רגע לחוסר מחשבה
אני לא בטוחה שאני פונה לפורום הנכון. אבל מספיקה לי עצה מאנשים שרוצים להקשיב. כבר כמה חודשים שאני אילמת.אני בוחרת לעצמי מקומות שבהן אני לא אצטרך להביע. והיום זה התפרץ. אני בת 25 ואחד הדברים שתוקעים אותי בחיים הם המחשבות שלי. כן מחשבות. 25 שעות ביממה של מחשבות לא פוסקות. זאת בעיה שרק בשנים האחרונות התחלתי להבין שמפריעה לי להלך התקין של החיים. לבחון כל דבר בחיים ב-20 כיוונים שונים. לקום בבוקר עם אותה הדאגה של הלילה, כאילו לא היה לילה. לנהוג ולהרהר. לאכול ולחשוב. אם אני אנסה להסתכל מהצד על החיים שלי, סה"כ הם בסדר. יש לי בעיות, משפחה, זוגיות, לימודים. אבל בגדול יש לי מקומות שאני יכולה להניח רגל על רגל ולהנות ממה שיש. אבל דרך המחשבה שלי, ובעיקר עצם המחשבה, אולי חוסר האמונה מונעים ממני את ההנאות הקטנות של החיים, וגורמים לפעמים להרגיש מאוד לבד. אני מניחה שכבר דובר על זה רבות בפסיכולוגיה, אבל אילו המילים הכי פשוטות שאני יכולה לתאר את הבעיה שלי. האם יש דרכים להקל על המחשבה? אשמח לעצתכם והדרכתכם. תודה
אני לא בטוחה שאני פונה לפורום הנכון. אבל מספיקה לי עצה מאנשים שרוצים להקשיב. כבר כמה חודשים שאני אילמת.אני בוחרת לעצמי מקומות שבהן אני לא אצטרך להביע. והיום זה התפרץ. אני בת 25 ואחד הדברים שתוקעים אותי בחיים הם המחשבות שלי. כן מחשבות. 25 שעות ביממה של מחשבות לא פוסקות. זאת בעיה שרק בשנים האחרונות התחלתי להבין שמפריעה לי להלך התקין של החיים. לבחון כל דבר בחיים ב-20 כיוונים שונים. לקום בבוקר עם אותה הדאגה של הלילה, כאילו לא היה לילה. לנהוג ולהרהר. לאכול ולחשוב. אם אני אנסה להסתכל מהצד על החיים שלי, סה"כ הם בסדר. יש לי בעיות, משפחה, זוגיות, לימודים. אבל בגדול יש לי מקומות שאני יכולה להניח רגל על רגל ולהנות ממה שיש. אבל דרך המחשבה שלי, ובעיקר עצם המחשבה, אולי חוסר האמונה מונעים ממני את ההנאות הקטנות של החיים, וגורמים לפעמים להרגיש מאוד לבד. אני מניחה שכבר דובר על זה רבות בפסיכולוגיה, אבל אילו המילים הכי פשוטות שאני יכולה לתאר את הבעיה שלי. האם יש דרכים להקל על המחשבה? אשמח לעצתכם והדרכתכם. תודה