רגשי נחיתות..
לא מזמן רשמתי על כך שלועגים עליי בעבודה. עיי כך שמוסיפים לי 5 שנים יותר ועיי כך שבעצם משדרים לי שאני נראית לא משהו שאני מחפשת בלונדיני עם עיניים כחולות.. הבנתי שאני צריכה לרזות , אבל מעבר לזה הייתי רוצה לעבוד על רגשי נחיתות שלי. לעלות את הביטחון. כי הייתי במקום הזה של רזה. נראתי טוב.. אבל לא הרגשתי שזה נותן לי להיות מאושרת. גברים לא עפו עליי.. עדיין הייתי חסרת ביטחון. עדיין הרגשתי שאין לי נה להציע ושאני משעממת.. לפני כמה שעות דיברתי עם חברה שלי בטלפון. דיברנו בכלל על חברה אחרת משותפת שלנו ששוקלת 30 קג לפחות יותר מאיתנו. באתר היכרות אחד הבנים לעג לחברה שלנו עיי כך ששלח אותה למכון כושר. מפה לשם עברנו לדבר עליי אמרתי לחברה שלי שהייתי רוצה להיות רזה ואז הייתי נראית כמו מישהי ששתינו מכירות. פתאום חברה שלי עוקצת.. אומרת לי אל תשווי היא באמת יפה.. אמרתי לה נכון . היא יפה..ואני לא יכולה לשוות ביננו עכשיו כי אני שמנה ממנה. אבל אם הייתי רזה שצינו היינו נראות באותה הרמה.. וזה באמת מה שאני חשבתי עד לאותו רגע שדיברתי איתה.. לדעתי לפי הזיכרון שלי מימי הרזון. שתינו באותה הרמה. כשיש בנות שיותר יפות מאיתנו אך אנחנו ברמה טובה. התפתח ביננו ריב קולני. חברה שלי אומרת שלא יצא לה להיתקל בבחורה יותר יפה ממנה. שלדעתה יש לה יופי של חו"ל.. אמרתי לדעתי מה זה לא.. אז חברה שלי שאלה בציניות אם אני אומרת עליה שהיא מכוערת..?.אמרתי חד וחלילה. פשוט אמרתי שאם הייתי רזה היינו באותה הרמה של יופי. המשכנו לדבר כשהטונים עולים. היא מתחילה להתעצבן. מנסה להעביר נושא. אני פגועה. מנסה לשמור על האגו הפגוע..לבסוף היא התייאשה וכדי לסיים את השיחה. אמרה שלדעתה יש לה יופי ממוצע.. אבל אני יודעת שהיא פשוט נסתה להתנער ממני. ראתה שאני מזבוב עושה פיל... בגלל שנעלבתי עקצתי אותה בחזרה. שלפי התמונןת ילדות שלי ושלה אני נראיתי יותר יפה כילדה ופשוט השתנתי לרעה.. וכנל גם אותה הבחורה שהיא מחשיבה ליותר יפה. ראיתי תמונות שלה שהייתה נערה. הייתה מלאה. עשתה שינוי בשיער והשתנתה ב180 מעלות.. שאלתי את חברה שלי לפני שהתייאשה שאם לדעתה אם ארזה אהיה ברמה שלה. היא אמרה שלא נראה לה..אבל שאני ינסה.. אמרתי מה הקשר לנסות..הרי זאת דעתה ולא נראה לי תשתנה גם שאהיה רזה.. הקיצר , יש לי רגשי נחיתות ואני סובלת מביטחון עצמי נמוך. קשה לי לקבל את זה שאני מחשיבה חברה שלי ליפה. נראית טוב ברמה שלה גם בהיותה שמנמונת. והיא לא חושבת ככה.. למה כל כך חשובה לי הדעה של הסביבה ? למה אני מוצאת את עצמי מקנאה באחרים במקום שהם יקנאו בי וזה יחמיא לי..? למה אני מתעסקת בחיים של אחרים לטוב ולרע..במקום להתעסק בחיים של עצמי. למשל חברה שלי אמרה על חברה שלנו המשותפץ שהבחור לעג לה שהיא צריכה ללכת למכון כושר. דיברנו על כך שהיא נראית כמו גבר עם 120 קג ךפחות ומתלבשת לא בצורה נשית. חברה שלי אמרה שהיא לא חושבת שזה קשור רק לבגדים כי מה כבר יעלה עליה ?? ולכן היא נאלצת להתפשר על בגדים רחבים. חברה שלי טוענת שלדעתה חברה שלנו המשותפת לא הולך לה עם גברים , שחושבים שהיא נראית גברית כי היא לא מתאפרת... פה לא הסכמתי איתה. כי לדעתי איפור זה ללכת עם מסיכה. להיות צבועה לא את.. שלפעמים בחורה רוצה להרגיש יפה , מבלי לצאת מגדרה.. שלא כל הזמן צריכה ללבוש על עצמה משהו על הפרצוף כדי לזכות למעט יותר תשומת לב. לדעתי אם היא הייתה מרזה הייתה נראית טוב גם ללא איפור. אני רק עם דבר אחד מסכימה שמעודף משקל אני חייבת להיפטר. גם בשביל ההרגשה הטובה וגם כי הסביבה שופטת לרעה. גברים יעדיפו רזות-מלאות על פני שמנמנות או שמנות.
לא מזמן רשמתי על כך שלועגים עליי בעבודה. עיי כך שמוסיפים לי 5 שנים יותר ועיי כך שבעצם משדרים לי שאני נראית לא משהו שאני מחפשת בלונדיני עם עיניים כחולות.. הבנתי שאני צריכה לרזות , אבל מעבר לזה הייתי רוצה לעבוד על רגשי נחיתות שלי. לעלות את הביטחון. כי הייתי במקום הזה של רזה. נראתי טוב.. אבל לא הרגשתי שזה נותן לי להיות מאושרת. גברים לא עפו עליי.. עדיין הייתי חסרת ביטחון. עדיין הרגשתי שאין לי נה להציע ושאני משעממת.. לפני כמה שעות דיברתי עם חברה שלי בטלפון. דיברנו בכלל על חברה אחרת משותפת שלנו ששוקלת 30 קג לפחות יותר מאיתנו. באתר היכרות אחד הבנים לעג לחברה שלנו עיי כך ששלח אותה למכון כושר. מפה לשם עברנו לדבר עליי אמרתי לחברה שלי שהייתי רוצה להיות רזה ואז הייתי נראית כמו מישהי ששתינו מכירות. פתאום חברה שלי עוקצת.. אומרת לי אל תשווי היא באמת יפה.. אמרתי לה נכון . היא יפה..ואני לא יכולה לשוות ביננו עכשיו כי אני שמנה ממנה. אבל אם הייתי רזה שצינו היינו נראות באותה הרמה.. וזה באמת מה שאני חשבתי עד לאותו רגע שדיברתי איתה.. לדעתי לפי הזיכרון שלי מימי הרזון. שתינו באותה הרמה. כשיש בנות שיותר יפות מאיתנו אך אנחנו ברמה טובה. התפתח ביננו ריב קולני. חברה שלי אומרת שלא יצא לה להיתקל בבחורה יותר יפה ממנה. שלדעתה יש לה יופי של חו"ל.. אמרתי לדעתי מה זה לא.. אז חברה שלי שאלה בציניות אם אני אומרת עליה שהיא מכוערת..?.אמרתי חד וחלילה. פשוט אמרתי שאם הייתי רזה היינו באותה הרמה של יופי. המשכנו לדבר כשהטונים עולים. היא מתחילה להתעצבן. מנסה להעביר נושא. אני פגועה. מנסה לשמור על האגו הפגוע..לבסוף היא התייאשה וכדי לסיים את השיחה. אמרה שלדעתה יש לה יופי ממוצע.. אבל אני יודעת שהיא פשוט נסתה להתנער ממני. ראתה שאני מזבוב עושה פיל... בגלל שנעלבתי עקצתי אותה בחזרה. שלפי התמונןת ילדות שלי ושלה אני נראיתי יותר יפה כילדה ופשוט השתנתי לרעה.. וכנל גם אותה הבחורה שהיא מחשיבה ליותר יפה. ראיתי תמונות שלה שהייתה נערה. הייתה מלאה. עשתה שינוי בשיער והשתנתה ב180 מעלות.. שאלתי את חברה שלי לפני שהתייאשה שאם לדעתה אם ארזה אהיה ברמה שלה. היא אמרה שלא נראה לה..אבל שאני ינסה.. אמרתי מה הקשר לנסות..הרי זאת דעתה ולא נראה לי תשתנה גם שאהיה רזה.. הקיצר , יש לי רגשי נחיתות ואני סובלת מביטחון עצמי נמוך. קשה לי לקבל את זה שאני מחשיבה חברה שלי ליפה. נראית טוב ברמה שלה גם בהיותה שמנמונת. והיא לא חושבת ככה.. למה כל כך חשובה לי הדעה של הסביבה ? למה אני מוצאת את עצמי מקנאה באחרים במקום שהם יקנאו בי וזה יחמיא לי..? למה אני מתעסקת בחיים של אחרים לטוב ולרע..במקום להתעסק בחיים של עצמי. למשל חברה שלי אמרה על חברה שלנו המשותפץ שהבחור לעג לה שהיא צריכה ללכת למכון כושר. דיברנו על כך שהיא נראית כמו גבר עם 120 קג ךפחות ומתלבשת לא בצורה נשית. חברה שלי אמרה שהיא לא חושבת שזה קשור רק לבגדים כי מה כבר יעלה עליה ?? ולכן היא נאלצת להתפשר על בגדים רחבים. חברה שלי טוענת שלדעתה חברה שלנו המשותפת לא הולך לה עם גברים , שחושבים שהיא נראית גברית כי היא לא מתאפרת... פה לא הסכמתי איתה. כי לדעתי איפור זה ללכת עם מסיכה. להיות צבועה לא את.. שלפעמים בחורה רוצה להרגיש יפה , מבלי לצאת מגדרה.. שלא כל הזמן צריכה ללבוש על עצמה משהו על הפרצוף כדי לזכות למעט יותר תשומת לב. לדעתי אם היא הייתה מרזה הייתה נראית טוב גם ללא איפור. אני רק עם דבר אחד מסכימה שמעודף משקל אני חייבת להיפטר. גם בשביל ההרגשה הטובה וגם כי הסביבה שופטת לרעה. גברים יעדיפו רזות-מלאות על פני שמנמנות או שמנות.