"רבי'נס יארצייט"
מחר, יום שלישי, ג' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי, יהיה יום הילולת רבינו הק' והנורא, שנפטר ביום זה, בשנת תקע"א. 193 שנים חלפו מאז אמר רבינו הק' "רצוני כבר להפשיט הלבוש", מאז נפרדה נשמתו ועלתה להיכל הגוונים המשתנים. 193 שנים, בהם עברו אנשיו מעברים רבים. 193 שנים בהם האמינו אנשיו כי למרות שנסתלק, הולך הוא לפניהם. "מה לכם לדאוג", אמר רביה"ק, "מאחר שאני הולך לפניכם?". 193 שנים בהם נלמדו ספרי רבינו רבבות אלפי פעמים, בהם אנשים בכל העולם העמיקו בדבריו, צעדו לאורו וקיימו את עצותיו. 193 שנים בהם עלו אנשיו לקברו, על פי ציוויו, אמרו שם עשרה מזמורי תהלים, נתנו פרוטה לצדקה והתוודו על חטאיהם. 193 שנים של אמונה בצדיק האמת שבכל דור. אמונה יוקדת, מאירה, זוהרת. מדוע חוגגים את יום השנה לפטירתו של צדיק? ההגיון אומר, כי ביום זה צריך להתעצב על הסתלקותו, ומדוע שמחים? אלא, שיום השנה לפטירה, הוא היום בו גם למעלה, עולה ומתעלה נשמתו של הצדיק יותר, לדרגה גבוהה יותר. ושאלה יש לי לשאול: אם כן, מדוע שמחים אנו ביום פטירת רבינו, עליו נאמר כי הוא עולה ומתעלה כל הזמן, עליו נאמר כי היכלו הוא היכל הגוונים המשתנים, העולה בכל רגע ורגע? אפשר לענות תשובה פשוטה מאד, ביסוד הדברים. מה פירושה של אותה עליה, שמתעלה הצדיק ביום פטירתו. אבל כאן, כמדומני, ניתן לומר גם איזו אמרה נאה: ביום פטירתו של אותו צדיק, שציווה על השמחה, שאמר "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", - בכל מצב, בכל זמן, - ביום פטירתו מן הראוי שנשמח ביתר שאת וביתר עוז. ובראותינו הבטחתו, המתקיימת למול עינינו "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח", בראותינו השלהבת, העולה מאליה ומציתה נפשות עם ישראל לאביהם שבשמים, וודאי מן הראוי שנשמח. לפני פטירתו, אמר רביה"ק לביתו, כי הסתלקותו היא "כאילו אני יוצא מחדר זה לחדר אחר. אם תקראי לי לא אשמע?". אל לנו לדאוג. כי בראש המחנה, המורכב מקהילות, קבוצות ואנשים בודדים, המחנה אשר בכלליות בשם ברסלב יכונה, צועד עמוד האש, רבינו הק' זיע"א. ולאחר פטירתו, עת הודיע מוהרנ"ת בעולם את גדולתו, עת מסר נפשו על מנת להודיע בעולם, כרוזא קרא בחיל, על הדרך החדשה שהיא ישנה, על המסילה שסלל רביה"ק הקדוש, וכבר הלכו בה קדמונים, חידד והעמיק את אותה אמונה פשוטה ותמימה, כי אין לנו לדאוג. הוא הולך לפנינו. ממש לפני הסתלקותו, הביט רבינו במוהרנ"ת, שפירש הסתכלות זו "כאילו אומר לי 'מים רבים יעברוך, אבל סוף דבר תנצח". והוא ניצח. ויד אנ"ש היתה על העליונה, ודרך רבינו מתרחבת, גדלה והולכת, לאורך, לרוחב ולעומק. ובדרך העולה בית אל, אשר נסללה על ידי רביה"ק, הדרך בה צעדו לפנים רק מעטים מאד, צועדים כיום אלפים אלפים. אלפי אחינו בני ישראל, המקוים ומצפים, המשתוקקים ורוצים, לעבוד את בורא עולם באמת, בדרך רבינו הק' זיע"א. והלוואי שנזכה, ולו לרגע, לחוש את האמונה האמיתית, העמוקה, ברבינו הק'. והלוואי נזכה לעבוד את ה' יתברך באמת, ולהאמין בו באמת כרצון רביה"ק, כל הימים. כמנהג אנ"ש, תתקיימנה סעודות יארצייט רבות ברחבי הארץ, מאילת ועד צפת, מירושלים ועד עמנואל. בבני ברק, תל אביב, קרית שמונה, בת ים, בת עין, עפולה ועוד עשרות ערים ועיירות בארץ ובעולם. בירושלים תתקיימנה סעודות מרכזיות: א. בביהמ"ד "אור אברהם", רחוב ברוכים 8 עזרת תורה, ביום שלישי שעה 2.00 בצהרים בערך, בהשתתפות רבים ממשפיעי אנ"ש. (סעודה, ואחריה שמחת בית השואבה) ב. באולמי חפצדי, ביום שני בשעה 7 בערב, בהשתתפות הרה"ח ר' מיכל דורפמן, הר"ר דוד בצרי ואריה דרעי. ג. בביהמ"ד המרכזי בירושלים - בסוכה שהוקמה במיוחד לצורך כך, ברחוב ישעיהו (חצר ת"ת רוזי'ן), ביום שלישי אחר הצהרים (סעודה, ואחריה שמחת בית השואבה). אשמח אם היודעים יוסיפו פרטים על מקומות נוספים.
מחר, יום שלישי, ג' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי, יהיה יום הילולת רבינו הק' והנורא, שנפטר ביום זה, בשנת תקע"א. 193 שנים חלפו מאז אמר רבינו הק' "רצוני כבר להפשיט הלבוש", מאז נפרדה נשמתו ועלתה להיכל הגוונים המשתנים. 193 שנים, בהם עברו אנשיו מעברים רבים. 193 שנים בהם האמינו אנשיו כי למרות שנסתלק, הולך הוא לפניהם. "מה לכם לדאוג", אמר רביה"ק, "מאחר שאני הולך לפניכם?". 193 שנים בהם נלמדו ספרי רבינו רבבות אלפי פעמים, בהם אנשים בכל העולם העמיקו בדבריו, צעדו לאורו וקיימו את עצותיו. 193 שנים בהם עלו אנשיו לקברו, על פי ציוויו, אמרו שם עשרה מזמורי תהלים, נתנו פרוטה לצדקה והתוודו על חטאיהם. 193 שנים של אמונה בצדיק האמת שבכל דור. אמונה יוקדת, מאירה, זוהרת. מדוע חוגגים את יום השנה לפטירתו של צדיק? ההגיון אומר, כי ביום זה צריך להתעצב על הסתלקותו, ומדוע שמחים? אלא, שיום השנה לפטירה, הוא היום בו גם למעלה, עולה ומתעלה נשמתו של הצדיק יותר, לדרגה גבוהה יותר. ושאלה יש לי לשאול: אם כן, מדוע שמחים אנו ביום פטירת רבינו, עליו נאמר כי הוא עולה ומתעלה כל הזמן, עליו נאמר כי היכלו הוא היכל הגוונים המשתנים, העולה בכל רגע ורגע? אפשר לענות תשובה פשוטה מאד, ביסוד הדברים. מה פירושה של אותה עליה, שמתעלה הצדיק ביום פטירתו. אבל כאן, כמדומני, ניתן לומר גם איזו אמרה נאה: ביום פטירתו של אותו צדיק, שציווה על השמחה, שאמר "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", - בכל מצב, בכל זמן, - ביום פטירתו מן הראוי שנשמח ביתר שאת וביתר עוז. ובראותינו הבטחתו, המתקיימת למול עינינו "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח", בראותינו השלהבת, העולה מאליה ומציתה נפשות עם ישראל לאביהם שבשמים, וודאי מן הראוי שנשמח. לפני פטירתו, אמר רביה"ק לביתו, כי הסתלקותו היא "כאילו אני יוצא מחדר זה לחדר אחר. אם תקראי לי לא אשמע?". אל לנו לדאוג. כי בראש המחנה, המורכב מקהילות, קבוצות ואנשים בודדים, המחנה אשר בכלליות בשם ברסלב יכונה, צועד עמוד האש, רבינו הק' זיע"א. ולאחר פטירתו, עת הודיע מוהרנ"ת בעולם את גדולתו, עת מסר נפשו על מנת להודיע בעולם, כרוזא קרא בחיל, על הדרך החדשה שהיא ישנה, על המסילה שסלל רביה"ק הקדוש, וכבר הלכו בה קדמונים, חידד והעמיק את אותה אמונה פשוטה ותמימה, כי אין לנו לדאוג. הוא הולך לפנינו. ממש לפני הסתלקותו, הביט רבינו במוהרנ"ת, שפירש הסתכלות זו "כאילו אומר לי 'מים רבים יעברוך, אבל סוף דבר תנצח". והוא ניצח. ויד אנ"ש היתה על העליונה, ודרך רבינו מתרחבת, גדלה והולכת, לאורך, לרוחב ולעומק. ובדרך העולה בית אל, אשר נסללה על ידי רביה"ק, הדרך בה צעדו לפנים רק מעטים מאד, צועדים כיום אלפים אלפים. אלפי אחינו בני ישראל, המקוים ומצפים, המשתוקקים ורוצים, לעבוד את בורא עולם באמת, בדרך רבינו הק' זיע"א. והלוואי שנזכה, ולו לרגע, לחוש את האמונה האמיתית, העמוקה, ברבינו הק'. והלוואי נזכה לעבוד את ה' יתברך באמת, ולהאמין בו באמת כרצון רביה"ק, כל הימים. כמנהג אנ"ש, תתקיימנה סעודות יארצייט רבות ברחבי הארץ, מאילת ועד צפת, מירושלים ועד עמנואל. בבני ברק, תל אביב, קרית שמונה, בת ים, בת עין, עפולה ועוד עשרות ערים ועיירות בארץ ובעולם. בירושלים תתקיימנה סעודות מרכזיות: א. בביהמ"ד "אור אברהם", רחוב ברוכים 8 עזרת תורה, ביום שלישי שעה 2.00 בצהרים בערך, בהשתתפות רבים ממשפיעי אנ"ש. (סעודה, ואחריה שמחת בית השואבה) ב. באולמי חפצדי, ביום שני בשעה 7 בערב, בהשתתפות הרה"ח ר' מיכל דורפמן, הר"ר דוד בצרי ואריה דרעי. ג. בביהמ"ד המרכזי בירושלים - בסוכה שהוקמה במיוחד לצורך כך, ברחוב ישעיהו (חצר ת"ת רוזי'ן), ביום שלישי אחר הצהרים (סעודה, ואחריה שמחת בית השואבה). אשמח אם היודעים יוסיפו פרטים על מקומות נוספים.