מקור
מעשה בר' מתיא בן חרש, שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחד עבר שטן ונתקנא בו, אמר: ''אפשר אדם כמו זה, לא חטא'' אמר לפני הקב''ה: ''רבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך''? א''ל: ''צדיק גמור הוא''! אמר לפניו: ''תן לי רשות ואסיתנו'' א''ל: ''אין את יכול לו''! אף על פי כן, א''ל: ''לך''. נדמה לו כאשה יפה, שלא היתה כדמותה מעולם, מימות נעמה אחות תובל קין, שטעו בה מלאכי השרת, שנאמר: ''וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹקים, אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ'' (בראשית פרק ו). עמד לפניו, כיון שראה אותו, הפך פניו ונתן לאחריו. שוב בא ועמד לו על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין, היה מתהפך לו מכל צד. אמר: ''מתירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני'' מה עשה אותו צדיק? קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו, א''ל: ''לך והבא לי, אש ומסמר'' הביא לו מסמרין ונתנום בעיניו. כיון שראה השטן כך, נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקב''ה לרפאל, א''ל: ''לך לרפא את ר' מתיא בן חרש''. בא ועמד לפניו, א''ל: ''מי אתה'' א''ל: ''אני הוא רפאל ששלחני הקב''ה לרפאות את עיניך'' א''ל: ''הניחני, מה שהיה היה''. חזר לפני הקב''ה, אמר לפניו: ''רבונו של עולם כך וכך אמר לי מתיא'' א''ל: ''לך ואמור לו, אני ערב, שלא ישלוט בו יצר הרע''. מיד ריפא אותו. מכאן אמרו חכמים: כל מי שאינו מסתכל בנשים, על אחת כמה וכמה באשת חבירו, אין יצר הרע שולט בו. (ילקוט שמעוני בראשית - פרק מט - רמז קסא)
