מתבוננת מהשחקים
New member
רווקה בת 30../images/Emo4.gif
שלום לכולם , נפרדתי מחבר שלי לפני שבועיים , אחרי 3 חודשים של קשר רציני ובדיוק לפני שבוע חגגתי יומולדת 30 , ופתאום אני מתחילה לשים לב לפידבקים הסביבה שלי , מכניסים אותי לקטגוריה של "הרווקה המסכנה הנואשת" היתה לי שיחה מגעילה עם אמא שלי ההורים שלי מה זה פרימיטיביים , בשבילם להיות רווקה בת 30 זה צרעת בעיניהם אני לא שווה כלום אם לא התחתנתי ומי בכלל ירצה להסתכל עליי בגיל הזה ציטוט של אמא שלי "כל החיים שלנו אנחנו מגדלים ילדים כדי לרוות מהם נחת , ואתם לא מתחתנים לנו, עד איזה גיל נגדל אתכם" אני יכולה להבין שזה בא מתוך דאגה אבל הם כל הזמן מבעסים אותי אני מנסה כל הזמן לחשוב אופיטמי ואז באה אמא שלי שאמורה להיות לטובתי והורסת לי את כל המצב רוח גם ככה אני מרגישה חרא בגלל שנפרדתי מהחבר והיא באה דורכת לי על היבלות כל הזמן עד השיחה עוד הייתי בסדר , אני אומרת לעצמי שאני חזקה ואתגבר ופתאום היא באה עם כל הלחץ הזה וגורמת לי להרגיש חרא. ותבינו אני לא גרה בבית, רק באתי לסופש, אני גרה בדירה לבד, אז אמרתי לה שאני לא אחזור יותר הביתה אם זה ככה , ככה אמא לא אמורה להתננהג ואני לא צריכה אמא כמוה. דבר שני שמפריע לי - כל החברות שלי נשואות וכבדות ואני לא יכולה ללכת איתן להכיר בנים בפאבים או מועדונים, אני מאוד מתוסכלת מזה , ומרגישה שאני מפספסת, שכולם יוצאים ומכירים ואני המקסימום שהחברות האלה מסכימות לצאת איתי זה לבית קפה של זקנים , זה מאוד מתסכל אותי , ואין לי איך להכיר חברות חדשות ואני לא יודעת מה לעשות מה עושים?
שלום לכולם , נפרדתי מחבר שלי לפני שבועיים , אחרי 3 חודשים של קשר רציני ובדיוק לפני שבוע חגגתי יומולדת 30 , ופתאום אני מתחילה לשים לב לפידבקים הסביבה שלי , מכניסים אותי לקטגוריה של "הרווקה המסכנה הנואשת" היתה לי שיחה מגעילה עם אמא שלי ההורים שלי מה זה פרימיטיביים , בשבילם להיות רווקה בת 30 זה צרעת בעיניהם אני לא שווה כלום אם לא התחתנתי ומי בכלל ירצה להסתכל עליי בגיל הזה ציטוט של אמא שלי "כל החיים שלנו אנחנו מגדלים ילדים כדי לרוות מהם נחת , ואתם לא מתחתנים לנו, עד איזה גיל נגדל אתכם" אני יכולה להבין שזה בא מתוך דאגה אבל הם כל הזמן מבעסים אותי אני מנסה כל הזמן לחשוב אופיטמי ואז באה אמא שלי שאמורה להיות לטובתי והורסת לי את כל המצב רוח גם ככה אני מרגישה חרא בגלל שנפרדתי מהחבר והיא באה דורכת לי על היבלות כל הזמן עד השיחה עוד הייתי בסדר , אני אומרת לעצמי שאני חזקה ואתגבר ופתאום היא באה עם כל הלחץ הזה וגורמת לי להרגיש חרא. ותבינו אני לא גרה בבית, רק באתי לסופש, אני גרה בדירה לבד, אז אמרתי לה שאני לא אחזור יותר הביתה אם זה ככה , ככה אמא לא אמורה להתננהג ואני לא צריכה אמא כמוה. דבר שני שמפריע לי - כל החברות שלי נשואות וכבדות ואני לא יכולה ללכת איתן להכיר בנים בפאבים או מועדונים, אני מאוד מתוסכלת מזה , ומרגישה שאני מפספסת, שכולם יוצאים ומכירים ואני המקסימום שהחברות האלה מסכימות לצאת איתי זה לבית קפה של זקנים , זה מאוד מתסכל אותי , ואין לי איך להכיר חברות חדשות ואני לא יודעת מה לעשות מה עושים?
.