רבי קלמן

  • פותח הנושא Bolo
  • פורסם בתאריך

Bolo

New member
רבי קלמן

ביסודי שלי כל חנוכה היו שרים-מדקלמים איזה סיפור על רבי קלמן שרצה לביבות אבל אשתו אמרה שאין קמח, אז הוא הלך לקנות קמח. שהוא חזר אשתו אמרה שאין סוכר (או משהו כזה) והוא הלך לקנות סוכר וכך הלאה. בסוף היא אמרה שאין לה כוח אזה הוא הכין את הלביבות בעצמו.... ואחרי כל פעם שהיא אומרת שאין משהו חוזרים על כמה משפטים. משהו כמו: רבי קלמן נעל מגפיו, שינס מותניו..." זה קטע ממש חמוד - מישהו אולי יודע איפה אפשר למצוא את המילים שלו?
 

ST

New member
הדבר היחיד שהצלחתי למצוא ../images/Emo29.gif

זה שזה נמצא ב"הפעלופדיה" לחנוכה... אני מניחה שתוכלי למצוא את זה בספריה... (לא מצאתי בנט) ואם אני לא טועה, ובזה אני ממש לא בטוחה, יש סיכוי שיש את המילים באחד החלקים של "אלף זמר ועוד זמר" (מן הסתם חלק ד´ שהוא על שבת וחג)... אם אני אמצא את הסדרה הזאת, אני אוכל להגיד לך בודאות...
 
חנה זלדה

אם לא מוצאים ברשת, כדאי לחפש בפורומים ר´ קלמן: הוי חנה זלדה אשתי האהובה חג החנוכה הגיע ובא ובחנוכה נפשי מחשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה חנה זלדה: הוי, רבי קלמן אישי היקר אצלי במטבח קמח לא נשאר בעלי היקר ואיך זה אוכל להכין לביבה בלי קמח בכלל? [קמח, קמח מה הבעיות?] המספר: אז רבי קלמן שינס את מותניו חבש כובעו, נעל מגפיו השוקה דוהר קונה ומהר שק קמח לבן והביתה חוזר הי הי הי חנה זלדה ר´ קלמן: הנה חנה זלדה אשתי האהובה הנה לך הקמח להכין לי לביבה כי בחנוכה נפשי מחשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה חנה זלדה: הוי, רבי קלמן אישי היקר אצלי במטבח שמן לא נותר בעלי היקר ואיך יתכן להכין לביבה אם שמן לי אין [שמן, שמן מה הבעיות שמן?] המספר: שוב משנס רבי קלמן מותניו חובש כובעו ונועל מגפיו השוק הוא דוהר, קונה ומהר קצת שמן טהור והביתה חוזר הי הי הי חנה זלדה.... ר´ קלמן: הנה חנה זלדה אשתי האהובה הנה לך השמן להכין לי לביבה כי בחנוכה נפשי מחשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה חנה זלדה: הוי, רבי נחמן אישי היקר אצלי במטבח לא נשאר סוכר בעלי היקר ואיך זה אפשר להכין לביבה בלי טיפת סוכר? [סוכר מה הבעיות סוכר?] המספר: עייף רבי קלמן נפשו עצובה נועל מגפיו וחושב על לביבה לשוק הוא חוזר, רעב עוד יותר סוכר הוא קונה, והביתה דוהר חנה זלדה...... ר´ קלמן: הנה חנה זלדה זוגתי האהובה הנה הסוכר הכיני לביבה כי בחנוכה נפשי מחשקה לאכול לביב חמה ומתוקה חנה זלדה: הוי רבי קלמן אישי היקר שמא נדחה הלביבות למחר בעלי היקר, הן אין זה אפשר להכין לביבה כשהכח נגמר? [כח, מה הבעיות כח?] המספר: אז רבי קלמן חולץ מגפיו לובש הוא סינר מפשיל שרווליו ולש הבצק יוצק ויוצק צוחק אחרון רק מי שצוחק [לוקחים קצת קמח עם קצת שמן עם קצת סוכר וללוש ללוש העיקר ללוש. הוי זה מתנפח. חנה זלדה.....חנה זלדה......] ר´ קלמן: הוי, חנה זלדה הבוקר כבר בא עינייך פקחי הנה לביבה כי בחנוכה נפשנו מחשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה
 
למעלה