רגע של אמת

*חתולה*

New member
אי אפשר חמדתי, אי אפשר....

תפסיקי לתת אותה את אותה ילדה קטנה גם בימים כאלה קשים, רק את ואת ואת ואת יכולה להתמודד עם אותם רגשות קשים שאת עוברת ויכולה לאחות בין השתיים. לעשות שוב ושוב הפרדה ולהרחיק אותה ממך בימים קשים ולקבל אותה בימים "טובים" יותר זו הפרדה שאין בה התקדמות. אזרי כוחות, בקשי עזרה במקומות הנכונים חבקי אותה אליך גם אם כל כך קשה לך אם לא תלמדי להכיל אותה איש לא יוכל לקחתה ממך ולהכילה במקומך. קשה? בהחלט. אבל אפשרי. [תולה מזילה דמעה בשקט...ששששש....]
 
אני לוקחת ממך היום את הילדה

הקטנה, אדבר איתה אחבק אותה אטפל בה ואדאג לה. אומר לה שזה בסדר, היא לא אשמה, אספר לה שלהיות קורבן זה נורא הכאב חותך בגוף ובנשמה זו צלקת שלעולם לא תעלם גם אם תגליד ותהיה מטושטשת כמעט לא נראית, היא תמיד שם ולפעמים יש גירויים מסוימים שגורמים לפצע להפתח, לדמם, להכאיב זה בסדר גלית, אני שומרת עליה יש לך הרבה עומס על הכתפיים שלך תני לי לעזור....
 
אחרי כמה שעות של מנוחה

אני קוראת את התגובות ויודעת שמעולם הילדה הקטנה לא קיבלה כל כך הרבה אהבה, וכמה שהיא הייתה צריכה את האהבה שלכם היום , היום היא התרסקה ולי לא היו את הכוחות לטפל בה, ואתם טיפלתם בי ובה באהבה ענקית תודה תודה תודה תודה. ולמייקי וכל מי ששאל כן אני מקבלת עזרה. היומיים האחרונים פשוט היו התפרקות טוטאלית והפלתי עליכם אולי תיק גדול מדי וכבד מדי, אני מבקשת סליחה אם למישהו היה קשה מדי. גלית
 

*חתולה*

New member
מה מעלה בך את אותה ילדה קטנה

ליום כזה של חשבון נפש???? אני מאמינה בספליט הזה בתחילה. כדי לראות באמת את אותה הילדה הקטנה אשר נכנסה לשוק להלם, אשר לא האמינה שזה בכלל יכול לקרות או קורה שאותו אדם שאמול לתת חום והכלה ואהבה האנשים היחידים שעליהם הילדים יכולים לסמוך ששם יקבלו אותם ללא תנאים הם, הם אלה שיכולים לפגוע (אם הבנתי נכון מבין השורות). גלית חמדתי אני מבינה שאת היום הילדה הגדולה הספליט הזה הוא מצויין, ביכולתך כיום לעשות "עבודה" נהדרת בפסיכודרמה או בכל קבוצת תרפיית עבודה אחרת שתוכלי לחזור למקום הזה הכואב ולנסות לעשות את התיקון לצעוק, לדבר, להתנגד, לקלל, ולחזור רגועה לעכשיו להיום. ללטף אותה, להכיל אותה, לאהוב אותה עד תום ולהבין שסך הכל היא הייתה ילדה קטנה וכן היום כשאת הגדולה את יכולה לסלוח לה. צריך הרבה אנרגיה הרבה סבלנות אבל בהחלט תוכלי לעשות עבודה נהדרת מכיוון שמיד רואים שיש בך המודעות הזאת. וכמו כולם כאן אני שולחת לך
שמכיל (התפוז הזה החליט שהחיבוק פתוח, אבל לא שלי}.
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif קראתי, קראתי הכל,,,

ואני לא יכולה להימנע מהמחשבה, הקצת הפוכה מהלך הרוח הכללי פה - למה אני רואה את הילדה הקטנה, אותה אחת שאינך יכולה לסלוח לה, אותה אחת בה את תולה את כל האשמה, למה רואה אני אותה - כועסת עלייך, אך גם מייחלת לתגובתך??? היא כועסת עלייך, גלית, שלא די שאינך יכולה לסלוח לה, לא די שאת מאשימה אותה על לא עוול בכפה - את מגוננת על מי שעשה לה את העוולה ההיא,,, אינך מוכיחה אותו, אינך שופטת אותו , את כועסת עליה ! לא יכולה לסלוח לה ! והיא יושבת כך בפינה, מתפללת שתשמעי את תפילתה, וחושבת - "ל מ ה גלית? מה עשיתי? בואי, חבקי אותי, אהבי אותי, גונני עלי מהזכרונות הכואבים, גונני עלי מפני אלה שלא יכולתי לעמוד מולם,,, איספי אותי בין זרועותייך אל תוך נשמתך" חישבי גם עליה, גלית, היא זקוקה לך.
 
מה אגיד שלא נאמר עדיין?

הפער בין הידיעה הרציונלית הברורה, על מי האשם ומי הקרבן לבין התפיסה הרגשית האחרת כל כך. הפער בין גלית יחידה הגדולה העצמאית הבוגרת ומודעת והילדה הקטנה הפגועה שיוצאת החוצה בימים קשים של חשבון נפש. הפער בין הכאב הנורא של הפגיעה באמון והאהבה האמיתית שקיבלת. כשתוכלי לאחד את גלית הילדה לתוכך ולהכיל אותה , כחלק ממך מלא ושלם כמו יתר החלקים האחרים. אולי אז תוכלי גם לכעוס ולשנוא ולבטא זאת. ואולי תפסיקי אז לכעוס על הילדה הקטנה שבך כי החלק הזה הוא חלק ממך. כמו כל חלק אחר בהוויה שלך. ואולי כשתוכלי לכעוס תוכלי לצעוד קדימה לבד או עם עזרה. ואולי רק עם עזרה תוכלי ללמוד לבטא את הכעס הנוראי והאיום הזה. והמוצדק כל כך (ואת זה את יודעת כבר שם בחלק העליון של הראש אבל לא בחלק של הבטן). כששני אלו יחברו לאחד כשגלית הילדה תצמח לתוך גלית האישה. אולי אז. ובנתיים קחי חיבוק חזק שיתן לך קצת מהעוצמות והכוח. כי אפשר להתמודד עם הדברים הנוראיים ביותר, ולחיות. ורק כשמנסים -יודעים.
 

redredole

New member
גלית יחיד

דעי לך שאת כבר לא יחידה, ראי איך באים, כולם, לעטוף אותך בחום ובחיבוקים. אבן גדולה וכבדה רובצת על ליבך תני לנו כאן לעזור לך לגלול את המשא המעיק, תני מנוח לילדה היא לא אשמה היא הייתה תמימה ומאמינה ואת חייבת לסלוח לה, לסלוח ולא להאשים, בזה ימדד חוזקך ועם תצליחי לסלוח יבוא מרפא גם לך.
 

מייקי69

New member
עולם המבוגרים-עולם הילדים

זה יקח לי בטח שעות לשים את המילים הנכונות פה, על הדף. קודם כל, אני מקווה שאת נמצאת באיזה טיפול. זאת חוויה נוראית, איומה, מה שעברת. ולא אני ולא אף אחד פה, יכול לעבור איתך את תהליך ההבראה. לכן אני מתפללת שיש בך העוז האומץ והתבונה - לקבל עזרה מבחוץ. צמודה, מקצועית ואחראית ! בעיני ילד, כל ילד - עולם המבוגרים הוא עולם חזק, יציב, חכם, אחראי עולם שאמור להאכיל להגן לעטוף ולשמור. עולם שיודע מה אסור ומה מותר. מה נכון ומה שגוי. והכי הכי - בלי המבוגרים, הילדים ימותו. כמו תינוק שנטרפת עליו דעתו כשאין לו ציצי / אוכל כשאין לו מגע וחיבוק של הגנה. בזכות המבוגרים - הילדים שורדים. ה"פיצול" הזה שמדברים בו כולם - הוא לא הוויה מפוצלת - אלא עולם ערכים מפוצל. מישהו שנתפס כהכי בוגר ואחראי ומגונן עלייך - עשה את הלא יעשה ובשם ההגנה ההאכלה - דרש ממך לתת לו משהו נורא ואיום. מחיר נוראי. ויותר מכל - מחיר "רע" מחיר "אסור" בעיני כל אדם בר דעת. ואת משלמת בענק. משלמת אשמה. המון אשמה. את אשמה כי ביצעת את ה"אסור" וה"רע" את אשמה כי היית צעירה ורכה, מאמינה ומעניקה כי נדרשת להחזיק בציפרניים את אותו עולם בוגר - שימשיך ויגן עלייך ויאהב אותך - ולא משנה מה גובה המחיר שנגבה. כל עולם הערכים עליו כולנו בנויים, התמוטט ושינה צורה. ואת, נפש רכה עם מחיר עצום, עומדת עם המון כעס ופוחדת לאבד את כל עולמך - אם תתני לו ביטוי. ליפות את המציאות העגומה להגן על אותו "בוגר" מזוויע שחמס נפש רכה, זה סוג של הגנה עצמית. ואם יקחו את זה ממך, את עלולה להשאר חשופה ופגיעה. לכן את ממשיכה לשלם. וזה כל העניין, גלית. את עדיין משלמת. אני חושבת שנמאס לך לשלם. ואת חייבת מישהו מקצועי לידך. כזה שיתן לך את הכוח לאבד את הבוגר ההוא שפגע בך, מבלי לאבד את עצמך. לכעוס עליו כעס גדול, במקום להפנות את הכעס על עצמך. מישהו שיחזיר למקום את הערכים הנכונים. זה מסע ארוך, מתוקה. מסע קשה קשה, ארוך ארוך. אבל את חייבת אותו לעצמך. את חייבת לשחרר את הנפש הצעירה והפצועה חייבת ללמוד את הכוח הטמון בך, חייבת להאמין שאת יכולה להביט באבא הזה שלך ולהגיד לו - בנזונה שפל !!!! חייבת חייבת חייבת. ואת יודעת את זה. אז קדימה. אני מבקשת שתכתבי לי, ותעני ותגידי אם יש טיפול, ואם אין - נמצא לך. אני אמצא לך. וגם אני מצטרפת לרשימה של אלה פה שמוכנים להחזיק לך את היד במסע הארוך הזה. מחכה לתשובה, מייקי
 
גלית היחידה ,את יכולה לסלוח לה כי..

תסלחי לה לילדה היא לא ידעה שזה אסור אולי חשבה שזה משחק? היא לא ידעה שיש בוגרים שמתנהגים כמו חיה אז תסלחי לה זה בסדר כי אז לא הסבירו לה מה מותר מה אסור אז היא לא ידעה שזה היה כזה חמור אז היא לא ידעה שיש אחד כזה ארור אז תסלחי לה לילדה שבתוכך היא כאן גדלה ואת והיא ביחד עכשיו כגוף אחד תנצחו את האחד שגרם לאכזבה אז קחי
גדול לילדה שהפכה לאשה
 

ארזזז36

New member
ליחידה...

הילדה לא יכלה לעשות כלום , זה אבא שלה שלקח ועשה מה שאסור לעשות. הילדה הסתכלה על אבא שלה, שיודע הכל, ששומר עליה , והוא . אמר. לה. שככה צריך. גנב לה את הילדות גלית תשכבי על הגב ואל תאמרי מילה תשכבי על הגב ותני לה לדבר אלייך יש לה כמה דברים לומר לך ואפילו חיוך לתת לך שבאמת הגעת רחוק מאיפה שהייתן ביחד, והתפצלתן. תני לה לומר לך שהיה כואב ומגעיל , אבל זה התרפא לה והיא יכולה להיות שלמה שוב רק אם תתני לה חיבוק ותגידי לה שעכשיו את והיא בסדר שולם שוב היא לא רוצה להרגיש שהיא היתה לא בסדר זה מה שהוא היה אומר, לא? שהיא צריכה כי את לא בסדר. תני לה חיבוק של עולם מלא ותגידי לה שעכשיו אנכנו בסדר תני לה להתמוסס אצלך בגוף, לשקוע בך, למלא אותך באושר של ילדה צוחקת שוב משחקת בחבל , קולות צוחקים מסביב וכבר לא לבד גלית, עכשיו את הילדה עם הכי הרבה חברים בשכונה:) מוגנת עטופה בחום שמורה
 

לולה3

New member
ניסית לחבק אותה ..להבין אותה..../images/Emo54.gif

את צריכה להבין ש"הילדה הקטנה" פחדה,לא היתה מוכנה..מישהוא הכין אותה לסיטואציה כזאת? לא! בשביל לחיות איתה בשלום ..את צריכה להזדהות עם הפחד שחשה,להבין אותה , לאהוב אותה על הטראומה שחוותה... לא להאשים אותה.זו לא היתה הבחירה שלה/ך. לולה
 
גלית יחידה אחת ומיוחדת!!!

אני מאד מאד מזדהה איתך וכואבת את כאבך. זה הרס עצמי של שנים על גבי שנים. בשתיקה שלי גרמתי להרס מוחלט של עוד ילדות בגלל האיומים שלו. ואני מבכה על זה כל רגע שלא הלכתי לספר. היום הוא נמצא איפה שהוא צריך להיות.
 

Amir33

New member
ללא מלים

ועוד ... ועוד... ועוד ... מי יתן שיהיה בך הכוח לשכוח
 
עיצבנת אותי. יא מגעילה.

מאשימה אותה? איך. איפה? למה? אני מגדל ילדים. רואה כמה הם חסרי אונים. ולא רק ליום יומיים כמו אצל האיילים והנמלים. שנים ע"ג שנים שהם חסרי אונים. וכל מי שיש לו ילדים, יודע את זה. מעצבנים, אבל חסרי אונים. כשהילדים שלי נופלים ובוכים. ישר אני לוקח אותם ויחד אנחנו צועקים על הריצפה. צועקים על המדרגות. צועקים על המדרכה....ועל ראש העיר. אף פעם הם לא אשמים. תמיד מישהו אחר אשם. הפויה האחר אשם. הילדים הם נשמות טהורות. וככה אני שומר עליהם. ואת באה עם ה"מאשימה" שלך. הילדה הקטנה. חסרת האונים. תסתכלי על עצמך. אם את לא תתני לה חיבוק היום. מי יתן? אפשר לשמוע מהשאלה שלך שאת בעצם כבר מתחילה להתמודד עם זה לשאול. זה הזמן. מהר. היום. עכשיו. לטיפול מקצועי. דניאל מאמץ את הילדה. אוהב ומחבק אותה. נשמה טהורה.
 
אם הייתי יודעת

לבכות, הייתי בוכה אחרי שקראתי את ההודעה שלך. אתה צודק ככה לא מתיחסים לילדים אני זו האשמה ואני זו המגעילה ואין כאן שום ילדה קטנה אני זו שהייתי שם ואני זו שלא אמרתי די ולמי אני באה בטענות ומענות ובכלל רק את עצמי אני מאשימה והיה לי נוח להפיל על הילדה הקטנה אבל זו אני האשמה ודניאל יש לי ילדים ותתפלא גם הילדים שלי אף פעם לא אשמים הן נשמות טהורות מקסימים ולקח לי שנים עד שראיתי את הראשון שבינהם מגיע . לא התכוונתי לעצבן אותך גלית
 
לא הבנת אותי בכלל.

אני לא מבדיל בינך לבין הילדה. כשאני אוהב אותה - זה אותך כשאני מאמץ אותה - זה אותך.... כשאני אומר שאת מגעילה אני מדבר על ההסתכלות שלך מבחוץ על עצמך. מה את לא מבינה? בפרספקטיבה לאחור את גיבורה? את מי את מאשימה? ואם את כזאת גיבורה. למה את הילדים שלך את לא מאשימה? למה יש לך ציפיות שונות מהם ומהילדה שהיית? למה יש לך ציפיות שונות ממך כאמא תומכת ומאבא שלך? כמו שאת רואה כולם פה חושבים בצורה מסויימת. את צריכה טיפול מקצועי! אני רק יודע לעצבן אותך. בשביל זה אני פה. מקווה שלא תברחי בגללי. את כבר מדברת על זה. פה בפורום. ואנשים שונים עונים. אבל את צריכה גורם מקצועי! תסתכלי מסביב. אנחנו בדיחה אחת גדולה אולי אנחנו פותחים דלת. דניאל רוצה לעזור ואין לו מושג. אבל אני אשמח לדבר איתך.
 
למעלה