מכופף ונועץ
New member
רבי חנינא בן דוסא
היום, בשיעור תורה, שקבעתי כל יום שבת, שוב כמעט בכיתי.
קורה לי הרבה.
שכל נימי הלב רועדים לי למשמע דברי תורה.
זה כבר הופך מביך.
הפעם זה היה המאמר שנזכר בשלוש מקומות בגמרא
"בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת:
כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני,
וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת"
המדובר בצדיק, בעל ניסים.
כלומר שניסים מתרחשים אצלו תדיר.
בהוויה, על פי מקורותינו, קיים שיתוף של מידת הדין עם מידת הרחמים.
שאי אפשר לו לעולם להתקיים במידת הדין.
ואם יחיה על פי מידת הרחמים לבדה ...
לית דין ולית דיין.
אז צדיקים שבכל דור ודור, חווים על בשרם את מידת הדין.
כדי שאנו, כולנו, נוכל לחיות על פי מידת הרחמים.
ואכן.
רבי חנינא בן דוסא היה עני מרוד.
על אף שהיה בעל ניסים.
ומסופר עליו, שכל כך היה חי בהווייתו עם הכל יכול,
עד כדי כך,
שהיה שם עצמו במקום סכנה.
כדי לכפר על הציבור.
כאילו מתגרה.
אני חי לפי מידת הדין.
קיים חלקך.
נהג בהם ברחמים.
וכך הוא מאמר הגמרא בעניין אחר אודותיו
"מעשה במקום אחד שהיה ערוד [נחש מאוד מסוכן]
והיה מזיק את הבריות
באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא
אמר להם הראו לי את חורו
הראוהו את חורו
נתן עקבו על פי החור
יצא ונשכו
ומת אותו ערוד
נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש
אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית
באותה שעה אמרו
אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא."
היום, בשיעור תורה, שקבעתי כל יום שבת, שוב כמעט בכיתי.
קורה לי הרבה.
שכל נימי הלב רועדים לי למשמע דברי תורה.
זה כבר הופך מביך.
הפעם זה היה המאמר שנזכר בשלוש מקומות בגמרא
"בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת:
כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני,
וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת"
המדובר בצדיק, בעל ניסים.
כלומר שניסים מתרחשים אצלו תדיר.
בהוויה, על פי מקורותינו, קיים שיתוף של מידת הדין עם מידת הרחמים.
שאי אפשר לו לעולם להתקיים במידת הדין.
ואם יחיה על פי מידת הרחמים לבדה ...
לית דין ולית דיין.
אז צדיקים שבכל דור ודור, חווים על בשרם את מידת הדין.
כדי שאנו, כולנו, נוכל לחיות על פי מידת הרחמים.
ואכן.
רבי חנינא בן דוסא היה עני מרוד.
על אף שהיה בעל ניסים.
ומסופר עליו, שכל כך היה חי בהווייתו עם הכל יכול,
עד כדי כך,
שהיה שם עצמו במקום סכנה.
כדי לכפר על הציבור.
כאילו מתגרה.
אני חי לפי מידת הדין.
קיים חלקך.
נהג בהם ברחמים.
וכך הוא מאמר הגמרא בעניין אחר אודותיו
"מעשה במקום אחד שהיה ערוד [נחש מאוד מסוכן]
והיה מזיק את הבריות
באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא
אמר להם הראו לי את חורו
הראוהו את חורו
נתן עקבו על פי החור
יצא ונשכו
ומת אותו ערוד
נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש
אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית
באותה שעה אמרו
אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא."
בטוח בטוהר שלו.