כי אם הייתה הפרדה - הרי שעפ"י הדין האזרחי אני גרושה כבר למעלה משלוש שנים...(חתימת ההסכם). אבל נותר לי לקבל פתקית קטנה שמאשרת שאני גרושה... ואת הפתקית הזו אני יכולה רק לקבל - לא לתת... סופ"ש חמים ונעים!
מסתמן לך מאבק קשה... כנראה שרק ניעור רציני יביא אותו לשים קץ למאבק.. ולך - לך אני מציעה לקחת את הכל במידה הראויה. לא להילחץ מדי, לא להאבק מדי, לא להראות לחוצה מדי... ובאמת לא לתת לזה להשפיע עליך. מקווה בשבילך שיגמר ומהר
תיקון - המאבק הוא כבר קשה למעלה מ-3.5 שנים... משתדלת לקחת הכל בפרופורציה ולא לתת לזה להשפיע עליי. קצת קשה כשלא משלמים מזונת בזמן. קצת קשה כשיש דיונים במגוון ערכאות לפחות אחת לחודש. קצת קשה כשיש בעיות רבות סביב הסדרי הראיה (בקצרה - אנחנו לפני ועדה להערכת מסוכנות). ה"מאבק" שלי הוא למען טובתה של הנסיכה. אין לי בעייה שיילחם בי. הו כבר מזמן הפסיק כי הבין שזה לא מזיז לי. עבר ל"זירה" של הילדה. בכל זאת מנסה לשמור על אופטימיות - לפחות כלפי הסביבה. עם עצמי זה קצת יותר קשה...
אומנם "רק" חצי שנה בתהליך אבל נשמע מוכר הסכם חתום - חצי גרושה כבר חודש שבוע אחרי ברבני הודיע על רצון לשלו"ב - מה שהוביל אותי עצבנית/מתוסכלת חזרה ללא קביעת מועד חדש (ההזוי הוא שהוא מורחק תמידית כך שאין מצב או סיכוי ואין רצון בכלל לשלו"ב) מזונות לא משלם (
) הסדרי ריאה איך שמתחשק לו הפחד שיתחיל להשתמש בילדים (ולא נראה לי שזה רחוק) מאיפה מגייסים אופטימיות? להלחם הבנתי שזה חסר תועלת
מי אמר שקיבלתי את הנייר? זה בדיוק העניין - שלא נראה לי שאני אכן אקבל אותו. ידוע לי שכאשר יש ילדים ה"נישואים" הם לכל החיים, גם כאשר מתגרשים... זה לא היה מפריע לי כל כך אלמלא ההתנהלות הקלוקלת שלו מול הילדה.