רגע של שקט: ראיה

[ענתנוי]

רגע של שקט: ראיה

שמתי לב שיש אצלי כמה מצבי ראיה: 1. ראיה בלבד: מצב נדיר שדורש תשומת לב, מודעות ומאמץ, ולא נמשך הרבה זמן. זה כמו לעצור את הנשימה. 2. מצב רגיל: תשומת הלב מתפזרת, בלי שום מוקד מיוחד. מה שאני רואה הוא תוצר של הרבה חושים ואולי גם דברים נוספים. זה כמו להסתכל על המציאות דרך מסך עשן. 3. מיקוד שמיעה: צלילים יכולים למשוך את תשומת ליבי ואז מראות וקולות נפרדים נדחקים לשולי התודעה ומה שאני רואה הוא את הצליל שאני מקשיבה לו. מוסיקה יוצרת שילובים נפלאים של צורות וצבעים בתנועה. איכות הצליל משפיעה על הנראה, ובתנאי אקוסטיקה אופטימליים נוצרים "סרטוני אנימציה" תלת מימדיים שמקיפים אותי במציאות אלטרנטיבית. 4. מיקוד מחשבה: מחשבה מסוימת יכולה ללכד את כל המידע לידיעה אחת שיוצרת תמונה כמעט מוחשית בתנועה. זה כמו לחלום בעיניים פקוחות, אבל החלום לא מחליף את המציאות הנראית אלא מעשיר ומעבה אותה במידע. אני נעזרת בזה בפתרון בעיות מתמטיות לדוגמה - אני יכולה לראות פתרונות שונים לבחור את הפתרון הרצוי, בלי לעשות חשבון. בניגוד לחלום, המחשבות מודעות ולכן ניתן לשנות את המציאות שאני רואה ויש לזה השפעה עלי ועל הסביבה. זה "קסם" מבחינתי, כי עוד לא הבנתי איך זה עובד. 5.מיקוד מבוזר: מצב של ריכוז גבוה בלי מוקד מסוים. הכל הופך לאחד ואני רואה בצורה בהירה וברורה את המציאות. זה כמו להתעורר מחלום ליקום מקביל. במצב כזה אני יכולה לנוע בין מצבים שונים בזמן ובמרחב ולבחון פתרונות אפשריים לעתיד. (זה כמו למצוא פתרון לבעיה מתמטית, אבל הרבה יותר עמוס במידע ובאי-ודאויות). הראייה לא מחליפה את המציאות אלא משנה אותה. במצב כזה הפרטים הקטנים ביותר והתמונה הגדולה ביותר משתלבים בלי רווחים - זה כמו לראות את ה"מטריקס" - את המציאות כשלעצמה מעבר למגבלות החושים. השערות: 1. אני חושבת שיש קשר בין מצבי ראיה למצבי תודעה, או מה שנקרא פאזות של המוח במצבי שינה (גלי אלפא, ביטא, דלתא ותיטא), אבל אין לי איך לבדוק את זה. 2. אני חושבת שמעברים מודעים כאלו קיימים אצל כל האסי"ם ובמידה מסוימת גם אצל אנשי אמצע, אבל לא מצאתי עד עכשיו שום מחקר שעוסק בזה. 3. אני חושבת שיש קשר הדוק בין התנודות האלו למגוון של בעיות שמיוחסות לליקויים נורירולגיים אצל אוטיסטים. אני חוקרת את זה. תפקוד: נהיגה זה אחד ההישגים הגדולים שלי, כי זה בכלל לא פשוט להגיב נכון ומהר, ולהישאר דרוך, וער כשהמציאות משתנה סביבך כל הזמן...

 

[נעמונת 33]

ענת יקרה אני מאוד מתחברת לקטע התחושתי אישית

ואולי גם לבני אפשר להבין למה הילדים מושחים מהר למה הם מאוימים כ"כ מהעולם סביב ואולי למה הם נסגרים בבועה כהגנה מהעולם המציף והשונה תודה

 

[arana1]

ראייה אקטיבית

גם לי נדמה שבניגוד להנחת המוצא מאחורי ההתנהגות שעדיין מקובלת על ידי הרוב בחברה אצל הרבה א"ס הראייה היא אקטיבית אין את ההבדל הנוקשה ,"הקלאסי"\הנרסיסטי והמסורתי, בין ראיה כתחום פסיבי(תהיי יפה ותשתקי) לבין פעולה כתהליך של סדרת מצבים המתרחדשים אחד אחרי השני ונובעים אחד מהשני בגלל זה גם כל ההסתבכויות האופייניות עם דרישות נוקשות המבוססות על הגדרת כיוון חד משמעית מסיבה לתוצאה או הפרדה בוטה בין האני והאתה הא"ס עשוי להרגיש את הסיבה והתוצאה בו זמנית ,וגם את האני והאתה,ולכן לתהליך השגור של שיחה אין משמעות תקשורתית מבחינתו השתיקה עצמה כבר מכילה את כל מה שהיה עשוי להאמר,את כל האפשרויות(מה שאת אולי מכנה ומרגישה כמצב של ידיעה) ולכן הביטוי שמור רק למה שמשנה ומשתנה באמת,כהדדיות מלאה גם לתחושתי יש בראייה ביטוי מאוד חזק של מצב התודעה ולכן זה טוב שלפחות בקטע של המנהג הנפסד של כפיית קשר עין האנשים שיודעים הכל אבל לא יודעים כלום באמת למדו קצת להרפות כנראה שאין מחקרים על אוטיזם שמתמקדים בעניין הזה (בגלל שלקות לא זכאית לכבוד של מחקר אמיתי אלא רק לנסיונות לחקור איך לתקן אותה) אבל מחקרים בתחום הפילוסופיה והאופטיקה והפיזיקה יש לא מעט בעניין העניין הוא פשוט,מי שרוצה לדעת משהו על אוטיזם צריך להתעלם מכל המחקר שנעשה בנושא ולהתמקד יותר במחקרים שאינם קשורים ישירות לאוטיזם כמו היסטוריה וביולוגיה ופיזיקה ופילוסופיה

 

[schlomitsmile]

האם את יכולה לשלוט במעברים האלה? לבחור באיזה מצב תודעה/ראיה להיות (השערה 1 שלך נשמעת לי הגיונית מאד) ? אני מכירה מעצמי את מצבים 1, 2 ו 4 . שונאת להיות ב 2 . יש לי עוד מצבים, אבל כרגע אין לי אנרגיה לתרגם אותם למילים. יש לי השפעה כלשהי על המעברים, לא שליטה.

 

[ענתנוי]

זרימה מודעת

לא שליטה. אני בכלל לא מרגישה שליטה בכלום. המציאות זורמת בי ודרכי ואני איתה.... מצב 2 זה "מצב בטטה". לא שונאת ולא אוהבת. סתם קיום של פיזור דעת. אני חושבת שמצב 5 באמת נדיר מאד מחוץ לספקטרום האוטיסטי, והוא כל כך שונה שאין שום דרך להסביר את זה.

 

[AutismTimesTwo]

מאוד מעניין

חלק ממה שאת כותבת, דומה לתיאורים של אנשים שלקחו סמים ומתארים קשר בין שמיעה לראיה "לראות את הצלילים". לא זוכר כבר מי זה היה, אבל זה תיאור די נפוץ. לגבי ההשערות: א. במצב אלפא שהוא מצב הערות הרגיל הראיה אמורה להיות רגילה, אדם שמסוגל להנמיך את פעילות המוח לגלי ביתא כשהוא ער, בהחלט עשוי לראות מחזות שדומים קצת לחלום כשהם רובד על גבי המציאות הרגילה שהוא רואה בעיניו. שווה לך לדבר עם חוקרי מוח על העניין הזה אני בטוח שיש דברים מתועדים שכבר נחקרו. ב. יתמיה אותי מאוד אם כל האוטיסטים חווים את העולם כמוך. אני חושב שיש לך משהו מאוד מיוחד ושונה שלא קשור בהכרח ישירות לאוטיזם. ג. ניסית פעם יוגה ? אני לא חושב שליקויים נוירולוגים מובילים למה שתיארת. לגבי הנהיגה : אם הבוחן שלך היה קורא את התיאור שלך, אני בספק אם היית מקבלת רשיון

 

[arana1]

סינסטזיה מאוד נפוצה בספקטרום האוטיסטי

וגם אני "לוקה" בה הרבה מאוד אוטיסטים שומעים תמונות ורואים צלילים או מרגישים מספרים... הרבה מאוד אוטיסטים אכן חולמים בהקיץ ומחוננים בראייה רב רבדית זה ברור לחלוטין מכל הנתונים הידועים וזה חלק מאוד חשוב משלמות הזהות ותנאי ליציבותם הנפשית והפיזית לי באמת שללו את הרשיון בגלל התופעות שענת מזכירה יותר נכון ביקשו שאעבור מבחנים פסיכולוגים כתנאי לחידושו אבל החלטתי לוותר כשנהגתי הייתי נהג מאוד טוב,אוטיסטים פשוט מתרכזים בצורה אחרת,כמו למשל שמזכירים כאן כל הזמן שהמורים מתעצבנים על אוטיסטים שבוהים ולא משתתפים אבל ככה הרבה אוטיסטים מתרכזים הכי טוב כשהם מתפזרים הבעייה שגם כאן,כמו במקומות אחרים, צריך להסביר לסמכויות שלא נכון לשפוט ולהעריך אוטיסטים בכלים רגילים

 

[ענתנוי]

ריכוז הפוך

זו בעיה לא רק בהקשר של נהיגה אלא בכל התחומים ובעיקר בתחום החינוך.

 

[yaelsdesk]

מקבלת ורואה גם אצל הבן שלי

יש מצבים שבהם חושים משפיעים זה על זה. על ריח וטעם ידוע כבר שהם תלויים זה בזה. מסתבר שגם צבע יכול להיות בעל טעם (במוח) אם שופטים לפי כמויות צבע המאכל שנכנסות לאוכל... הזכרון שלנו גם כן מושפע מחוויות החושים, לכן ניתן להיזכר בתחושות ולדמותן (על זה עובד זיכרון חושים במשחק). תודה על התיאורים החוויתיים שלכם, הם אכן גם מזכירים מצבים של מדיטציות מסוימות. ממליצה לקרוא את קרישנמורטי.

 

[ענתנוי]

הבהרות

אתה צודק לגבי נושא הסמים ובאמת חקרתי את זה לעומק ומצאתי את נקודות הדמיון אבל גם את השוני. יש סמים, בעיקר סמי הזיה, שיוצרים תופעות דומות אבל כל הסמים רק מחקים חומרים טבעיים שקיימים במוח, אז זה לא כל כך מפתיע א. חקרתי תקופה ארוכה מאד את נושא המדיטציה וכל מה שקשור לזה, והבנתי שאצלי הכל הפוך - אני צריכה להתאמץ כדי להישאר במצב נורמלי, ולא מסוגלת לתקשר עם אנשים שחיים ככה כל הזמן, כי אני מרגישה בתקשורת כזו כמו דג מחוץ למים. (וזה מתבטא גם בבעיות של נשימה). בדקתי גם את הקשר בין המצבים האלו בעירות ובשינה, והשוויתי בין 4 סוגי חלומות, שרק אחד מהם מוכר בספרות המקצועית כ"שנת חלום". ב. החוויות הסובייקטיביות (ראייה למשל) שונות מאד מאחד לשני, אבל המעברים או המודעות האחרת מאד אופייניים לספקטרום, ולמעשה עוד לא פגשתי אוטיסט שלא חווה את זה. הייחוד שלי הוא רק ביכולת לתרגם את החוויות למילים, וגם זה רק בגלל שאני חוקרת את הנושא באובססיביות כל החיים.... ג. יוגה וכל שאר השיטות הדומות לא מתאימות לאנשים כמונו, כי הן "הפוכות" - הן מיועדות להורדת התדר ממצב נורמלי למצב מדיטטיבי. אני במדיטציה באופן קבוע, וצריכה שיטות להעלות את הקצב כדי לתפקד ולגבי נהיגה - אני מניחה שאתה צודק אבל אני נהגת טובה וכישורי הנהיגה שלי מגיעים לשיאם דווקא במצב הכי מדיטטיבי לכאורה - מצב 5.

 

[גור42]

לא כל האוטיסטים חווים עולם כמו ענת, אבל...

לכל האוטיסטים יש עולם פנימי עשיר (זה מאפיין קלאסי וידוע) וזה פותח פתח לדרכים לא רגילות לא לראות את העולם - גם במחשבה וגם בחושים. זה מזכיר לי את האוטיסטי טיטו, שסיפר פעם איך הוא רואה (רואה במובן המילולי) את העולם. לא זהה למה שענת מספרת, אבל יש קווי דמיון מאוד ברורים. ואני לא אתפלא אם גם אני הייתי מסוגל לחוות מעברים כאלה בראייה אילו הייתי רוצה. אני פשוט לא רוצה (נראה לי כמו משהו שממש מסוכן לשחק איתו).

 

[ענתנוי]

החיים זה משהו

ממש מסוכן