רגשות אשם...

[MiToOsH]

רגשות אשם...

בקיץ שהיה לפני החורף המעצבן הזה אבא שלי ואני גלשנו המון זמן באינטרנט.. המחשב היה פתוח כל יום כל היום. אמא שלי התעצבנה שאנחנו גולשים בסודיות ולא משתפים אף אחד מהמשפחה במה בעצם אנחנו עושים. בחוסר רצון (כי שנינו רצינו את המחשב לעצמנו) הראנו לה מה זה בעצם כל הרעיון של הצ`טים, האתרים, האי מיילים וכל השטויות הנלוות. אמא שלי התחילה לעשות ``תחרות`` עם אבא שלי ואיתי מי גולש יותר זמן.. אבל היא באמת גלשה ה-ר-ב-ה. אמא הכירה אנשים חדשים, והגיעה למסקנה שהם יותר כיפים מאבא. זהו, נגמר. הם לא ביחד. ואני - בטוחה שכל זה קרה, כי אני סיפרתי לה מה זה בעצם אינטרנט..... aMiT

 

[ה-שונית]

אחריות גדולה מידי...

עמית יקרה, אמא כנראה לא היתה מרוצה ממילא, אם בחרה לה לברוח למחוזות רחוקים. אמנם את היית זו שנתנה לאמך את הכלי, אבל לולא כן היא כנראה היתה מחפשת לה אלטרנטיבות אחרות. אולי היתה נרשמת לחוג, הולכת לריקודים או מתחילה ללמוד. כשרוצים להכיר אנשים חדשים - מכירים. לא חשובה הדרך, לא חשוב האמצעי. אני הייתי אומרת שאולי עזרת לאמך להשתחרר ממצוקותיה. נתת לה כלי חשוב להפוך את החיים שלה למאושרים יותר. שמחי בשמחתה והפכי אותה לשמחתך. שונית

 

[MiToOsH]

גם אם זה הכי קשה בעולם ?

 

[שרי42]

אני מסכים....

עם דבריה של שונית....ואני מצטער שאני משתמש בשם של אמא שלי בכדי לענות לך אבל, מנקודת ראות של נער שהוריו גרושים אני רוצה לומר לך שגם אם רגשות אשם מלווים אותך הלחמי בהם והביני שלא בך האשם...בעצם אף אחד לא אשם....הם כנראה הגיעו למסקנה שלא טוב להם יחד ולכן נפרדו. אני לא יודע אם הם דיברו איתך על הפרידה אבל נראה לי מדברייך שאת בעצם לא מבינה למה הם נפרדו ולכן את מטילה את האשם בך ובאינטרנט. אסף

 

[ה-שונית]

יו... איזו צמרמורת.....

אסף, אינני יודעת בן כמה אתה, אבל אתה רגיש, בוגר ומתנסח היטב. עוד יותר מרגש השיתוף והגילוי שלך ושל אמך... מהעובדה שאתה שותף לחלק זה של עולמה אני בטוחה שהיא שותפה גם לנימי נפשך הכמוסים ביותר. עבודה יפה עושים שניכם. שיהיה לכם רק נחת אחד מהשני. שונית

 

[שרי42]

שונית

אמא סיפרה לי שאצלכם בפורום התחילו ביומיים האחרונים לכתוב ילדים להורים גרושים אז החלטתי להציץ ולא יכולתי שלא להגיב. ורק שתדעי אני בכתה י` ואני רגיש בוגר ומתנסח היטב כי יש לי דוגמא טובה בבית, אבל אמא שלי זה סיפור בפני עצמו.(אני יודע שזה לא ימצא חן בעיניה שזה מה שאני כותב אבל אני אוהב אותה מה לעשות?) אז תודה בכל מקרה על התגובה שלך.

 

[ה-שונית]

ואני חושבת....

שאין משהו שאמא שלך תשמח ממנו יותר, מאשר לקרוא את ההודעה שלך... זה הרווח האמיתי של שניכם שונית

 

[שרי42]

אוףףףףףףף

מה זה שמחה.....הוא תמיד מצליח להוריד מעיני דמעות של אושר הילד הזה חיבוק חזק חזק ומואהההההההההההההה ענק כמו שאתה אוהב אוהבת אותך עד השמים וחזרה

 

[הקשתית*]

כל אמא היתה רוצה ילד שכזה,אבל..

אני לא מבינה,איך מאמא,שכזו יצא ילד שכזה סתםםםםםםםםםםםםם חולה עליך

 

[יפעת*]

גם אני ממש לא מצליחה להבין

תגידי את האמת קשתית, לא היית מאמצת אותה לאמא? אני כן!

 

[שרי42]

אז שאני אבין, מה את לא מצליחה להבין

 

[ענבר בן 31]

אסף, אתה מקסים וכל כך צודק

 

[chirab]

עמית החמודה

כן, גם אם זה הכי קשה בעולם כי זה שווה את המחיר, ואגב, את לא חייבת לעשות את זה לבד, תמיד יש עם מי להתייעץ לפעמים עם מישהו שהמקצוע שלו הוא לייעץ ולפעמים סתם עם מישהו , לפי דעתי כדאי שיהיה מבוגר, מישהו שאת מעריכה את דעתו ואוהבת אותו. אני גם מעוניינת להזכיר לך שאמא היא אדם מבוגר, שקול, שמן הסתם יודעת מה היא עושה, ומחליטה החלטות עצמאיות שבאות מתוכה עצמה...... אני מאחלת לך המון הצלחה ומעריכה את זה שכתבת לנו שירה נ.ב. דיברת על התחושות האלו עם אמא???

 

[ענבר בן 31]

עמית יקרה

קודם כל ריגשת אותי מאד במכתבך הכנה. לעולם אל תאשימי את עצמך במה שקרה בין הורייך. הם אנשים מבוגרים אדונים לגורלם ולמעשיהם. אני כלל לא רוצה להתערב בסוגיות הרגישות שנגעת בהיבט האישי , כי הוא אישי. אבל אומר רק משהו כללי. שום מכונה לא תרגום לצרה אם הכל בבית כשורה. גירושין הם סיום מיתוך תקווה להתחלה חדשה טובה יותר ומאושרת יותר, אני יודע שבתוך ליבך את רוצה שאמא תהיה מאושרת, גם רוצה בזה עבורך. תדעי שהיא מתיסרת כמוך בשאלות רבות. מה שבטוח את לא אשמה במאומה, תזכרי את זה יקירתי, תזכרי את זה כל הזמן. שלך, ענבר