רבתי עם בעלי
לא ממש רבתי-יותר נכון -הוא צעק עלי בנוכחות ביתי-אני מבינה אותו טוב מאוד-בחודש האחרון עם כל החגים האלה פשוט יצא שהוא היה נוסע הרבה יותר ממני-להביא ולהחזיר אותה וגם להיות אית אחרי הטיפולים.וזה זאני בעצם קצת נחתי בחודש הזה-הכול על חשבונו...אני אף פעם לא עשיתי איתו חשבונות -בחיים לא!!-הפוך-אני תמיד מרחמת עליו ומוכנה לנסוע במקומו( כי הוא עובד לילה ואני רוצה שהוא ישן וינוח) -אבל אני גם אף פעם לא מתלוננת לו כמה אני עייפה... נראה לי שבשבועיים האחרונים הוא נכנס למין משבר בעצמו-מתלונן שהוא לא מרגיש טוב-אבל לא יכל בבירור להגיד מה לא בסדר-אני אני אומרת לא שאלו עצבים ועייפות-גם בעבודה יש לא עכישו בעיות...היום הוא היה צריך להחזיר אותה-וצעק שאני כבר יושבת לו על הראש ומנצלת אותו ונמאס לו לנסוע לשם כל הזמן והתעצבן -כשהיה צריך להיות הכי רגוע שיש -כי נסיעות במונית עם ביתי די מורטות עצבים וזה בעצם דבר אחד שאני ממש מבקשת ממנו לעשות-כי אני לא מסוגלת-אני פשוט פוחדת-אני חושבת שיותר מהתגובה של הנהג-אם ביתי פתאום תתחיל לשאול שאילות...הוא פשוט איבד שליטה... הם יצאו ב19.15 והוא אפילו עד עכשיו לא התקשר להודיע איך הם הגיעו-מה שהוא תמיד עושה...ואני בכל הסיפור אפילו בקושי עניתי לא שתי מילים כי ידעתי שאסור להדאיג אותה לפני שיוצאים לדרך במיוחד...בעלי בן-אדם טוב ומה שחשוב -שאחרי שהוא מתעצבן-וזה קורה לעיתים רחוקות-הוא אחר שעה כבר באה לבקש סליחה-הוא לא התקשר בטח כי לא נעים לו על המילים האלו( או שפשוט כי הוא במשבר)-הכול נכון אבל עדיין בא לי לבכות ואני נעלבתי -כי זה לא בסדר להגיד ככה.דרך אגב-ביתי הייתה בסדר גמור בבית-נקווה שימשיך להיות ככה-ושבוע הבא היא עוברת לECT פעם בשבוע-נראה איך היא תרגיש ..
לא ממש רבתי-יותר נכון -הוא צעק עלי בנוכחות ביתי-אני מבינה אותו טוב מאוד-בחודש האחרון עם כל החגים האלה פשוט יצא שהוא היה נוסע הרבה יותר ממני-להביא ולהחזיר אותה וגם להיות אית אחרי הטיפולים.וזה זאני בעצם קצת נחתי בחודש הזה-הכול על חשבונו...אני אף פעם לא עשיתי איתו חשבונות -בחיים לא!!-הפוך-אני תמיד מרחמת עליו ומוכנה לנסוע במקומו( כי הוא עובד לילה ואני רוצה שהוא ישן וינוח) -אבל אני גם אף פעם לא מתלוננת לו כמה אני עייפה... נראה לי שבשבועיים האחרונים הוא נכנס למין משבר בעצמו-מתלונן שהוא לא מרגיש טוב-אבל לא יכל בבירור להגיד מה לא בסדר-אני אני אומרת לא שאלו עצבים ועייפות-גם בעבודה יש לא עכישו בעיות...היום הוא היה צריך להחזיר אותה-וצעק שאני כבר יושבת לו על הראש ומנצלת אותו ונמאס לו לנסוע לשם כל הזמן והתעצבן -כשהיה צריך להיות הכי רגוע שיש -כי נסיעות במונית עם ביתי די מורטות עצבים וזה בעצם דבר אחד שאני ממש מבקשת ממנו לעשות-כי אני לא מסוגלת-אני פשוט פוחדת-אני חושבת שיותר מהתגובה של הנהג-אם ביתי פתאום תתחיל לשאול שאילות...הוא פשוט איבד שליטה... הם יצאו ב19.15 והוא אפילו עד עכשיו לא התקשר להודיע איך הם הגיעו-מה שהוא תמיד עושה...ואני בכל הסיפור אפילו בקושי עניתי לא שתי מילים כי ידעתי שאסור להדאיג אותה לפני שיוצאים לדרך במיוחד...בעלי בן-אדם טוב ומה שחשוב -שאחרי שהוא מתעצבן-וזה קורה לעיתים רחוקות-הוא אחר שעה כבר באה לבקש סליחה-הוא לא התקשר בטח כי לא נעים לו על המילים האלו( או שפשוט כי הוא במשבר)-הכול נכון אבל עדיין בא לי לבכות ואני נעלבתי -כי זה לא בסדר להגיד ככה.דרך אגב-ביתי הייתה בסדר גמור בבית-נקווה שימשיך להיות ככה-ושבוע הבא היא עוברת לECT פעם בשבוע-נראה איך היא תרגיש ..
