לאזארוס לונג
New member
רגשי אשמה
יש לי ידידה מתקופת בית-הספר. בתקופת שירותנו בצבא היינו נפגשים מדי שבוע-שבועיים לכוס קפה או לטיול קצר. מלבד זאת, באמצע השבוע, לא היינו כמעט מדברים או נפגשים. לאחר שהיא השתחררה, הקשר די נותק למעט שיחות טלפון מזדמנות אחת לחודש-חודשיים. לפני כשבועיים היא התקשרה אלי, קישקשנו קצת ואפילו נפגשו לכוס קפה. למחרת היא התקשרה שוב וביקשה עזרה עם שעורי בית באנגלית. התברר לי שהיא משלימה ל-5 יחידות באנגלית ומכיוון שהיא מתקשה, היא החליטה לפנות אלי לעזרה. דממת האלחוט שהייתה ביננו נפסקה והיא החלה להתקשר מדי יום לבקש עזרה. בהתחלה לא הייתה לי בעיה לעזור לה ואף החמיאה לי העובדה שהיא החליטה לפנות אלי לעזרה. בשלב מסוים, השיחות נעשו תכופות יותר ויותר, עד שהגענו למצב שבו היא הייתה מתקשרת 5-10 פעמים ביום (במקרה הטוב). אמרתי לה שהיא קצת מגזימה ושאני לא רואה את הטעם בכך שאני מגלה לה את התשובות. הצעתי לה טכניקות לשיפור האנגלית אבל הבנתי שהיא הייתה מעוניינת רק בקבלת התשובות. העניין החל להמאס עלי, במיוחד כשהיא הייתה מקפידה להתקשר בזמן שהייתי בעבודה או בדיוק כשחזרתי הביתה עייף ובלי חשק לדבר עם אף אחד. ניסיתי להיות נחמד אבל נשברתי. בשיחה האחרונה ביננו לא נשמעתי נלהב במיוחד לעזור לה, אז היא עשתה פרצוף (דרך הטלפון. נשבע לכם שיכולתי לראות אותו), ניתקה את השיחה ומאז לא שמעתי ממנה. מה אתם אומרים, אני צריך להרגיש רע? להתקשר ולהתנצל? להתקשר בלי להתנצל אבל להציע לעזור שוב? מצד אחד, היא חידשה את הקשר רק בשביל לקבל עזרה, הציקה לי ללא הפסקה וברוב חוצפתה אף כעסה עלי שאני לא נלהב לעזור. מצד שני, בעבר היא גם עזרה לי ואני יודע שהיא באמת צריכה עזרה (אפילו שאני לא בטוח שאני נותן לה את העזרה הנכונה לה). מה עושים?
יש לי ידידה מתקופת בית-הספר. בתקופת שירותנו בצבא היינו נפגשים מדי שבוע-שבועיים לכוס קפה או לטיול קצר. מלבד זאת, באמצע השבוע, לא היינו כמעט מדברים או נפגשים. לאחר שהיא השתחררה, הקשר די נותק למעט שיחות טלפון מזדמנות אחת לחודש-חודשיים. לפני כשבועיים היא התקשרה אלי, קישקשנו קצת ואפילו נפגשו לכוס קפה. למחרת היא התקשרה שוב וביקשה עזרה עם שעורי בית באנגלית. התברר לי שהיא משלימה ל-5 יחידות באנגלית ומכיוון שהיא מתקשה, היא החליטה לפנות אלי לעזרה. דממת האלחוט שהייתה ביננו נפסקה והיא החלה להתקשר מדי יום לבקש עזרה. בהתחלה לא הייתה לי בעיה לעזור לה ואף החמיאה לי העובדה שהיא החליטה לפנות אלי לעזרה. בשלב מסוים, השיחות נעשו תכופות יותר ויותר, עד שהגענו למצב שבו היא הייתה מתקשרת 5-10 פעמים ביום (במקרה הטוב). אמרתי לה שהיא קצת מגזימה ושאני לא רואה את הטעם בכך שאני מגלה לה את התשובות. הצעתי לה טכניקות לשיפור האנגלית אבל הבנתי שהיא הייתה מעוניינת רק בקבלת התשובות. העניין החל להמאס עלי, במיוחד כשהיא הייתה מקפידה להתקשר בזמן שהייתי בעבודה או בדיוק כשחזרתי הביתה עייף ובלי חשק לדבר עם אף אחד. ניסיתי להיות נחמד אבל נשברתי. בשיחה האחרונה ביננו לא נשמעתי נלהב במיוחד לעזור לה, אז היא עשתה פרצוף (דרך הטלפון. נשבע לכם שיכולתי לראות אותו), ניתקה את השיחה ומאז לא שמעתי ממנה. מה אתם אומרים, אני צריך להרגיש רע? להתקשר ולהתנצל? להתקשר בלי להתנצל אבל להציע לעזור שוב? מצד אחד, היא חידשה את הקשר רק בשביל לקבל עזרה, הציקה לי ללא הפסקה וברוב חוצפתה אף כעסה עלי שאני לא נלהב לעזור. מצד שני, בעבר היא גם עזרה לי ואני יודע שהיא באמת צריכה עזרה (אפילו שאני לא בטוח שאני נותן לה את העזרה הנכונה לה). מה עושים?
