רגישות מצבית.
אז עכשיו אני יודעת שלא. החודש האחרון היה כמו תסריט רע בחיים שלי. רע שבסופו יהפוך לטוב. גילית שאני אוהבת. וגיליתי שגם את, אבל לא אותה אהבה. גיליתי שידעת לפני ולא ממני. וזה כאב. ועכשיו אני יודעת ממך שלא. אז נישאר חברות טובות. או כמו שאת אומרת, יש לנו קשר מיוחד. קשר שאי אפשר להתרחק ממנו. גם אם אני ממש רוצה, זה קשה מדי. אני לא חושבת שאני יכולה לוותר עלייך כל כך מהר.לוותר על השיחות איתך. גם על השיחות על כלום. את עכשיו מפחדת להגיד לי דברים שיגרמו לי להרגיש לא בנוח או שיהיו לי קשים לשמוע, אבל תביני, זה מה שיש לי ממך כרגע. אני רוצה לשמוע אותך מדברת איתי, מספרת לי על החיים שלך. זה המעט שאני יכולה לקבל ממך. וזה מה שאני רוצה. רגישות מצבית ,את אומרת. את מפתיעה אותי כל פעם מחדש. המלים שאת אומרת. שאלתי אותך אם זה באמת לא מוזר לך. או קשה לך. בפעם הראשונה אמרת שקצת קשה לך עם זה.אבל הוספת ואמרת שמכל אחת אחרת היית מתרחקת. שהיה לך לא רק קשה אלא גם מוזר. אבל בגלל שזאת אני את לא חושבת בכלל על האופציה להתרחק. כי יש משהו מיוחד בקשר שלנו. קראת לי את כל המחשבות שכתבתי עלייך, על איך שאני מרגישה. קראת וירדו לך דמעות. כי הבנת את הגודל של זה.הבנת איך הלב שלי מתרחב כשהוא רואה אותך. ועכשיו את יודעת הכל. אין לי מה להסתיר וגם לך לא. ואני כבר לא מצטערת על הרגשות שלי. וכששמעת שהצטערתי קראת לי מפגרת, על מה יש לך להצטער? ואני חייכתי. אז איך אני יכולה להתרחק מהאדם שמכיר אותי הכי טוב. לפעמים נראה לי שאת מכירה אותי יותר טוב ממני. אז אני נשארת.ומתמודדת עם הרגשות שלי. למרות שיהיו כאלה שיגידו שזה טעות. אבל אני גמרתי להקשיב לאחרים.זה רק בלבל אותי יותר כי היחידה שהייתי צריכה להקשיב לה בעניין הזה זאת את. רק את. ביקשת ממני שאם אני ארגיש צורך לדבר על מה שאני מרגישה או שפתאום יהיה לי קצת קשה, אז במקום להתרחק, כמו שאני תמיד עושה אז שאני אתקרב יותר, אלייך. ואדבר איתך על זה ולא עם אף אחד אחר. כי זה במילא עלייך. למרות איך שהדברים יצאו והרוע שגיליתי מאנשים אחרים, אני שמחה שעכשיו את יודעת. וגם את.
אז עכשיו אני יודעת שלא. החודש האחרון היה כמו תסריט רע בחיים שלי. רע שבסופו יהפוך לטוב. גילית שאני אוהבת. וגיליתי שגם את, אבל לא אותה אהבה. גיליתי שידעת לפני ולא ממני. וזה כאב. ועכשיו אני יודעת ממך שלא. אז נישאר חברות טובות. או כמו שאת אומרת, יש לנו קשר מיוחד. קשר שאי אפשר להתרחק ממנו. גם אם אני ממש רוצה, זה קשה מדי. אני לא חושבת שאני יכולה לוותר עלייך כל כך מהר.לוותר על השיחות איתך. גם על השיחות על כלום. את עכשיו מפחדת להגיד לי דברים שיגרמו לי להרגיש לא בנוח או שיהיו לי קשים לשמוע, אבל תביני, זה מה שיש לי ממך כרגע. אני רוצה לשמוע אותך מדברת איתי, מספרת לי על החיים שלך. זה המעט שאני יכולה לקבל ממך. וזה מה שאני רוצה. רגישות מצבית ,את אומרת. את מפתיעה אותי כל פעם מחדש. המלים שאת אומרת. שאלתי אותך אם זה באמת לא מוזר לך. או קשה לך. בפעם הראשונה אמרת שקצת קשה לך עם זה.אבל הוספת ואמרת שמכל אחת אחרת היית מתרחקת. שהיה לך לא רק קשה אלא גם מוזר. אבל בגלל שזאת אני את לא חושבת בכלל על האופציה להתרחק. כי יש משהו מיוחד בקשר שלנו. קראת לי את כל המחשבות שכתבתי עלייך, על איך שאני מרגישה. קראת וירדו לך דמעות. כי הבנת את הגודל של זה.הבנת איך הלב שלי מתרחב כשהוא רואה אותך. ועכשיו את יודעת הכל. אין לי מה להסתיר וגם לך לא. ואני כבר לא מצטערת על הרגשות שלי. וכששמעת שהצטערתי קראת לי מפגרת, על מה יש לך להצטער? ואני חייכתי. אז איך אני יכולה להתרחק מהאדם שמכיר אותי הכי טוב. לפעמים נראה לי שאת מכירה אותי יותר טוב ממני. אז אני נשארת.ומתמודדת עם הרגשות שלי. למרות שיהיו כאלה שיגידו שזה טעות. אבל אני גמרתי להקשיב לאחרים.זה רק בלבל אותי יותר כי היחידה שהייתי צריכה להקשיב לה בעניין הזה זאת את. רק את. ביקשת ממני שאם אני ארגיש צורך לדבר על מה שאני מרגישה או שפתאום יהיה לי קצת קשה, אז במקום להתרחק, כמו שאני תמיד עושה אז שאני אתקרב יותר, אלייך. ואדבר איתך על זה ולא עם אף אחד אחר. כי זה במילא עלייך. למרות איך שהדברים יצאו והרוע שגיליתי מאנשים אחרים, אני שמחה שעכשיו את יודעת. וגם את.
