רגע ...
- פותח הנושא לולה 123
- פורסם בתאריך
ישיבת הנהלה
הבטתי בשעון במבט לחוץ ...9.25 הראו המחוגים. עוד חמש דקות מתחילה הישיבה ואני אפילו לא בדרך .
לקחתי את כל הניירת , וצעדתי לכיוון המעלית. עוד יום הולך להישרף לו בישיבות ובדיונים .זה כל כך מתיש ומעייף - לו רק יכולתי להכניס קצת עניין לימים שכאלה ...
הגעתי בדיוק בזמן . כולם נכנסו ותפסו את מקומותיהם . וגם אני - בכסא הקבוע בקצה השולחן . במקום טוב בו אפשר להשקיף על כולם בלי לבלוט יותר מדי ...
התחלנו בזמן לשם שינוי .
גרפים . מספרים . סטטיסטיקה רצה על המסך. נתונים יבשים שגורמים לי להחניק פיהוק ולהתאמץ להשאיר את עיני פקוחות ולזייף מבט מתעניין.
בזוית העין אני קולטת אותה יושבת שם . שיער מתולתל ארוך. לא יפה במיוחד אבל נאה , מטופחת ועם מבט מעניין בעיניים . משום מה עיני נמשכו שוב ושוב אליה . מנסות לקלוט תנועה או לנחש מחשבה שעוברת במוחה.
זו היה הבחורה החדשה שכולם דיברו עליה. אורנה קוראים לה - אם אני לא טועה . אמרו שהיא חבר'מנית . בחורה עם ראש על הכתפיים . הייתי מגדירה שהיא נראית לא רע !
מצאתי את עצמי מציצה מדי פעם לכיוון. היתה פעם שעיניה קלטו את עיני ושמתי לב למבט שואל כאילו "קרה משהו?" והפניתי מבטי .
המחוגים זזים לאט. עוד דקה . עוד שתיים . והנה חלפה לה שעה . אני מנסה לשרוד כשלפתע שומעות אוזני "...הפסקה להתאוורר...נחזור לפה בעוד רבע שעה ".
כולם הסיטו כיסאות וקמו במהירות כאילו חיכו לרגע הזה מתחילת הישיבה . כנראה שלא רק אני ספרתי את הדקות.חלקם יצאו להכין קפה. חלקם לעשן. אני נשארתי יושבת במקומי כשראשי מפליג למחוזות אחרים .
והנה היא באה למולי . מבטה שואל-מתגרה בי . "שמתי לב שהצצת בי במשך כל הישיבה" הסתכלתי לכיוון שלה כשמבטי חודר אל תוך עיניה , מתבוננת לשניות ארוכות עד שהשפילה מבט.
"סגרי את הדלתות" אמרתי בקול קשוח שהיה זר אפילו לאוזני . בלי לשאול היא פנתה לעשות כמצוותי וחזרה אלי כשעיניה עדיין מושפלות . "רדי אל מתחת לשולחן" . התכופפה כשהחצאית שלה חושפת רגל ארוכה ושזופה והתיישבה כורעת מתחת לשולחן העץ הכבד.
"חדר הישיבות לא נעול ומישהו עלול להיכנס" - שמעתי אותה לוחשת בקול חלש ומבוהל. חייכתי והבטתי אליה , למטה , ושאלתי בקול ציני "ואת חוששת שיראו אותך ככה?".
היא השתתקה וקיבלה עליה את הדין . מבטה עדיין מבוהל אבל נשימותיה מעידות על רמת הריגוש שהיא נמצאת בה .
"מה את מצפה שיקרה עכשיו" שאלתי אותה ועדיין קולי נשמע לי זר וקשה. כאילו יצא מפי מישהו אחר . "אני אעשה כל מה שתגידי לי גבירתי" לחשה , וטון הדיבור שלה גרם לי להאמין שאכן – כל דבר שאחפוץ בו יבוצע מיד.
"כפות רגלי עייפות וזקוקות לעיסוי" ציוויתי עליה. ומיד שלחה יד , הסירה את סנדלי והעבירה יד מלטפת על אצבעות רגלי. מגע שהתחיל כליטוף , על קשת הרגל , בין האצבעות , בקרסול , ולאט לאט התחזק וגרם לי לצמרמורת לאורך כל גופי . עצמתי עיני והתמכרתי לעיסוי הזה מתפנקת על כל שניה. מרגישה איך לחץ היום מתפוגג לו ואת מקומו תופס עונג אדיר.
אנה …אנה …שמעתי את שמי. וכאילו הקריאה באה ממקום אחר. מקום רחוק. התעלמתי ממנה מסרבת לפקוח את עיני . ממשיכה להתענג עוד קצת .
אנה …אנה … הקול נשמע קרוב יותר. פקחתי את עיני והנה אורנה . יושבת לידי ומתבוננת בי במבט שואל בעיניה .
"אנה – כבר שעה אני קוראת לך – אפשר לשאול על מה חלמת ? " שאלה אורנה ומבט שובב בעיניה .
חייכתי ולא אמרתי מילה.
הבטתי בשעון במבט לחוץ ...9.25 הראו המחוגים. עוד חמש דקות מתחילה הישיבה ואני אפילו לא בדרך .
לקחתי את כל הניירת , וצעדתי לכיוון המעלית. עוד יום הולך להישרף לו בישיבות ובדיונים .זה כל כך מתיש ומעייף - לו רק יכולתי להכניס קצת עניין לימים שכאלה ...
הגעתי בדיוק בזמן . כולם נכנסו ותפסו את מקומותיהם . וגם אני - בכסא הקבוע בקצה השולחן . במקום טוב בו אפשר להשקיף על כולם בלי לבלוט יותר מדי ...
התחלנו בזמן לשם שינוי .
גרפים . מספרים . סטטיסטיקה רצה על המסך. נתונים יבשים שגורמים לי להחניק פיהוק ולהתאמץ להשאיר את עיני פקוחות ולזייף מבט מתעניין.
בזוית העין אני קולטת אותה יושבת שם . שיער מתולתל ארוך. לא יפה במיוחד אבל נאה , מטופחת ועם מבט מעניין בעיניים . משום מה עיני נמשכו שוב ושוב אליה . מנסות לקלוט תנועה או לנחש מחשבה שעוברת במוחה.
זו היה הבחורה החדשה שכולם דיברו עליה. אורנה קוראים לה - אם אני לא טועה . אמרו שהיא חבר'מנית . בחורה עם ראש על הכתפיים . הייתי מגדירה שהיא נראית לא רע !
מצאתי את עצמי מציצה מדי פעם לכיוון. היתה פעם שעיניה קלטו את עיני ושמתי לב למבט שואל כאילו "קרה משהו?" והפניתי מבטי .
המחוגים זזים לאט. עוד דקה . עוד שתיים . והנה חלפה לה שעה . אני מנסה לשרוד כשלפתע שומעות אוזני "...הפסקה להתאוורר...נחזור לפה בעוד רבע שעה ".
כולם הסיטו כיסאות וקמו במהירות כאילו חיכו לרגע הזה מתחילת הישיבה . כנראה שלא רק אני ספרתי את הדקות.חלקם יצאו להכין קפה. חלקם לעשן. אני נשארתי יושבת במקומי כשראשי מפליג למחוזות אחרים .
והנה היא באה למולי . מבטה שואל-מתגרה בי . "שמתי לב שהצצת בי במשך כל הישיבה" הסתכלתי לכיוון שלה כשמבטי חודר אל תוך עיניה , מתבוננת לשניות ארוכות עד שהשפילה מבט.
"סגרי את הדלתות" אמרתי בקול קשוח שהיה זר אפילו לאוזני . בלי לשאול היא פנתה לעשות כמצוותי וחזרה אלי כשעיניה עדיין מושפלות . "רדי אל מתחת לשולחן" . התכופפה כשהחצאית שלה חושפת רגל ארוכה ושזופה והתיישבה כורעת מתחת לשולחן העץ הכבד.
"חדר הישיבות לא נעול ומישהו עלול להיכנס" - שמעתי אותה לוחשת בקול חלש ומבוהל. חייכתי והבטתי אליה , למטה , ושאלתי בקול ציני "ואת חוששת שיראו אותך ככה?".
היא השתתקה וקיבלה עליה את הדין . מבטה עדיין מבוהל אבל נשימותיה מעידות על רמת הריגוש שהיא נמצאת בה .
"מה את מצפה שיקרה עכשיו" שאלתי אותה ועדיין קולי נשמע לי זר וקשה. כאילו יצא מפי מישהו אחר . "אני אעשה כל מה שתגידי לי גבירתי" לחשה , וטון הדיבור שלה גרם לי להאמין שאכן – כל דבר שאחפוץ בו יבוצע מיד.
"כפות רגלי עייפות וזקוקות לעיסוי" ציוויתי עליה. ומיד שלחה יד , הסירה את סנדלי והעבירה יד מלטפת על אצבעות רגלי. מגע שהתחיל כליטוף , על קשת הרגל , בין האצבעות , בקרסול , ולאט לאט התחזק וגרם לי לצמרמורת לאורך כל גופי . עצמתי עיני והתמכרתי לעיסוי הזה מתפנקת על כל שניה. מרגישה איך לחץ היום מתפוגג לו ואת מקומו תופס עונג אדיר.
אנה …אנה …שמעתי את שמי. וכאילו הקריאה באה ממקום אחר. מקום רחוק. התעלמתי ממנה מסרבת לפקוח את עיני . ממשיכה להתענג עוד קצת .
אנה …אנה … הקול נשמע קרוב יותר. פקחתי את עיני והנה אורנה . יושבת לידי ומתבוננת בי במבט שואל בעיניה .
"אנה – כבר שעה אני קוראת לך – אפשר לשאול על מה חלמת ? " שאלה אורנה ומבט שובב בעיניה .
חייכתי ולא אמרתי מילה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.