רגשי אשמה

[יסמין...]

רגשי אשמה

היי לכולם . אני חדשה כאן.אני אמא לנער מתבגר בן 14 אני לא יודעת מה עובר עלי. למה אני מתעללת בו .לא פיזית . גרוע יותר . אני יורדת לחייו .ילד חמוד בגיל ההתבגרות . העיה שלי שקשה לי לקבל את זה שהוא נמצא רוב הזמן בבי. ממעט להפגש עם חברים ומסתגר בחדר . אני מציקה לו יורדת לחייו. אני זקוקה לעזרתכם . תודה

 

[אחותו של שקספיר]

מבזק לפני תשובה

1. בלי רגשי אשמה-הם לא עוזרים לא לך ולא לו 2. מותר לו להיות שונה ממך, או אולי דומה לאבא שלו? 3. ילדים בגיל כזה לעיתים מחוברים למחשב/מערכת יותר מאשר לחית מחמד אפילו. 4. את היית רוצה שהוא יציק לך על אורח חייך? 5. את לא מציקה לו-את מעירה לו,כי את חושבת שאת יודעת מה יותר טוב עבורו ואת רוצה שיהיה מאושר. 6. יש ילדים חברותיים ויש כאלו שפחות. למה זו בעיה<? ושל מי זו בעיה? שלך או שלו? 7. לא נורא להיות חדש כאן- מתרגלים ורואים שיש צרות דומות עד זהות לאחרים. 8. איזה עזרה את מצפה לקבל? 9. אם זו התעלללות נפשית? אז כולנו הורים מתעללים! 10. את יכולה לתלות על המקרר במקום עשרת הדיברות- אני אמא טובה אני אמא טובה אני אמא טובה

 

[AYELET1]

ברוכה הבאה לפורום יסמין ../images/Emo39.gif

מצטרפת לכל מילה של אחותו של שקספיר. לא יכולה לכתוב את הדברים טוב יותר! לפעמים התסכול והרצון שהכל יהיה בסדר, גורמים לעשות דברים שמתחרטים עליהם (כמו למשל לנדנד בענייני חברים...), אבל מכאן ועד הגדרת "הורים מתעללים" הדרך ארוכה מאד...

 

[דניאלה-]

הי יסמין

מה דעתך לעשות קצת החלפות? שלי בת 12 ונמצאת כבר שנים במסע בלתי פוסק עם חברותיה, חבריה, כיתתה, שכבתה וכל שאר מריעין בישין. אני עוד מעט אשלם לה שתתן לי שעת איכות אחת רק עבורי... עכשיו היא פעם ראשונה בחייה בעונש!! וכבר יומיים היא "נטולת" חברות, והיא נראית כאילו קיבלה מאסר עולם!! אז קחי קצת משלי, אני אקח קצת משלך ושתינו נהיה מרוצות.. איזה עולם, למה אין משהו באמצע?

 

[AYELET1]

היי דניאלה ../images/Emo20.gif

מנחשת שאת סובלת יותר ממנה בעקבות העונש

 

[גליה12]

יסמין רגשות אשם הם עניין אוביקטיבי

ואני משוכנעת שאת נוהגת בילדך כמו כלולנו.. אבל אם את חשה שאינך נוהגת כשורה- רצוי לדעתי לדבר עם אדם מקצועי- יועצת בית ספר- או אפילו פסיכולוג... ואני מניחה שבשיחות מעטות תלמדי לקבל את הילד כמו שהוא- . לאחר מכן אולי תנסי לבדוק מה הן הסיבות שהוא נמצא בבית- אולי הוא לא מקובל בחברה, מציקים לו, ויחד תוכלו לפתור את הבעיה.. וההצעה שכבר הצעתי כמה פעמים ולי מאד עזרה- להצטרף לחוג הורים של מכון אדלר- תאמיני לי שווה כל אגורה.

 

[fani007]

חשיבה נגדית

תחשבי על הכיוון ההפוך אים הוא היה כל הזמן עם חברים ולך לא היה זמן איתו

 

[AYELET1]

ברוכה הבאה לפורום, פאני ../images/Emo20.gif

נראה שכמו בכל דבר, שביל הזהב הוא הוא הרצוי והלא כל כך מצוי...

 

[michal*]

לדעתי....

אני חושבת שזכותך המלאה לשאול אותו למה הוא מסתגר בבית... ואני אומרת לך את זה בתור נערה...כי אולי יש לו בעיות חברתיות? ...אני חושבת שהוא אפילו מצפה מכם,כהורים לשאול אותו שאלות על חייו... ועל מעשיו...וכך לתקשר... בהצלחה(ואל תילחצי!) ממיכל

 

[e_ma]

רגע אחד עם עצמך, בלי ילדים בסביבה..

לבדוק עם עצמך, למה את מחשיבה את עצמך כאמא מתעללת. מנסיון אישי (גם אני מתעללת ידועה בעיני עצמי), הכעסים וכל מה שגורם לך לחשוב כך על עצמך, מקורם ביחסים לא פתורים שהיו שם תמיד, ואינם קשורים לילד... כדאי לבדוק (הכי טוב, עם עזרה מקצועית), אם את כועסת על מישהו אחר, או אולי מישהו מצער אותך כל כך, ולמה מה שיכול להחשב כהתנהגות רגילה עם ילד מתבגר, נראה בעינייך כהתעללות. כל זה כמובן בהנחה, שאת נותנת לו לאכול, למרות שאין לו חברים

. ועוד מנסיוני, עושה מאוד טוב לקרוא כאן ולדעת שאת במקום טוב באמצע. כשלעצמי, למרות שעדיין לא הגעתי רשמית לגיל ההתבגרות (עם הילדים), אני עסוקה בלהתכונן!!! כי מה שיש לי בבית, הניצנים הללו של הגיל הזה, מדאיגים אותי ביותר. לילה טוב.

 

[ענבר737]

מה זה השטויות האלה????

רגשי אשמה??? אמא היא בסך הכל בן אדם את לא צריכה להרגיש אשמה שאת קצת " נודניקית" או משהו כזה את פשוט צריכה לשנות את זה! אני גם בגיל ההתבגרות- בת 16- ואני יודעת מה זה הורים מעצבנים- הורים שחושבים שהם עוזרים ועושים להפך- אבל אני גם יודעת שהם לא מתכוונים ושבעצם כולם רוצים את טובת הילד שלהם! הילד שלך מסתגר- נכון זה לא ממש טוב אבל גם לא תוכלי לעזור הרבה אם סתם תלחצי עליו! תנסי בעדינות לראות אם הוא רוצה לדבר אתך על דברים ואם הוא לא רוצה תעזבי את זה כי שום דבר לא יעזור. תנסי לראות אם הוא רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי- מנסיון אני יודעת שזה עוזר ולאו דווקא לכאלה שיש להם בעיות- זאת אומרת לכל אחד יש בעיות וזה ממש כיף שיש מישהו לדבר איתו על הכל...אבל הכי חשוב תזכרי שאם תציקי לו ותרדי לחייו כמו שאמרת זה רק ייצור ריחוק ביניכם ולא יפתור שום בעיה..אז פשוט תנסי להיות אמא טובה ולהיות שם בשבילו..

 

[חיים.ג.]

יחסים עם נער מתבגר

ליסמין שלום ראשית אני רוצה לברך אותך על המודעות ליחסיך עם המתבגר שלך,מודעות זו היא בבחינת צעד ראשון להתחלתו של שינוי.לטעמי דיאלוג ושיתוף פעולה שלך איתו הם המפתח לשינוי.שוחחי עם הנער שתפי אותו בהרגשתך,הקשיבי למה הוא מרגיש והחליטו יחד מה וכיצד אתם רוצים לשנות כדי להביא איכות שונה ליחסים שבניכם.בנוסף עם מתבגר כדאי להגיע להסבמה בשלושה נושאים. א.עמידה בלוח זמנים. ב.תיפקוד סביר בבית הספר. ג.סבלנות,סובלנות ויחס של כבוד לכל דיירי הבית. אני מאמין כי דיאלוג,שיתוף פעולה,הסכמה והסכם יביאו ליחסים טובים יותר ומספקים.מה דעתך?

 

[אחותו של שקספיר]

אני לא יסמין-אבל התשובה שלך

שלקוחה כמו מספר עיצות אמריקאי-לא עונה לצרכים. איך לעשות את חייך עם המתבגר טובים יותר? על מה יסמין דיברה על מה אתה עונה? תפתח לפחות את הדף הנכון בספר ההדרכה יסמין דיברה על רגשי אשמה (בגדול) ועל ילד מתבודד בחדרו (לטעמה). מה זה קשור להסכמות על עמידה בלוחות זמנים וכו.... דיאלוג שתוף פעולה הסכמה והסכם אלו מילות מפתח לכל דבר ועניין החל מנישואין וכלה ביחסים בינלאומיים. אז אישית לי יש בעיה עם קלישאות ועם תשובות "אמריקאיות". התנסת בילד מסתגר? יש לך מושג על רגשי אשמה? דבר מהמקום הזה של חוויה ולב ובטן ובבקשה בלי מתכונים. נ.ב.- האם אתה בכלל הורה???

 

[שדמה]

../images/Emo7.gif עצם ההודעה כבר חצי דרך נכונה

יסמין יקרה .... גם אנו בני אדם נכון שזה לא חלילה נותן לגיטימציה להתנהגות כזו אבל כבוגרים "מעט" יותר צריך לדעת לקרוא את המפה אני דווקא חושבת שהמצוקה היא שלך ולא שלו, לכן לכי לברר עם עצמך ואל תכעסי כשאני אומרת זאת מניין נובעת המצוקה שלך ואז תראי איך הכל יראה אחרת, אין זו בושה להתייעץ ולקבל עזרה, החיים נראים אחרת למה לסחוב כזו הרגשה ופי כמה וכמה שהיא גוררת אחריה פגחיעה ביקר לנו מכל. בהצלחה שדמה