רגשות באינטרנת...

silkpink

New member
ניתוק מהמציאות

הכל טוב ויפה ונהדר שיש כנסים כאלו אבל איכשהו התחושה שלי היא שהכותב לא ממש התנסה בצ´יטוט בעצמו. ואם כן, אז הציב לעצמו כל כך הרבה סייגים וחסימות שלא ממש יכול לדעת על מה אנחנו מדברים. הכאב של לשמוע את הבת שלי מייללת בבכי כי רוצה ומתחננת שאבוא לשחק איתה והבושה של לשמוע אותי אומרת לה שוב ושוב עוד רגע עוד רגע ולדעת שהרגע הזה יקח לנצח ולשמוע את עצמי צועקת עליה כן ממש צועקת עליה על זה שהיא מציקה לי ולא מסתפקת בלצפות בטלביזיה, הרצון הזה של להיות מנותקת מהציאות לשבת שעות מול המחשב זה משהו שאי אפשר להסביר אותו למי שלא חווה אותו. עברתי אתמול לפנות בוקר ברחוב בן יהודה בתל אביב. יש שם שני מקומות שפתוחים 24 שעות ביממה לגלישה באינטרנט, ותחשבו על זה, הרי בעצם יצאתי עם חברים, אבל ממש בכח ורק מפאת הבושה הצלחתי לא להכנס. וראיתי את האנשים שיושבים שם וגולשים וחשבתי לעצמי אולי האדם הזה שבמציאות לא הייתי מסתכלת לכיוונו אולי הוא זה שגולשת איתו שעות, מאוהבת בו, מחכה לזה שיופיע, והתביישתי בעצמי.
 
אין מילים,אחותי...

אם לא הייתי רואה את שמך חתום הייתי חושבת שזו אני שכתבתי את זה,בלי מודע, ושלחתי כל מילה שלך חצובה אצלי עמוק בפנים כל רגש שאת חשה עובר אצלי ,כל יום, כמו סכין חדה הכאב ההוא....אותה הבושה... גם אני צועקת בחוסר סבלנות על ילדתי,על שהיא "גוזלת" ממני זמן-מחשב יקר, ומחליפה לה קלטת וידאו אחר קלטת וידאו...ו"זורקת" אותה לחברות או לסבתא, ומרגישה עם זה חרא!,ומרגישה אמא רעה!...ואשה רעה!(כן,גם "לזה" נפלתי כאן...) לא הייתי מצליחה לבטא את כל זה במילים אחרות ממה שכתבת..... אז מה, לכל הרוחות, אנחנו עושות?
 

yarivos

New member
באמת מה אתן עושות

תתעוררו, ילדים זה לא איזה חפץ שאפשר להזניח על הספה מול הוידאו, ההתמכרות שלכם למחשב שווה בדיוק כמו אלכוהוליזם מבחינת הילדים שלכם. תתמודדו עם זה עכשיו ואל תשאירו את ההתמודדות לילדים שלכם, זה המעט שמגיע להם.
 

e-magine

New member
יריבוס, הודעה ממש תומכת

מה אגיד לך? מה בדיוק המתרה של ההודעה שלך? מה אתה חושב, שסילקפינק וצעקה יגידו? הן יגידו, וואלה איך לא ראינו קודם את מה שיריבוס מראה לנו? ממחר לא נוגעות יותר באינטרנט, או שיגידו, מי זה בכלל הבחור הזה ומה הוא מבין?
 

silkpink

New member
הסלחנות ......

צעקה , מה אני אומר לך ? יש בך יותר גדלות נפש מאשר בי. אני לא יכולה, כמה שלא אשתדל, ולא מעוניינת לנסות אפילו, לראות איזה שהוא אספקט של אהבה במילים של יריבי. ובקשר למה אנחנו עושות, לא יודעת. כל יום נאבקת מחדש על כל שנייה, על כל סיפור, על כל כל פאזל שמרכיבה איתה, ובכל שנייה רואה הישג וטופחת לעצמי על השכם. ויותר בתכל´ס, רוצה לנסות, מנסה למצוא תחומי עניין שירתקו אותי יותר, הפורום למשל עדיף לי לעין ערוך על צ´אטים שמעבירה בהם שעות , לעתים תוך בהייה משועממת במסך, שאין בו לפעמים אף אדם אחד שרוצה לדבר איתו, אבל ממשיכה לחכות, לחפש , לשוטט , לקוות.
 

e-magine

New member
../images/Emo49.gif יש לך הודעה נבחרת ב ../images/Emo43.gif

בעמוד הראשי של הפורומים! כמובן לפי המלצתי.
 
למעלה