../images/Emo28.gif אחד הימים הכי עמוסים בעולם.
אוקי.. התעוררתי ב8 וחצי בבוקר, התארגנתי מהר, והלכתי בשיא המהירות לראיון האישי למודיעין גלוי (אל תשאלו, אין לי כוח להסביר
). הגעתי לשם ועשיתי "מבחן" שבו הייתי צריכה לקרוא שני קטעים, כל אחד בנפרד כמובן, לתרגם כל אחד מהם ולתמצת כל אחד מהם ל25 מילים (שזה ממש-ממש-ממש-ממש-ממש-ממש מעט) אח"כ חיכיתי בתור של שעה וחצי, ואז נכנסתי לראיון עם המראיינת המתוקה, ששאלה אותי שאלות ועניתי תשבות, כמובן, והיה סבבה. תשובה נקבל תוך חודש, ככה. בכיף כיופק
משם הלכתי הבייתה, אכלתי מקדונלדס, ראיתי Friends, ראיתי סאות'פארק (שכלל ירידות על גרמנים
מה רע בנו
חח) ואצתי-רצתי לי למורה הפרטי, שהיה מעצבן מתה מעייפות, חזרתי הבייתה לאחר מכן, אבל לא עליתי, אלא- אספתי את אמא שלי ונסענו לדרום ת"א לבדוק מיטות חדשות (המיטה שלי דופקת לי ת'גב). בדקנו בדקנו בדקנו בדקנו ובחרתי מיטה מושלמת
. קנינו. היא תגיע אחרי שנחזור מניו יורק
, כלומר שתשכחו ממני, אני אהיה שם כל היום וכל הלילה. יאמיאמ
הנוחות. אחרי זה הורדתי אותה בבית ונסעתי למכון שיזוף, השתזפתי, וחזרתי הבייתה. בבית דיברתי עם הילה (החברה-הכי-טובה) וקבעתי איתה, ורק מאוחר הרבה יותר- לקחתי את האוטו ובאתי לאסוף אותה. נסענו להרצליה, לחוף השרון, שחשבנו שהוא מקום יפה, אבל בסוף מסתבר שהוא לא. מלא ערסים קטנים כאלה וילדים עם ריינג'ר וזה (חהחה זה יוצא מהחוק עוד דקה בשבילם, חהחהחהחה, זדיינו החהחה) ובעע. ואז ישבנו, אכלנו פיצה, מתנו מעייפות, מלמלנו (היה ממש מאוחר, ואני ערה מ8 וחצי להזכירכם!) ואז נדבקו כמה בנים, שנדלקו יותר על הילה, כי אני הייתי זונה אליהם (עייפה, מה]; ) ואחד מהם היה די חתיך, קנדי, אבל חפרןןןןןןןןןןןןןן. ואז הם השיגו בדרכי מרמה את הפלאפון של הילה וכשהם הלכו הם המשיכו להציק לה שלמה היא לא באה איתם
מסכנה
נסענו הבייתה סופסוף, ונרדמתי שדודה מתה.. אה, ו....ביג'י (האוטו שלי ושל אמא שלי, זה השם שאני קוראת למכונית) חזרה מהמוסך! וכנראה שהאוטו של אחותי (פיאט פונטו ידני) נשאר שלי!
יש לי אוטו משלייייייייייי להלהלהללהללהה
(לפחות לבנתיים, נראה) וזהו. יום מעייף משהו];