רוחניות

[אלדד-ב]

רוחניות

מושג\מילה שמוזכרת כאן כל הזמן כמובנת מאליה... כמעט בכל הודעה היא משורבבת, אך האם הקדשנו לה תשומת לב שניה ?! מהי רוחניות ? האם ניתן להגדיר רוחניות ואם כן מהיא הגדרת הרוחניות ? לחליפין האם קיים מושג כזה "אדם רוחני", אם לא מדוע, ואם כן אז מיהו אדם רוחני ? האם ניתן לאפיין בכלל אדם כזה ? כנ"ל השאלות הללו לגבי המושג "דרך רוחנית", באיזה סוג של דרך מדובר, איך נדע בכלל אם היא "רוחנית", לאן היא מובילה אותנו, באילו אמצעים ??? הרבה שאלות, והפתרונים ... בציפייה...

 

[אילה.]

רוחניות גם

אכן, המילה רוחניות גם לטעמי היא מילה שעברה תהליך של זילות באחרונה והיא שגורה בפי כול בלי שממש ידוע ומוסכם מה היא אומרת ומה היא מייצגת... ומכיוון שגמלי הציקו השאלות האלה, וגם הטרידו, טרחתי וביררתי לי, גם עם אחרים, ובעיקר עם עצמי, מהי המילה הזאת בשבילי, אז הנה... אדם רוחני הוא אדם שעושה דרך אל עצמו... שמבקש להתקרב אל עצמו, להאיר את הפינות האפלות, או כמו שאמר אהוד ברק, נדמה לי, לא להשאיר אף אבן לא הפוכה... הדרך הזאת היא שמאפשרת לאדם הרוחני, מתוך ידיעת עצמו, לפעול יותר ויותר מתוך חופש ובחירה וחופש בחירה ופחות ופחות מתוך תגובות שבכלל לא קשורות לכאן ועכשיו, אלא רק לשם ואז... כמו שניסח את זה אלוהים בשיחותיו, יותר acting ופחות re-acting... אדם רוחני הוא אדם שפועל לא רק מרמת החומר וגם לא רק מרמת הנפש אלא שואף גם להגיע לרמת הנשמה, ו"ליישר קו" בין כל הרמות, להיות נוכח בצורה הכי מלאה בכל רגע נתון ולראות תמיד את התמונה הכי רחבה שאפשר... אצלי זה מצטייר תמיד כמו הקרחון ההוא, שעשירית ממנו נראית לעין, בולטת מעל פני הים, אבל תשע העשיריות האחרות שלו, אלה שבאמת נותנות את הטון, שקועות להן מתחת למים, ומי שלא יודע על קיומן... או-הו! האדם הרוחני ינסה להגיע לכמה שיותר מאותן תשע עשיריות... להיות מודע... ומתוך הדרך הזאת, כל אחד במקום שלו, עולות כמה אמיתות... אמיתות שלעניות דעתי, לפחות מהמקום שבו אני נמצאת היום, נראות לי אוניברסליות, אם כי ברור לי שיהיו אנשים שלא יהיה להם מושג על מה אני מדברת...

ואני מדברת על אמיתות כמו "מה שאני מאפשרת לעצמי אני מאפשרת גם לאחר, ורק אם אאפשר לעצמי אוכל לאפשר גם לאחר...", שזו אמת על קבלת הזולת כפי שהוא... או, "פגיעה זו בחירה. אך אחד לא יכול באמת לפגוע בי", שזו אמת על יחסים... או, "שום דבר לא קורה במקרה, ומכל דבר אפשר ללמוד משהו לגבי עצמי", שזו אמת על דרכו של עולם, או על אלוהים... וזו התחלה של נגיעה במושג הזה, רוחניות... ככה, הגיגים שיצאו להם ובאתי לשתף... מי ממשיך? אילה שכבר התגעגעה...

 

[גילי פרי]

אילה יקרה, אהבתי ../images/Emo51.gif

ואפילו אהבתי מאד, אז קודם כל נעים מאד.. גילי

ואם תרשי לי, אעביר את תגובתך גם למקומות אחרים, משום שחשוב שכמה שיותר אנשים יקראו אותה, ואולי יבינו דרכה שרוחניות זה לא משהו אופנתי, זה לא אנשים שלבושים בלבן על קצה של הר ועורכים מדיטציות, אלא באמת התקרבות אל העצמי, אל האני האמיתי שלנו.

שוב תודה, ברכות לימים בהירים של אור ואהבה לכולנו

גילי מחייכת

 

[אילה.]

היי גילי ../images/Emo45.gif

תודה... כי אני מרגישה שקיבלתי מחמאה...

ומובן ש"ארשה" לך... לאילו מקומות אחרים את מתכוונת? רוצה לגלות? אילה מסוקרנת

 

[גילי פרי]

שוב תודה לך יקירה ../images/Emo24.gif

מגלה לך... ומחייכת אלייך... ומזמינה אותך הביתה בחום.... ולא רק בגלל הסקרנות, אלא משום שיש לך הרבה מה לומר... ברכות וחיוכים, גילגילונת

 

[september]

גמני אהבתי

תגובתי בקרוב כרגע מפנימה בלבד...

 

[vici]

רוחניות לפי ראייתי ../images/Emo23.gif

רוחניות מושג בעייתי מדוע? לדעתי כשנולדים אנחנו מאוד רוחניים, ואז עוד לא ידענו מזה מדיטציה, יוגה, או כל תאוריה או פילוסופיה כלשהי, וגם לא היה צורך בהשתדלות כלשהי. בדרך חלק מזה הולך לאיבוד "בעזרת" הסביבה הסובבת אותנו או החברה, אולם איני חושב שהיא אי פעם הולכת לאיבוד לגמרי. וכאן כבר היגענו לנקודה שכל אחד הוא בעצם רוחני במידה כזו או אחרת. אם הייתי חייב להגדיר רוחניות היית אומר שהיא "מקום" שנמצאים בו. לפי דעתי המקום הזה הולך ומשתבח ביחס ישר לאנרגיה הממוצעת שלנו(אם אפשר להגיד דבר כזה) ולא פועל יוצא של עיסוק, תחביב, ואפילו לא פילוסופית חיים שמשתדים לחיות על פיה. שהייה במקום גבוהה יותר (או רוחני יותר) משמע שהייה באהבה גדולה יותר, אפשר להגיד ש- רוחניות = אהבה. לפי דעתי אדם יכול להיות במקום רוחני מאוד במבלי שיידע דבר על כל תחום העידן החדש או פילוסופיה כזו או אחרת. מאידך, אדם יכול לשלוט שליטה מלאה בכל הפילוסופיות למינהן להתנסות בכל הסדנאות למניהן מבלי שיצליח להגיע ל"מקום הזה" או לרוחניות. שלא יובן מדברי שאני חושב שפילוסופיות ותורות למיניהן אינן עושות דבר, אלא אני ממליץ להיות קשוב לעצמך ולפתח שיטה לדגימת אנרגיה עצמית, ועל פי זה להסיק אם תחום חדש זה או אחר תורם לי באמת או רק מעשיר את הידע שעומד לרשותי. הרבה הרבה אהבה לכולם ובשפע.

 

[פרי מגדים]

שלום לך אילה, אהבתי, הזדהתי.

 

[פרי מגדים]

הצעד הראשון ההכרחי לקראת כל רוחניות

הגולם: קודם כל הוא עשוי מאטומים. הרבה אטומים, הרבה מאד אטומים. לך לתוכנית מס´ 1 בספר הגולם, ראה את מספר האטומים, בדוק לפני זה שאתה לא חולם... האטומים, המתחברים בצורות שונות, יוצרים בהתחברותם, מולקולות שונות של חומרים שונים: בראש ובראשונה תאים, אחריהם, חומצות, אנזימים והורמונים. לך לתוכנית מס´ 2 בספר הגולם, וראה את התוכנית הגנטית הספציפית. ראה איך נבנית רקמת העצם, רקמת השריר, ורקמת החיבור ההיקפית. איך מתווים את תווי הפנים והמבע החד פעמי, הגובה, גוון השיער וצבע העיניים. השכל הטוב, הרגש החם והכשרון החד פעמי, ואפילו את תווי אצבעות הידיים. ובאשר לחוקי ההנדסה הפסיכולוגית: חוק ראשון: תיסכול מעורר אגרסיה. לפי חוק זה, למשל, אפשר להבהיר מדוע צעקתו של האדם לחסד ותקוותו לישועה, נשארת על פי רוב תלויה באויר... חוק שני: חוק הסוציאליזיה, לדעת לעכב צרכים ולדחות סיפוקים. על פי חוק זה למשל, אפשר להבין באמת, מדוע מתכונן הסטודנט לבחינת הגמר שלו עם רובה טעון לצידו: או שהוא גומר או שהוא מת... ובל נשכח את חוק: המקל והגזר. כך בערך משתלטת המורה של כתה אלף. בדרך כלל זה עוזר, כי אחרי החינוך שלה, כמעט כל אחד יודע: שעדיף לשתוק מלדבר. קראנו בספר הגולם, את ראשי הפרקים של כל התוכניות המרכיבות אותו: התוכנית הפיסיקאלית, התוכנית הכימית, התוכנית הביאוכימית, התוכנית הגנטית, התוכנית הביאולוגית, התוכנית האנטומית, התוכנית הפיזיולוגית, התוכנית הקוגניטיבית והתוכנית הפסיכולוגית. כאשר כל התוכניות האלה מוצאות אל הפועל בדייקנות מירבית, קם הגולם. אך גולם נשאר גולם, והוא נשאר בתוך המעגל של עצמו. צא צא מן המעגל צריך לשיר לו, גולם צא מהמעגל...

 

[יופיאל]

רוחניות כמושג ובכלל

מהי רוחניות? לדעתי כבסיס - רוחניות היא כמה אדם מחובר לנשמה שלו. ככל שאדם מחובר יותר , הוא גם פחות חושב רק על עצמו - כלומר בשליטת האגו שלו. יש אנשים שמחוברים לנשמה שלהם , אך לא מודים בכך , ומתכחשים לעולם הרוח , למרות שיפעלו בהתאם לנשמה הגבוהה שלהם. יש כאלו שלא נגעו מעולם במדיטציה , יוגה , או כל מיני ספרים של העידן החדש , אך עדיין הם אנשים טובים , עם לב טוב ועושים את הדבר הנכון. אפשר להיות רוחני בלב , בלי ללכת ב"דרך הרוחנית" אבל... זה קורה מהתכחשות , כשאדם מפחד להתקדם הלאה אל עבר הלא נודע. ויש את הצד השני - אנשים שעושים מדיטציה , קוראים ספרים , עושים סדנאות - ועדיין כל מה שמוביל אותם זה האגו המנופח שלהם. ידע רוחני הוא לא רוחניות! השאלה האמיתית היא מה עושים עם מה שלומדים , האם זה באמת משנה אותך ומחבר אותך באמת לעצמך , או שהידע נועד רק להאדיר את שמך ולהראות לכולם כמה שאתה חכם... הדרך הרוחנית נועדה להביא אנשים לעולם הרוחני , לא משנה באיזה מצב הם נמצאים כיום. כל אדם יכול ללמוד ולהתפתח , ולהתחבר לנשמה הגבוהה. ברגע שאדם מתחיל ללכת בדרך הרוחנית הוא מביע את הרצון לחיבור הזה. ככל שהרצון עז יותר ואמיתי יותר , כך הוא יתקדם יותר. כדי לבדוק אם אנחנו באמת על הדרך הנכונה צריך פשוט לראות - האם זה עוזר להבין את עצמי ולהתמודד עם מה שבתוכי ? האם אני באמת עושה שינוי? או שכל מה שאני עושה תומך יותר באגו? בדרך הרוחנית צריך גם ללמוד להתמודד עם החולשות שלנו , עם הפחדים והחרדות ולמוסס אותם. אם אנחנו לא עושים את זה , כנראה שאנחנו רק עובדים על עצמנו. לכל אדם יש את הנקודות חולשה שלו , את הדברים שהוא צריך לתקן. שלב ראשון - להיות מודע אליהם , ואחרי זה - להתחיל לתקן. באור ואהבה , יופיאל המלאך

 

[א-ל-ד-ד]

באר המים והאגו

הדברים שנאמרו כאן מאירים עיניים... במיוחד הדגש על ההבדל בין ידע רוחני לרוחניות. אם נדמה את הידע הרוחני לבאר מיים חיים, הרי רובנו באיזשהוא שלב בחיינו, לאחר הליכה ממושכת יותר או פחות במדבר יבש, ללא כל כיוון, צמאים למים פתאום מוצאים סימנים אל באר המים. וכשמוצאים את הבאר, מצביעים עליה ואומרים, זה מים. אנחנו יודעים שזה מה שחיפשנו וצמאנו לו כל כך הרבה זמן. אך האם נשתה מהמים האלו, או רק נלגום לרוויה ונמשיך הלאה בכח ההרגל בדרך לא דרך במדבר הרחב ... לעיתים האגו, האני העצמי שלנו "ייתן" לנו הרגשה כאילו אנחנו כבר פוסעים בדרכנו הרוחנית... הוא "יאפשר" לנו ללמוד טכניקות מדיטציה, יוגה, ללכת לסדנאות כאלה ואחרות, לקרוא ספרים, להתפלפל בפילוסופיה קיומית... כמי שהיה שם, דעתי היא, שזו לא רוחניות... אלה הכלים והמוצרים הנלווים לחיים רוחניים. רוחניות זה מצב הוויה. זה הידע ברמת הנשמה. עלינו רק להיזכר בו. הוויה רוחנית בד"כ מהווה איום על האגו. הנשמה רואה אותנו כאחד. האגו משלה אותנו שאנו נפרדים. הנשמה רואה את התמונה כולה. האגו שבוי בעולם החומר, בעולם האשליה. הנשמה פועלת רק מאהבה. האגו פועל מתוך פחד. הנשמה יודעת שאנו חיים לנצח. האגו פועל מתוך רצון השרדות. כל אלה מושלכים לחיינו הפיסיים, הרגשיים, והמנטליים. לכן, לדעתי, אם ניתן תשומת לב שניה, ושלישית אם צריך, לכל מחשבה, רגש, פעולה בחיינו, תשומת לב שנובעת מאינטלגנצית הנשמה, מהאינטואיציה, שתאמר לנו מאיפה הכל נובע (מהאגו ? מההרגל ? וכו...). נהיה כנים לגביה, בלי שום עניין "לסבן" את עצמנו, וניקח אחריות מלאה עליה נוכל להתחיל לחיות חיים מודעים ומועילים. חמלה ואהבה אלדד

 

[גילי פרי]

אלדד יקר, פשוט תודה ענקית ../images/Emo24.gif