רגעי חסד שלא אשכח
רציתי לשתף אותכן בנות בזכרונות מהעבר.חשבתי לעצמי כמה היו חשובות כל מיני ג'סטות של חסד שנעשו כלפי.בתוך התמונה הכללית של נערה שבבית מתנהגים כאילו כלום לא קרה ובבית הספר אף גורם לא מתעניין בשלומי,היו נקודות אור בודדות.הצטרפתי לחוג ג'ז כמה שנים אחרי האסון והמורה היתה לבבית ורגישה כלפי.לא אשכח את החיזוקים ואת ההתיחסות.איך היא אמרה לי שלמרות הכל ,תלכי תמיד זקופה וגאה.אני מרגישה שחלק גדול מזקיפות הקומה שלי גם פיזית וגם נפשית התרחש בזכותה.בכלל העיסוק בכל מיני תחומים של אומנות כנראה די הכרחי לרבות מאיתנו.זהו בערך,הרי לא היה מי שיעזור לי לבנות את הבטחון העצמי שלי בבית,אז כאילו אספתי רסיסים מכל מיני מקומות. אשמח לתגובות.
רציתי לשתף אותכן בנות בזכרונות מהעבר.חשבתי לעצמי כמה היו חשובות כל מיני ג'סטות של חסד שנעשו כלפי.בתוך התמונה הכללית של נערה שבבית מתנהגים כאילו כלום לא קרה ובבית הספר אף גורם לא מתעניין בשלומי,היו נקודות אור בודדות.הצטרפתי לחוג ג'ז כמה שנים אחרי האסון והמורה היתה לבבית ורגישה כלפי.לא אשכח את החיזוקים ואת ההתיחסות.איך היא אמרה לי שלמרות הכל ,תלכי תמיד זקופה וגאה.אני מרגישה שחלק גדול מזקיפות הקומה שלי גם פיזית וגם נפשית התרחש בזכותה.בכלל העיסוק בכל מיני תחומים של אומנות כנראה די הכרחי לרבות מאיתנו.זהו בערך,הרי לא היה מי שיעזור לי לבנות את הבטחון העצמי שלי בבית,אז כאילו אספתי רסיסים מכל מיני מקומות. אשמח לתגובות.
