../images/Emo141.gif קראתי, קראתי הכל,,,
ואני לא יכולה להימנע מהמחשבה, הקצת הפוכה מהלך הרוח הכללי פה - למה אני רואה את הילדה הקטנה, אותה אחת שאינך יכולה לסלוח לה, אותה אחת בה את תולה את כל האשמה, למה רואה אני אותה - כועסת עלייך, אך גם מייחלת לתגובתך??? היא כועסת עלייך, גלית, שלא די שאינך יכולה לסלוח לה, לא די שאת מאשימה אותה על לא עוול בכפה - את מגוננת על מי שעשה לה את העוולה ההיא,,, אינך מוכיחה אותו, אינך שופטת אותו , את כועסת עליה ! לא יכולה לסלוח לה ! והיא יושבת כך בפינה, מתפללת שתשמעי את תפילתה, וחושבת - "ל מ ה גלית? מה עשיתי? בואי, חבקי אותי, אהבי אותי, גונני עלי מהזכרונות הכואבים, גונני עלי מפני אלה שלא יכולתי לעמוד מולם,,, איספי אותי בין זרועותייך אל תוך נשמתך" חישבי גם עליה, גלית, היא זקוקה לך.