רבנו?

[אושר מ]

רבנו?

כן אני יודעת. אני לא נוטה לכתוב פה על הבעיות שלי. בדר"כ הן נשמרות אצלי, או מסופרות לקרובים. אבל הנה הבעיה. אני כועסת על ידיד שלי. נורא. ידעתי (עמוק בלב, אבל סירבתי להאמין) שזה מה שיקרה. שברגע שאני אתגייס הוא ימצא איזה תחליף של מישהי לדבר איתה. שאני כבר לא אעניין אותו. שאני פה כל עוד אני יכולה ל"שרת" אותו, אבל אח"כ אני כבר לא אהיה חשובה לו. פחדתי מזה. והוא ידע שאני פוחדת מזה. הוא ידע שבאיזה מקום אני חושבת שהוא ימצא לי תחליף כשאתגייס. ובכן, זה לקח חודש חודש וחצי, אבל זה קרה. ידעתי שזה יקרה, אבל אין לי מה לעשות נגד זה. ובכל זאת אני מתגעגעת אליו. לטמבלול הזה. הוא באמת היה חשוב לי. עדיין חשוב לי. אבל, אני יודעת שאני לא יכולה לשנות אותו... מה אני כן יכולה לעשות? אם בכלל? לשכוח?

 

[shellyland]

את בטוחה שאת כועסת

עליו? לי נראה שהוא נכנס בדיוק למשבצת שאת ייעדת עבורו, בצדק או שלא בצדק, ושאולי הכעס הוא לא על זה שהוא עשה את זה אלא על זה שאת ידעת שזה מה שהוא יעשה ולא השכלת להתמודד עם זה בזמן. אם חשובה לך החברות איתו, שבי קודם כל עם עצמך ובדקי מה בדיוק קרה, וכמה מתוך זה זו אחריות שלך וכמה שלו. אחר כך בדקי כמה מתוך האחריות שלו זה דברים הניתנים לשינוי והאם את יכולה להציג את הדברים האלה בפניו. אם כן - דברי איתו. אם לא - חפשי לך חבר חדש.

 

[אושר מ]

אני כועסת עליו

בגלל ההתעלמות בשיחה. עלי על שאני לא "שווה" מספיק בשביל שירצו להחזיק בי כחברה. על שאין בי כלום מעבר להעברת זמן. אני המשכתי להתקשר. לדבר. לספר. לשאול. פחות ופחות אחרי שאמר שזה משעמם אותו. אני לא אומרתש אין לי אחריות. בכל קשר מסוג כלשהו תמיד יש לשני הצדדים אחריות. השאלה היא איפה היא. ואיך הייתי יכולה לשנות את המצב. אני חושבת שבאמת ניסיתי. גם אמרתי לו על זה. גם המשכתי לדבר והלתקשר ולהתעניין... מה עוד יכולתי לעשות? אם בכלל?

 

[miss tamborin]

עשית כל מה שיכלת...

ואני אישית חושבת שלא שווה לשמור על קשר עם כזה חבר... מה את צריכה להתחנן שהוא ידבר איתך?.. אולי זאת רק אני מעיין

 

[אושר מ]

לא..

אבל קשה לי להאמין שהוא כזה... קשה לי להאמין/ לקבל את זה שהייתי מישהי להעביר איתה את הזמן בסבבה ושזמני עבר.. ואם אני טועה, ויש סיבה אחרת?

 

[nutmeg]

אושר -

אם מישהו חושב שאת "לא שווה" - זו רק דעתו. מה שהוא חושב לא "עושה" אותך שווה יותר או פחות. את מי שאת בלי קשר למה שהוא (או כל אחד אחר) חושב עליך. אם את שואלת אותי - כושר השיפוט שלו לא כל כך "שווה" אם היה מוכן כל כך בקלות לוותר על קשר טוב.

 

[ליאן.]

נראה לי שעדיף כך..

במילא זה היה קשר ידידות אינטרסנטי (מצידו) ולא אמיתי שהוכיח את עצמו ככזה. את שימשת עבורו ככותל ולא כידידת אמת ולכן את לא יכולה לצפות ממנו שיראה בך ככזו.. הייתי רוצה לדעת למה את כ"כ רוצה להיות ידידה שלו, למה את מתגעגעת אליו כ"כ למרות שזו לא היתה ידידות באמת ולמה הוא לא מתייחס אלייך כידידה אלא רק ככותל.. אולי זה יבהיר קצת יותר את מה שקורה כאן ולמה את מייחסת לו כל כך הרבה חשיבות למרות שזה לא הדדי.

 

[leeloo]

מסכימה עם ליאן בכל מילה

ואוסיף- אושר יקירתי, כמובן מאליו, את טובה מידי בשביל להעניק מעצמך למישהו שלא מוכן להעניק בחזרה. אל תתפשרי. אם זה ידיד, את תמיד יכולה למצוא ידידים יותר טובים, שכמה שאת תהיי שם בשבילם הם יהיו שם בשבילך..

 

[אושר מ]

זהו

שמאיפה לי לדעת שהוא לא כועס עלי מאיזו סיבה? מאיפה לי לחשוב שהוא לא "ידיד אמת"? אולי הוא כן? אני לא רוצה לזרוק את זה סתם. הוא באמת היה אחד מהידידים הכי טובים שלי בחצי שנה האחרונה לפחות אם לא יותר... ואני לא חושבת שהוא רק השתמש בי. אני לא מאמינה בזה לא רוצה להאמין בזה ומאוד לא רוצה לגלות שזה ככה...

 

[miss tamborin]

לדעתי האפשרות היחידה שלך היא...

לשאול אותו!

 

[shellyland]

אושר - הקשיבי לעצמך

אני הכי חזק שמעתי את זה שאמרת שידעת שזה מה שיקרה. זאת אומרת - לא הופתעת. משהו בתוכך אמר לך שזו מערכת היחסים. בדקי מה זה הדבר הזה בדיוק, ואם הוא שייך אליך (לפחדים שלך, למה שאת חושבת שמגיע לך, לנסיון העבר שלך...) או שזה משהו שקשור בו ובסוג הקשר שלכם. את באמת רוצה לשמור חבר שיחליף אותך בכל פעם שהדברים נעשים קצת קשים?

 

[אחדמיוחד]

אושר יקירתי

טוב לשמוע ממך, למרות ההודעה העצובה. תשמעי, זה קורה. אני חושב שחשוב שתשאלי אותו האם עשית לו משהו רע, אולי את יכולה בכתב, אם זה מביך אותך לזרוק לו את זה בפנים. זה גם אמור להיות רמז בשבילו - כי אם לא עשית כלום, אז יש כאן בעיה שכדאי שהוא ישים לב אליה. אגב, יש שיטה שהולכת ככה: לשאול אותו (!): אתה מרגיש שהזנחתי אותך באחרונה? שאחרי שהתגייסתי הפסקתי להתייחס אליך? שזרקתי אותך ברגע שלא הייתי צריכה אותך, ולא הייתי ידידת-אמת? תתפלאי כמה זה קל, כי זה מאפשר: א. להגיד לו בפנים את מה שאת חושבת, בצורה הרבה יותר קלה. ב. זה רמז עבה, תוך כדי פתיחת פתח להגיד מה מציק לו בחיים, למרות שאת יודעת שכל מה שאת אומרת זה בעצם עליו. אם הוא יענה: "לא, מה פתאום, לא עשית את כל הדברים הרעים הללו", אז זאת תהיה ההזדמנות שלך לענות: "אז דווקא לי יש כמה דברים להגיד לְךָ". מניסיון - שיטה מעולה. מעבר לכל זה, אני מאוד מזדהה עם דבריה של נוטמג (מה חדש?) - את בן אדם מקסים, לא לפי התנהגותו של מישהו אחר, במיוחד לא ברגע שהוא מתנהג כמו דרעק. זה אכן כואב כשאנשים מכאיבים, אבל ה"מחלה" היא לא אצלך, לא את גרמת לה. חשוב שתגידי לו לפחות משהו מזה, אל תשאירי את זה אצלך בבטן, כי אז זה באמת עלול להתפתח לאולקוס חו"ח. כך או כך, שיהיה לך מוצלח.

 

[tali_le]

רעיון מצויין...

ואושר, אני חושבת שכדאי שתעצרי רגע לפני שאת מחליטה החלטה כזאת תזכרי שבאמת מאוד קשה לשמור על קשר עם מישהו שבצבא, בעיקר בקורס מייגע וארוך שעות כמו שלך שאפילו הפסקות כמו שצריך אין בו בגלל שאתם כל הזמן במגמה הארורה שלכם תנסי לדבר עם הבנאדם, תראי אולי הוא באמת מרגיש שקשה לו לדבר איתך כי את הרבה פחות זמינה, פיזית ומנטלית - זה לא בהכרח אומר שהוא ויתר עלייך לגמרי, זה יכול גם לומר שהוא פשוט צריך גם מישהו לדבר איתו בתדירות יותר גבוהה ולכן הוא היה צריך לדבר עם אדם אחר, לפחות כרגע, על מה שמציק לו... אני יודעת שזה קרה לי עם הרבה אנשים ורק אחרי חודשיים בערך בצבא, לקראת סוף הקורס התחלתי לראות את זה... טלי

 

[אפי היקרה]

ואחרי שתחליטי מה לעשות

כמובן שתודיעי לנו, כי לי, משום מה, יש תחושה שלא מדובר בזבל אנושי, אלא במישהו שמן הסתם עובר כמה דברים במקביל אלייך.נדמה לי שיש סיכוי סביר שאחרי שיחה וקצת הנמכת צפיות, אפשר לחזור לקשר בצורה זו או אחרת - רק הפעם לדעת שיש סיכוי שהוא אולי יאכזב שוב. בפעם הבא לא תופתעי כל כך כמו בפעם הראשונה, ואולי אחרי פעם שניה - תדעי אם הפעם הראשונה היתה טעות או שמדובר במאכזב סדרתי.

 

[אושר מ]

הממ

התקשרתי אליו... אחרי כמה משפטים של שלום. ואחרי שניסיתי להסביר לו למה התקשרתי ואמרתי שחשוב לי להבין איפה אני עומדת וכו' (הוא לא הבין בכלל למה אני מתכוונת, איפה אני עומדת מאיזו בחינה), שאלתי אותו אם תמיד שיעממתי אותו, או אם זה רק מאחרי שהתגייסתי. הוא לא ענה. אחרי איזה דקה שתיקה שאלתי שוב, ואחרי עוד קצת שתיקה הוא רק אמר שהוא לא יכול לדבר עכשיו ושהוא יתקשר אח"כ. לא יודעת. אמנם קשה לי עם זה שהוא לא אמר ספציפית שלא אכפת לו ממני ושאני אלך לעזאזל, אבל זה נראה לי פחות או יותר מה שהוא חושב. ואני אקח את זה כסגור, כי אם אני אתחיל להתפלסף על תאוריות עכשיו, אני סתם אכנס לדיכאון, והבטחתי שאני לא אעשה את זה היום.

 

[ליאן.]

המממ

נראה לי שאת קצת מלחיצה אותו.. חייבת לדעת איפה אתם עומדים ו'יחסינו לאן?' למרות שאין לכם קשר ממש. אולי הוא מרגיש שזה כבד עליו ושאת תלותית ונזקקת והוא מתחיל להרגיש מחוייבות כלשהי כלפייך, כשכל מה שרצה זה מישהי שתקשיב לו מדי פעם ? ההגדרות המעיקות, הלחץ, התלות וחוסר הבטחון, זה מה שמרתיע בנים. תמיד. מה שתוכלי לעשות כדי 'להחזיר' אותו אלייך זה להעלם למשך שבועיים לפחות, לגרום לו לתהות ולשאול את עצמו 'לאן היא נעלמה?', 'מה מעסיק אותה כל כך?', ו-'אני לא חשוב לה יותר?'.. ואם עד אז הוא לא ייצור קשר, אז תוכלי להתקשר בעצמך ולהתנהג כאילו הכל נפלא ושום דבר לא הטריד אותך מעולם.. לספר על חוויות, להתעניין, לספר בדיחות ולצחוק.. לדבר על איזו מסיבה משוגעת ועל שטויות.. תגרמי לו להסחף ולצחוק ושימרי על שיחה קלילה. אבל עדיין.. אני לא בטוחה שיש בסיס מספק בשביל ידידות שתחזיק לאורך זמן. נראה לי שאת עדיין צריכה לענות לעצמך על כמה שאלות כדי להבין למה ה'קשר' הזה איתו כל כך חשוב לך למרות שזה לא הדדי.

 

[dana2909]

יכול להיות שהפתעת אותו פה

כשבאת והתמודדת מולו, גם אם הוא היה מודע לזה קודם, לא היו לו מילים לענות. יכול להיות שמבחינתו הוא היה במקום אחר, ולא היה מודע למה שהוא משדר. בכל מקרה, נראה לי שאת צריכה לתת לו קצת זמן לעכל.