רגעים קטנים
טיסה 311 של ארקיע מלונדון נחתה. הקריין נשמע ברקע. המוני אנשים מצטופפים באולם הקבלה. כנהוג בארצנו הקטנה. על כל אדם שנוסע או חוזר, עשרה ילוו אותו או ימתינו לו בשובו. משפך צינורות מתכת. נמקז אל המון האדם את המגיעים מן הטיסות שנחתו. דלת נפתחת. להקה של עגלות מתגלגות להן החוצה. פגישות נרגשות. חיבוקים. בכי של שמחה. קולות עמומים של לבד. שוב הדלת נפתחת. שוב עגלות זורמות טסות להן לקצה המשפך. היא, בחורה נאה, בג´ינס וחולצה קצרה. עגלה עמוסה לעייפה בתיקים ושקיות של דיוטי פרי. הוא בקצה המשפך. גבר נאה. ממתין. קולט אותה. היא, מתגלגלת, לפתע גם היא אותו קולטת. קריאת שמחה. הוא פורש את זרועותיו. היא עוזבת את עגלתה. רצה אליו. מזנקת אל בין זרועותיו. חובקת אותו בידיה וברגליה. שפתיהם נפגשות בנשיקה לוהטת של תאווה וגעגועים. האולם כולו עוצר. כל העיניים אליהם מופנות. קנאה. שמחה בשמחתם. מחיאות כפיים נשמעות מכל עבר בשעה שפתותיהם אך בקושי נפרדות ...
טיסה 311 של ארקיע מלונדון נחתה. הקריין נשמע ברקע. המוני אנשים מצטופפים באולם הקבלה. כנהוג בארצנו הקטנה. על כל אדם שנוסע או חוזר, עשרה ילוו אותו או ימתינו לו בשובו. משפך צינורות מתכת. נמקז אל המון האדם את המגיעים מן הטיסות שנחתו. דלת נפתחת. להקה של עגלות מתגלגות להן החוצה. פגישות נרגשות. חיבוקים. בכי של שמחה. קולות עמומים של לבד. שוב הדלת נפתחת. שוב עגלות זורמות טסות להן לקצה המשפך. היא, בחורה נאה, בג´ינס וחולצה קצרה. עגלה עמוסה לעייפה בתיקים ושקיות של דיוטי פרי. הוא בקצה המשפך. גבר נאה. ממתין. קולט אותה. היא, מתגלגלת, לפתע גם היא אותו קולטת. קריאת שמחה. הוא פורש את זרועותיו. היא עוזבת את עגלתה. רצה אליו. מזנקת אל בין זרועותיו. חובקת אותו בידיה וברגליה. שפתיהם נפגשות בנשיקה לוהטת של תאווה וגעגועים. האולם כולו עוצר. כל העיניים אליהם מופנות. קנאה. שמחה בשמחתם. מחיאות כפיים נשמעות מכל עבר בשעה שפתותיהם אך בקושי נפרדות ...