רגע של שקט: פרדוקסים

[ענתנוי]

רגע של שקט: פרדוקסים

פחד, זעם ואימה הן תגובות טבעיות במצבים של אי-ודאות. המוח נתקל בבעיה שאין לה פתרון, מתנדנד בין שתי אפשרויות תגובה "שגויות", ולא מצליח להגיע להחלטה. מצב כזה נקרא "פרדוקס", והוא מוכר אצל כל היצורים שחיים עם "מוח מפוצל" - כלומר, מערכת עצבים מרכזית שיש בה שתי המיספרות. (זוחלים, עופות, יונקים) "פחד" הוא המצב המוכר ביותר ולכן גם הפתרון לפרדוקס הוא פשוט יחסית: "פחד" מתבטא בתנודה בין אקטיביות ופסיביות, צייתנות ומרדנות, התכנסות והתפרצות. הסיבה לפחד: אי ודאות ביחס לתגובת הסביבה. אחת הסיבות העיקריות לפחד של ילדים הוא חוסר עקביות של הסביבה החברתית. אם התנהגות מסוימת מזכה את הילד לפעמים בפרסים ולפעמים בעונשים, בלי שהוא מצליח להבין את העיקרון שעומד מאחורי התגובה , הוא "נתקע בפרדוקס" התנהגותי. חוסר עקביות יכול לנבוע ממסרים מנוגדים בין מטפלים שונים, או חוסר עקביות אצל אותו מטפל (מטפל = הורה, מורה, תרפיסט, חונך וכ"ו. כל מי שיש לו את היכולת והסמכות להעניש) אוטיסטים סובלים מפחדים יותר מנטי"ם בגלל מחסומי התקשורת שיוצרים חומות של אי הבנה - ההורה בטוח שהילד מבין את המניעים לעונש, כי הוא מניח שיש מכנה משותף בינו לבין הילד בהבנת הסיטואציה, וזו בדרך כלל הנחה שגויה.....

 

[arana1]

סביבה פרדוקסלית

אוטיסטים חשים,מסיבות שונות ומשונות,ביתר חריפות את המסרים הסותרים של הסביבה החברתית הקטע בחוסר העקביות זה לא רק שפעם אומרים לך ככה ופעם אחרת אלא שהסביבה משדרת בו זמנית מסרים סותרים לחלוטין מה שמשאיר אנשים מסויימים פשוט המומים וחסרי יכולת תגובה גרוע מכך,הסביבה החברתית בדרך כלל או אפילו תמיד כלל אינה מודעת למה שהיא משדרת ולכן היא מפילה את כל האשמה על הקורבן וזה מה שיוצר את מחסומי התקשורת ואת הנטייה של אוטיסטים לדבר ישר ולעניין מתייגים כחלק מלקותם שזו עוד דוגמה לדרך המבישה שבה מי שמתיימרים לסמכות פורקים מעצמם אחריות תוך שהם מטילים את כשלונם על מי שתלוי בהם היה כאן עכשיו שאלות למומחה על מיניות אצל אוטיסטים ואין תחום שבו הסביבה משדרת מסרים סותרים כמו בתחום הזה אבל ברור שאת העובדה הברורה והגלוייה הזאת לא תשמעו משום מומחה שמעדיפים לרכז את המאמצים בריסון האדם הלקוי במקום לזהות את כשלי הסביבה,אולי בגלל שמי שמשלם זה ההורים ואולי בגלל שאנשי המקצוע עצמם הם חלק בלתי נפרד מהמנגנונים שמחוללים סביבה פרדוקסלית אם מישהו היה מבין ורואה ומרגיש איך אצל האוטיסט הממוצע הכל מחובר(כמו שמרטין אמר, אצלם יש ווילונות איפה שלנ"ט יש דלתות) עובדה שגלוייה לחלוטין לכל מי שטורח או מסוגל למעט תשומת לב אז גם לא הייתה בעייה להבין איך סביבה שכולה בנוייה סביבה הנחה של הפרדה נתפשת כדרישה מעיקה ומתמדת לקיום פרדוקסלי לאדם האינטגרלי למשל הרבה אוטיסטים הם מאוד יצריים ומאוד מיניים ולכן הם בנויים לקיים אורח חיים מופנם יחסית כי לאדם כזה כל מגע או אפילו דיבור או קשר עין מהווה סוג של חשיפה אלא מה,עצם הנסיון שלהם לקיים תפישה אינטימית שתואמת את מיניותם ואת הדרך שבה הכל מתחבר אצלם להכל נתפשת כחלק מהלקות ולכן המומחים שמנסים לתקן אותם משקיעים המון מאמצים בשביל למשוך אותם מהבועה ולהקנות להם נוהגים של אנשים שהם פחות מחוברים ויותר מופרדים ואז התוצאה היא יצריות שיצאה משליטה ,יתר מגע,אבדן גבולות וזהות והצפה ודכאון וזעם בגלל זה הרבה אוטיסטים חשים שהמתקנים הורסים ואז הם מתקנים את התוצאות של ההרס וחוזר חלילה בינתיים המומחים עושים בוחטה יפה וזוכים ליוקרה וביקוש והאוטיסטים נחנקים בחרא של עצמם תודה

 

[ענתנוי]

כפל משמעות

הוא אבן היסוד של תקשורת נטי"ת. לכן הדבר שהכי מפריע לי הוא "שקרים לבנים" - הדרך הטובה ביותר לייצר פרדוקסים ולהרוס לאוטיסטים את החיים.... ולגבי נושא המיניות - כפל משמעות זה המסר היחידי כי "מין" בחברה שלנו זה טוב ורע בו זמנית, אולי בגלל זה כל התשובות של המומחית הסתכמנו ב"תפנו למכון, תשלמו לנו ונפתור לכם את כל הבעיות"..... איך מישהו יכול בכלל להציע פתרונות לבעיה כל כך עמוקה וקשה?....

 

[dina199]

שמתי לב לתשובות האלה

.

ומאחר ואלה כל הזמן היו שתיים-שלוש שורות ראשונות כמעט ולא הצלחתי לקרוא הלאה.

 

[dina199]

מבחינתי הבסיס לאי הבנה

כששני אנשים משתמשים באותה מלה אבל מייחסים לה משמעויות שונות. לכן לדעתי יש בעיה בתיאורית המיינד' - לא תמיד אפשר לנחש מה האדם השני חושב , כי המלים זהות אבל המשמעויות שונות .אני בד"כ 'מתקרצצת' ונוברת כדי להבין בדיוק מה כל אחד התכוון . זה כן מעצבן אנשים (כי הם מניחים שהכל ברור מאליו. שוב 'הנחה'

) . אבל בטווח רחוק יש בזה ייתרון: אני תמיד יודעת בדיוק מה אנשים רצו ואין אי הבנות. אלא שאין 'ארוחות חינם'. התשלום שלי שאני נחשבת לנודניקית. ולדעתי חוסר הבנה זה מצב יותר חמור מלהיחשב ל'נודניק'

 

[ענתנוי]

לי אין בעיה עם זה.

אני שמחה לפגוש נודניקים חפרנים שמנסים להבין

 

[dina199]

 

[arana1]

גם במשמעות ה"מובן מאליו" כדאי לחפור

ובמקרה של אוטיזם,ואולי לא רק,דווקא במה שנחשב כמובן מאליו כדאי להיכנס בלי חשבון בכלל ומהתנסותי זה מרגיז אנשים גם בגלל שזה מכריח אותם לשים לב למה הם אומרים ומתכוונים באמת כי זה לא שהם באמת יודעים הרבה פעמים אם לא לרוב אנשים מדברים כי ככה כולם מדברים,אוטומטית,בלי מחשבה ובלי תשומת לב והרבה פעמים עצם זה שאת מנסה לברר מה הם באמת רוצים מגלה שהם בכלל לא יודעים מה הם רוצים ובגלל זה הם כל כך מתעצבנים כי זה מכריח אותם לעצור ולשים לב קצת יותר למה הם אומרים וכשאנשים עוצרים,ביחוד אם הם נ"ט ,אז העולם מתמוטט עליהם כי פתאום מתגלים חורים וחללים בדיוק במקומות הכי לא צפויים,ואז הם מתעצבנים עצם פעולת הבירור מגלה לאנשים למה הם מתכוונים לכן לרוב הם מאוד לא אוהבים את זה

 

[tamarus1]

הבעיה היא לא הפרדוקסים לכשעצמם

אלא חוסר הנכונות להודות שיש נקודות מבט שונות לכל דבר, ויותר מכך, חוסר הנכונות לנסות ולהבין ששיתוף פעולה זה של שני הצדדים, כל אחד לפי יכולתו ולפי צרכיו.

 

[arana1]

מיזוג של ריבוי נקודות מבט באמת פותר פרדוקסים

ראייה בו זמנית של היבטים שונים בדרך כלל פותרת פרדוקסים ומכאן גם התועלת ואפילו הכורח בערכים כמו יושרה,שיוויון וצדק והדדיות לדעתי ומנסיוני אנשים נוטים למקם שלא בצדק דווקא את הא"ס בצד שאינו משתף פעולה בדיוק בגלל שהם מתעקשים וצריכים להדדיות מהותית בשביל לחיות וזה עוול מטורף שאם רוצים לתקן במשהו את המצב יש לתת עליו את הדעת א"ס נוטים להיות מוצפים ולהגיב מאוד חזק על דברים שוליים כביכול בדיוק בגלל שהם ערים לדרך שבה נקודות המבט השונות מתחברות לשלמות אחת עובדה שהקיום האינרטי והליניארי האופייני לרוב הנ"ט נוטה להחמיץ רוב הזמן וחוסר היכולת לזהות ולהבין הקשרים שנמצאים מעבר לערכים ולמטרות המקובלות כיום בחברה הוא גם זה שאחראי לעובדה שדווקא הסמכויות,מי שמתיימרים להורות ולהוביל ולכוון,לוקים הרבה יותר מהממוצע בהפצת מסרים שסותרים את עצמם ולכן מי שמתנגד לחיות בסביבה פרדוקסלית שמשרתת רק את יצר השליטה חסר המודעות ולכן ההפכפך וקצר הטווח של האדם הממוצע מסומן ומתוייג מייד כמועמד לחינוך לשיתוף פעולה זה העוול שעומד ביסוד היחס לא"ס,לפחות אחת מהם ואני משוכנע שכלל שיעבור הזמן יותר ויותר אנשים יתעורר ומתעוררים לעובדה המאוד מאוד עצובה ומדכאת הזאת