רגעים של צער

רגעים של צער



מה מעיד על הלך נפשי? עקרה רוחי מתקווה. רגליים יחפות ממשיכות ומושכות מהוססות? לא! או נחפזות? והלך הרוח מרחף, מחרה אחרייהן רגע! וצעקה; אני ערה. אני ערה. אני חיה, ורגליהיטב באדמה קלות, אך נטועות. ואני חיה, ואני הולכת וכל ישותי אחרי - אם נגררת אם מובילה גם אם אין תקווה. עכשיו. היא ממתינה לי הלאה. מחר. תמיד יש מחר. אולי בצבעים של כחול, או ארגמן אבל תמיד
 
למעלה