואים מיחצנים את תורות המזרח הרחוק בצורה מאוד מתוחכמת,ותמימה,אך לבסוף כמו כל בנאדם שנסחף לדת כזו או אחרת,אותם אנשים שמצאו תשובה בתורות מהמזרח הרחוק, הם אותם אנשים שימצאו תשובה ביהדות,או בנצרות,או באיסלאם,סוג של מבנה אישיות,שיש אותו לרוב בני האדם,שהוא הצורך להאמין/להאחז במשהו. יש המון צביעות בנושא ה"שאנטי שאנטי,ואהבה לכול.." שבנאדם בא ואומר לי שהוא אוהב את כולם,זה נראה לי הזוי,ולא מציאותי, אני מסכים עם חשיבה חיובית,אבל בכל אחד מאיתנו יש גם את הצד השלילי,המשקעים,וכו..זה כל היופי,וגם מהצד השלילי באים דברים מדהימים...השירים של אביב גפן,ועוד אמנים,ומוזיקאים שכביכול שידרו מלנכוליות,יצרו דברים מדהימים... נכון,הקידמה,הטכנולוגיה,העובדה שהעולם נהיה קטן יותר,וכולם יודעים הכל על כולם,המרדף אחרי הכסף,קצת מלחיצה,ומפחידה, אבל עדיין,יש לזכור שזו אבולוציה,התפתחות,משהו טבעי שהעולם כולו עובר,ואפשר לשלב בין עולם הרוחניות,לעולם הטכנולוגי,זה לא סותר אחד את השני. לדעתי לחיות באיזו קומונה נידחת,ולהטיף כנגד הקידמה,זו בריחה,שנובעת מפחדנות להתמודד עם המציאות,רק אותם כתות רוחניות שוכחות שהם משתמשות באינטרנט,ובשאר אמצעים טכנולוגיים בכדי להפיץ את משנתם,אז הייתי אומר שיש כאן סתירה בין מה שהם מייצגים,והאופן שבו הם מייחצנים את המשנה שלהם לחיים. מצד אחד אני שומע אנשים שעושים יוגה/מדיטציה,ומטיפים לשלום,ואחווה,אבל לא נאה להם להתחבר עם אנשים מהפריפריות/שכונות מצוקה וכו...סוג של צביעות. אני לא סתם כותב את הדברים הללו,יצא לי להכיר כמה מ"הרוחניקים" שמתחברים לאנשים "הנכונים להם" ומתנשאים על אנשים ממקומות אחרים,סוג כזה של אנשים בד"כ מרגישים מוארים רוחנית,מינימום אלוהים, והם מצאו את הדרך,וכו...וכו...וכו...ומנגד הם מתפארים שהם גרים בצפון ת"א,עושים מפגשי יוגה,אוכלים קינואה ולא אורז (איזה מגניבים) ושלא נאה להם לראות קבצנים ברחוב,ושחס וחלילה לא יתחברו עם אנשים שגרים במקומות מסויימים...זה רוחניות? ממש לא...זה נובע מרגשי נחיתות של אותם אנשים,שחשים את עצמם... אני אולי שוחט פה כמה פרות קדושות,אבל מכירים את הסיפור על הילד שצעק "המלך הוא עירום"......? זו המציאות ברובה,לפחות במדינת ישראל,החברה הישראלית אוהבת טרנדים ואופנות,ותורות מהמזרח הרחוק זה עוד טרנד,שהישראלים מרגישים "מגניבים" לחיות לפי דרך חיים זו. דבר זה בעצם גרם לי לפקפק באורח חיים "שאנטי שאנטי שלום ואהבה",אני לא מכליל,יש כאלו שבאמת הם ככה כבני אדם,והם לא חייבים להיות עם ראסטות/שיער ארוך,ובלבוש מהמזרח הרחוק,הם ככה כבני אדם,בלי שום קשר ללבוש שלהם,או היכן הם גרים,והאם או עושה מדיטציה,מניח תפילין,או מתפלל לאללה. שורה תחתונה...עיזבו חיצוניות של משיח עם גלביה,ואחד שמדבר יפה ובשקט,ומרצה לך על כמה אהבה יש בעולם, ובלי יותר מידי חפירות על קארמה טובה,והתחברות לעצמך,זה כבר נהיה לדעתי TO MUCH בשנים האחרונות,ואיבד מהטעם הטוב. תכירו את הבנאדם בפנים,ואחרי זה תחליטו...
