רובין וויליאמס 1951-2014
פאק
http://variety.com/2014/film/news/robin-williams-found-dead-in-possible-suicide-1201280386/
פאק
http://variety.com/2014/film/news/robin-williams-found-dead-in-possible-suicide-1201280386/
רובין וויליאמס 1951-2014
- פותח הנושא מיכאל1411
- פורסם בתאריך
אזכור אותו תמיד לטובה....
בלילה שבין שני לשלישי (שעון ישראל) השחקן רובין וויליאמס נמצא ללא רוח חיים בביתו בקליפורניה, כך לפי דיווחי התקשורת האמריקאית. טרם התבררה סופית סיבת המוות, אך כרגע הסברה היא כי הכוכב שם קץ לחייו. וויליאמס, בן 63 במותו, השאיר מאחוריו ארון תארים עמוס בכל טוב. בין השאר, זכה באוסקר על תפקידו ב"סיפורו של וויל האנטינג", וכמו כן היה מועמד לפרס שלוש פעמים נוספות, וזאת על הופעותיו הבלתי נשכחות ב"פישר קינג", "ללכת שבי אחריו" ו"בוקר טוב, וויטנאם". כמו כן, זכה בשבעה פרסי גלובוס הזהב, כולל למפעל חיים, בשני פרסי אמי ובעוד שלל עיטורים.
וויליאמס החל את הקריירה שלו בסדרה המצליחה "מורק ומינדי". לאחר מכן עבר למסך הגדול, ונוסף לסרטים שכבר הוזכרו, שבה את הקהל בין השאר גם ב"גברת דאוטפייר", "ג'ומאנג'י", "הוק", "כלוב הציפורים" ועוד. כמו כן, תרם את קולו ל"אלאדין", "תזיזו ת'רגליים" ולסרטי אנימציה נוספים, והגיח לתפקידי אורח ב"חברים", "לואי" ועוד סדרות טלוויזיה.
בשנים האחרונות דעך מעט כוכבו של וויליאמס, ועדיין אפשר היה לראות אותו בלא מעט סרטים – למשל בתפקיד קטן, כנשיא דוויט אייזנהאור, בלהיט "המשרת", ובתפקיד הראשי ב"האיש הכי כועס בברוקלין", עיבוד מחודש תוצרת אמריקה ל"מר באום" של אסי דיין, שגם הוא הלך לעולמו השנה. מותו של וויליאמס הגיע לאחר שנים שבהן נאבק בהתמכרויות לסמים ולאלכוהול וכן בדיכאון. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
בלילה שבין שני לשלישי (שעון ישראל) השחקן רובין וויליאמס נמצא ללא רוח חיים בביתו בקליפורניה, כך לפי דיווחי התקשורת האמריקאית. טרם התבררה סופית סיבת המוות, אך כרגע הסברה היא כי הכוכב שם קץ לחייו. וויליאמס, בן 63 במותו, השאיר מאחוריו ארון תארים עמוס בכל טוב. בין השאר, זכה באוסקר על תפקידו ב"סיפורו של וויל האנטינג", וכמו כן היה מועמד לפרס שלוש פעמים נוספות, וזאת על הופעותיו הבלתי נשכחות ב"פישר קינג", "ללכת שבי אחריו" ו"בוקר טוב, וויטנאם". כמו כן, זכה בשבעה פרסי גלובוס הזהב, כולל למפעל חיים, בשני פרסי אמי ובעוד שלל עיטורים.
וויליאמס החל את הקריירה שלו בסדרה המצליחה "מורק ומינדי". לאחר מכן עבר למסך הגדול, ונוסף לסרטים שכבר הוזכרו, שבה את הקהל בין השאר גם ב"גברת דאוטפייר", "ג'ומאנג'י", "הוק", "כלוב הציפורים" ועוד. כמו כן, תרם את קולו ל"אלאדין", "תזיזו ת'רגליים" ולסרטי אנימציה נוספים, והגיח לתפקידי אורח ב"חברים", "לואי" ועוד סדרות טלוויזיה.
בשנים האחרונות דעך מעט כוכבו של וויליאמס, ועדיין אפשר היה לראות אותו בלא מעט סרטים – למשל בתפקיד קטן, כנשיא דוויט אייזנהאור, בלהיט "המשרת", ובתפקיד הראשי ב"האיש הכי כועס בברוקלין", עיבוד מחודש תוצרת אמריקה ל"מר באום" של אסי דיין, שגם הוא הלך לעולמו השנה. מותו של וויליאמס הגיע לאחר שנים שבהן נאבק בהתמכרויות לסמים ולאלכוהול וכן בדיכאון. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
שוקולדה מתוקה
New member
פרידה מענק
O Captain! My Captain!
יש אנשים שחשבת שיחיו לנצח. אנשים שגם במשך כמה עשורים כשאתה רואה אותם מופיעים אתה לא שם לב לעוד שערה לבנה או עוד קמט, פשוט כי לא נראה שמשהו השתנה בהם. הם עדיין קופצניים, עדיין שטותניקים, תמיד יעשו משהו טיפשי שיצחיק את כולם והחיוך שלהם אוטומטית יגרום גם לך לחייך.
רובין וויליאמס היה כזה. בבוקר טוב וייטנאם הוא הראה שמחוץ (או בתוך) מלחמה אפשר למצוא גם דברים אחרים, בגברת דאוטפייר הוא לקח תפקיד שמעטים יכולים לעשות בצורה לא משפילה ועשה זאת מדהים. בללכת שבי אחריו ובסיפורו של וויל האנטינג הוא הוכיח שהוא לא רק זה שעושה פרצופים ומצחיק את כולם. הוא היה שם המבוגר האחראי, גם אם עשה שטויות מידי פעם, זה שמורה דרך לאנשים אחרים, זה שלוקח דברים וטעויות שלו מהעבר ומנסה לתקן אותן דרך אנשים צעירים.
באלאדין הוא היה הג'יני, הוא יותר נכון להגיד - הג'יני היה הוא. בהוק היה הפיטר פן המבוגר, ששכח את עברו וחזר להיות ילד אחרי כמה רגעים, ובאינסומניה הוא היה האיש הרע, שהיה קשה ממש לשנוא כי...איך אפשר לכעוס עליו?
רובין וויליאמס היה כל הדמויות האלה, והרבה אחרות. וכל הדמויות האלה היו רובין וויליאמס. בכולן הוא הכניס משהו ממנו, את המשהו הקטן, הממזרי הזה שכולם אהבו.
אני לא יודע למה, אבל תמיד כשהשם שלו עולה, אני ישר חושב על ג'ומנג'י ופאץ' אדאמס . הייתי בן 10-11 כשראיתי את ג'ומנג'י לראשונה, ומאז ראיתי אותו אינספור פעמים, לפעמים כמה פעמים בשבוע, ואפילו כמה פעמים אחרי שקצת התבגרתי. זה לא היה תפקיד מדהים של רובין, זו לא הייתה תצוגת משחק מטורפת. אבל בשבילי, המהות של האהבה והערצה שלי לרובין וויליאמס הייתה בסרט הזה. ילד שנתקע בתוך משחק, ומבוגר שפותר הכל עם קצת מאמץ וחצי חיוך.
בפאטץ' אדאמס הוא היה...רובין וויליאמס, או לפחות איך שאני תפסתי את האישיות שלו. מישהו שהבין שחיוך וצחוק אולי לא יפתרו את כל בעיות החיים, אבל הם בהחלט יהפכו אותם להרבה יותר כיפיים ומעניינים. זה סרט שהוציא ממנו את כל הכישרון הקומי והדרמטי שלו. סרט שמלא בשטויות שהוא יכל לעשות ודברים מטומטמים שיכל להגיד, אבל הכיל המון דרמה ואנושיות על הבנאדם שמחובר לאף האדום של הליצן.
אז תודה רובין. על זה שעיצבת לי חלק גדול מהילדות והנערות. על זה שתמיד צחקתי וחייכתי בסרטים וסדרות שלך, לא משנה באיזה מצב רוח התחלתי לראות אותם. על זה שתמיד כשאני נפגש עם חברים מהילדות אנחנו מעלים קטעים שאיכשהו קשורים לצפייה בסרטים שלך וצוחקים כמו אז.
R.I.P , Legend.
O Captain! My Captain!
יש אנשים שחשבת שיחיו לנצח. אנשים שגם במשך כמה עשורים כשאתה רואה אותם מופיעים אתה לא שם לב לעוד שערה לבנה או עוד קמט, פשוט כי לא נראה שמשהו השתנה בהם. הם עדיין קופצניים, עדיין שטותניקים, תמיד יעשו משהו טיפשי שיצחיק את כולם והחיוך שלהם אוטומטית יגרום גם לך לחייך.
רובין וויליאמס היה כזה. בבוקר טוב וייטנאם הוא הראה שמחוץ (או בתוך) מלחמה אפשר למצוא גם דברים אחרים, בגברת דאוטפייר הוא לקח תפקיד שמעטים יכולים לעשות בצורה לא משפילה ועשה זאת מדהים. בללכת שבי אחריו ובסיפורו של וויל האנטינג הוא הוכיח שהוא לא רק זה שעושה פרצופים ומצחיק את כולם. הוא היה שם המבוגר האחראי, גם אם עשה שטויות מידי פעם, זה שמורה דרך לאנשים אחרים, זה שלוקח דברים וטעויות שלו מהעבר ומנסה לתקן אותן דרך אנשים צעירים.
באלאדין הוא היה הג'יני, הוא יותר נכון להגיד - הג'יני היה הוא. בהוק היה הפיטר פן המבוגר, ששכח את עברו וחזר להיות ילד אחרי כמה רגעים, ובאינסומניה הוא היה האיש הרע, שהיה קשה ממש לשנוא כי...איך אפשר לכעוס עליו?
רובין וויליאמס היה כל הדמויות האלה, והרבה אחרות. וכל הדמויות האלה היו רובין וויליאמס. בכולן הוא הכניס משהו ממנו, את המשהו הקטן, הממזרי הזה שכולם אהבו.
אני לא יודע למה, אבל תמיד כשהשם שלו עולה, אני ישר חושב על ג'ומנג'י ופאץ' אדאמס . הייתי בן 10-11 כשראיתי את ג'ומנג'י לראשונה, ומאז ראיתי אותו אינספור פעמים, לפעמים כמה פעמים בשבוע, ואפילו כמה פעמים אחרי שקצת התבגרתי. זה לא היה תפקיד מדהים של רובין, זו לא הייתה תצוגת משחק מטורפת. אבל בשבילי, המהות של האהבה והערצה שלי לרובין וויליאמס הייתה בסרט הזה. ילד שנתקע בתוך משחק, ומבוגר שפותר הכל עם קצת מאמץ וחצי חיוך.
בפאטץ' אדאמס הוא היה...רובין וויליאמס, או לפחות איך שאני תפסתי את האישיות שלו. מישהו שהבין שחיוך וצחוק אולי לא יפתרו את כל בעיות החיים, אבל הם בהחלט יהפכו אותם להרבה יותר כיפיים ומעניינים. זה סרט שהוציא ממנו את כל הכישרון הקומי והדרמטי שלו. סרט שמלא בשטויות שהוא יכל לעשות ודברים מטומטמים שיכל להגיד, אבל הכיל המון דרמה ואנושיות על הבנאדם שמחובר לאף האדום של הליצן.
אז תודה רובין. על זה שעיצבת לי חלק גדול מהילדות והנערות. על זה שתמיד צחקתי וחייכתי בסרטים וסדרות שלך, לא משנה באיזה מצב רוח התחלתי לראות אותם. על זה שתמיד כשאני נפגש עם חברים מהילדות אנחנו מעלים קטעים שאיכשהו קשורים לצפייה בסרטים שלך וצוחקים כמו אז.
R.I.P , Legend.
העלתי סקר לכבודו..
מוזמנים להצביע:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Poll.aspx?forumid=65&pollId=0
 
 
מוזמנים להצביע:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Poll.aspx?forumid=65&pollId=0
 
 
בבקשה שתפו את הסרטון הזה....
רובין וויליאמס ליווה אותי כל חיי בסרטיו השונים, הצחיק אותי וריגש אותי. אני שמח שהיתה לי הזכות להכיר את כשרונו הענק בזמן אמת.
Rest in peace Robin Williams. You will always make us laugh
https://www.youtube.com/watch?v=7wESAPVUdSI
רובין וויליאמס ליווה אותי כל חיי בסרטיו השונים, הצחיק אותי וריגש אותי. אני שמח שהיתה לי הזכות להכיר את כשרונו הענק בזמן אמת.
Rest in peace Robin Williams. You will always make us laugh
https://www.youtube.com/watch?v=7wESAPVUdSI
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.