רבים לא נכון

[lev המקורית]

רבים לא נכון

אולי במבט שלכם מהצד תגידו לי איך זה נראה לכם מה שקורה עם בעלי: אנחנו נשואים כמעט 4 שנים . רוב הזמן הוא בעל טוב ונחמד. הבעיה מתחילה כשיש משבר - אנחנו רבים בעיקר כשיש בעיה - הוא עייף / לא מרגיש טוב/ אין כסף וכו' ברגע שהוא מתעצבן הוא מתחיל ללהיות דוחה: קורא לי חולת נפש, זבל של בן אדם, אני מצטער על היום שהכרתי אותך, וכו. אח"כ אמנם הוא מצטער ואומר שהוא לא התכוון. דיברתי איתו ואמרתי לו שזה פוגע בי איך שהוא מדבר - ואחרי כמה חודשים הוא שכלל את הפגיעה וכשרבנו הוא אמר - אני אומר את כל זה בכוונה שייחרט בלב השחור שלך. אח"כ כמובן הוא הצטער על כל זה. אני יודעת שאומרים שגבר מכה זה גם מילולית וזה מתאים גם לאיך שאחכ הוא מצטער. אבל אני כל פעם נזכרת ברגעים היפים שלנו וקשה לי לפרק את המסגרת ככה ואני סולחת לו. האמת היא גם שאני מפחדת להתגרש - יש לנו ילדה בת 3 ועכשיו למשל לקח לי זמן רב למצוא עבודה כי בתור אמא קשה לי למצוא עבודה , אז בתור חד הורית המצב יהיה יותר גרוע. מה אתם אומרים - מה יותר גרוע?...

 

[המיתבונן]

שאלת החיפוש

למעשה מדבריך אני מבין שאת מחפשת אישוש לשאלה הסמויה מדבריך שאומרת כך" מה לדעתכם? היכן יהיה לי רע פחות? נדמה שאת צריכה להיות ממוקדת בשאלה "היכן יהיה לי טוב יותר" כפי שכדי להגיע לקומה העליונה צריכים לעבור דרך הראשונה, כך האלימות הפיזית מתחילה מן האלימות המילולית. מאחר שאת לא כל כך משוכנעת, אז מציע שתקני כמה מראות, הדביקי אותן בכל מיני מקומות בקירות הבית, כדי שתוכלי בבוא העת לראות טוב יותר את "הפנס" במצח, שימי אחת בגובה המותניים, כי אם יתחשק לו לבעוט לדוגמא, תוכלי לראות במראה היכן בדיוק פגע השפיץ של הנעל. אגב יש לו נעלי שפיץ? לעולם לא אבין את תהליכי קבלת ההחלטות הללו, וכבר נאמר כי ישנן נשים אשר פשוט נהנות מן המעמד של "המושפלות"..... גם אם לא קיימות נשים שכאלו, הרי די להביט בסטריאוטיפ כדי להבין שישנן נשים רבות המהססות כמוך לפרק את המסגרת. בהצלחה

 

[seeyou]

מה יותר גרוע?... ../images/Emo103.gif

כך לא בונים משפחה...עתיד משותף כאשר אתם רבים תמיד את רוצה להיות "צודקת" או ממש לפתור בעיה? ברגע שהוא מתעצבן הוא מתחיל ללהיות דוחה... לכול "פצצה" יש מרון.... את כבר מכירה מה "מפעיל" את העצבים שלו-אז למה לא להבליג? מה יוצה לך מריב מיותר? כאשר אחד במצב רוח לא טוב( הוא עייף / לא מרגיש טוב/ אין כסף)) השני חייב קצת לתת לו מרחב....קצת להתחשב בו.. ..." אמרתי לו שזה פוגע בי איך שהוא מדבר"... נכון אנחנו לרוב פועלים על ידי החשיבה-פרשנות חשוב מה שאומרים לנו-אבל חשוב יותר איך אנו מפרשים מה שנאמר! הוא לא רופא את לא "חולת נפש".... אז למה לקפוץ בגלל מה שהוא אמר? זה נכון הוא לא מתנהג טוב נכון שמבחינה מוסרית התנהגותו לא בסדר יותר קל למנוע מחלה מאשר לטפל בה...אותו סיפור עם ריב בין בעל לאישה... ברגע שהוא פונה אליך במילים לא יפות...תתחילי לספור עד 100 לפני שאת עונה... וכאשר את עונה תחשבי האם את רוצה לפגועה בו או שאת רוצה לפתור את הבעיה. החייפ בנשואים הם לא פיקניק! צריך ללמוד להתפשר ואם לא הולך...לפרק את החבילה חייט טוב מודד 10 פעמים אבל גוזר רק פעם... יוסי

 

[meshi4]

בכל מקרה את צריכה להיות

אסרטיבית .ולא להסכים בשום אופן להתבטאויות מעליבות כלפייך.אולי הוא מגיב ,מתעצבן ומתקיף חזרה בהתאם לדברייך.אולי את מעלה את הבעיה בעיתוי גרוע.כשהוא עייף או לא מרגיש טוב..לפעמים מפילים את התסכולים והקשיים על הצד השני.[בעיה כלכלית]את מציינת שרוב הזמן הוא בעל טוב ונחמד.יתכן שהוא לא מרגיש שאת מעריכה ומכבדת אותו מספיק.[רק מעלה מחשבות]כמובן זה לא מצדיק לפגוע מילולית. מה יותר גרוע?שני המצבים גרועים.עדיף לשפר את התקשורת הזוגית למענכם ולמען הילדה .[יעוץ ] בהצלחה

 

[s h o o s h a]

דימוי עצמי נמוך שמקבל 'עזרה' ממך?

האם ייתכן שבעלך סובל מדימוי עצמי נמוך ואת לא מסייעת בידו להרגיש אחרת? האם יתכן כי את 'זורקת' לו בעיתות שונות משפטים/מילים/אמירות עוקצניות (אולי מנסה לשוות להן נימה מחוייכת) אבל בהחלט מצליחה 'להדליק' אצלו אש? גם אם אינני טועה באבחנה (ואת דבריי אני סומכת על הודעתך בפורום טיפול מיני ומיניות) הרי שאין כל הצדקה להתנהגותו חסרת הרסן של בן זוגך. גם את אינך טומנת (כנראה) ידך בצלחת ולכן על שניכם לדעתי לפנות לאיש מקצוע שילמד אתכם פרק בתקשורת ובתרבות דיון ומריבה. בהצלחה

 

[boon2]

מחר זה יום חדש

יש כאן מילת מפתח שבכל שאלה שסוג זו שלך, היא נזרקת לחלל הסייבר ספייס והיא "יעוץ מקצועי". לדעתי, יעוץ מסוג זה עוזר רק במקרים בודדים מאוד ועיקר העזרה שלו היא לכיסם של היועצים. לדעתי את צריכה לשבת עם עצמך ולהעביר במוחך את כל משלב החיים המשותפים ולעשות רשימה של בעד ונגד עם נקודות לכל סעיף. בסוף התהליך, כשתסתכלי על הדף (או הדפים) התשובה שלך "תקפוץ החוצה". כי תלוי מאוד כמה היחס הרע (ואפילו הייתי אומר הנבזי) שאת מקבלת בזמן מריבות יכול אולי לבטא את המצב בכללי של הנשואים שלכם ואת פשוט לא רואה את זה כי זה מכוסה ע"י הזמנים הטובים, או להפך! מחד יכול להיות שהאלימות המילולית שלו (כן,כן, אין הגדרה אחרת למה שקורה ולפעמים אלימות מילולית מכאיבה אפילו יותר מאלימות פיזית, חס וחלילה) היא רק אירוע שולי המייצג תסכול מתאסף ולא מייצג, כי אתם רבים לעיתים רחוקות או כי אתם אומרים את האמת אחד לשניה ולהפך רק כאשר אתם רבים. אזי, אולי הזמנים הטובים של פוצי מוצי הם דוקא לא מייצגים את הכלל (תתפלאי מה גברים מוכנים לעשות כדי לקבל זיון, אפילו מאשתתם). לעומת זאת יכול להיות שההתבטאויות האלה הן תופעות שוליות שאינן מייצגות את המצב הכללי שלכם. והערה צדדית לסיום, הורות יחידה זה לא האסון הכי גדול שיכול לקרות לבן אדם לרוב, זה הרבה יותר טוב גם לבני הזוג, ובעיקר גם לילדים, כשהברירה היא לחיות לבד בשניים באוירה לא בריאה.

 

[איש המערות]

ריטואל של שליטה ומרידה

כתבת כך: "רוב הזמן הוא בעל טוב ונחמד. הבעיה מתחילה כשיש משבר - אנחנו רבים בעיקר כשיש בעיה - הוא עייף / לא מרגיש טוב/ אין כסף וכו'" אני מניח שכשהוא עייף או מרגיש ברע לא הוא זה ש"מעלה לדיון" את נושא המריבה אלא את. אני מניח גם שאם מדובר בנושא המגיע למריבה את מעלה אותו כאשר מראש את לא שבעת רצון וחלק מאי שביעות הרצון את משליכה על בעלך (ברמיזת "אתה אשם"). בעלך, עם גבו אל הקיר ובעת שאיננו מוכן ל"דיון" הודף אותך מעליו ומוציא את התסכולים שיש לו ממך (שכנראה התאפק מלבטא כי הוא מאלה שרוב הזמן הינם "בעל טוב ונחמד") ללא שום דיפלומטיה. בשלב זה את נעלבת מאד, נכנסת לעמדת הקורבן, מעוררת אצלו רגשי אשמה ומשיגה מחדש (או מחזקת) את עמדת השליטה שרכשת כלפיו במשך השנים. התיסכול שלך כנראה הינו בגלל שאת שולטת בו ובגלל שהוא נותן לך לשלוט בו. אני לא מאמין שאת רוצה באמת להתגרש. את נמצאת במין מעגל קסמים של השגת שליטה ותיסכול מתוצאותיה, שגורמות גם לו תיסכול. זה מזכיר את הסיפורים על משאלות שהג'יני מגשים במדויק אבל תמיד עם איזושהי "עז" שמקלקלת את ההנאה מהגשמת המשאלה. אם את רוצה ליצור שינוי אמיתי, ותרי על השגת השליטה. אם את רוצה להעלות נושא לדיון, בחרי זמן מתאים. הכיני אותו לכך שאת רוצה לדבר ותאמי איתו מתי והיכן (רצוי מחוץ לבית ובסביבה נינוחה, כמו בית קפה או שפת הים). דברי על מה שאת מרגישה ומה את רוצה והימנעי מלהפנות כלפיו אצבע מאשימה (באמירות כמו "למה עשית כך וכך" או "למה אמרת כך וכך"). תכננו ביחד ומראש את הדברים החשובים. אני חושב שאם תצליחי בכך יהיה לך טוב בהרבה מאשר בשתי האלטרנטיבות שהעלית בהודעתך.

 

[האחות תרזה]

מדהים איזה מבט חודר

אתה מגלה. אני לא מצליחה למצוא שום רמז במה שכתבה שיוביל לאבחנות המדוייקות והפסקניות שלך, היא שולטת, היא יוזמת מריבות, היא רוצה בעמדת הקרבן כדי להנות מרגשי האשמה של בן הזוג, פשוט מדהים!!! האם אתה רואה נסתרות או שיש לך מקור מידע נוסף למה שכתבה למעלה? אולי אתה מוכן לגלות מקצת מהסודות המקצועיים המאפשרים לך חדירה מעמיקה ובטוחה כל כך לסיטואציה האומללה של בני הזוג? רמז...

 

[איש המערות]

הבהרה

אין לי סודות מקצועיים מהסיבה הפשוטה שאינני איש מקצוע. גם רואה נסתרות אינני. אני מנסה לקרוא דברים כפשוטם ולהשלים את התמונה. לכן גם אמרתי בתחילת תגובתי שאני מניח שלא הוא מעלה את הנושא לדיון שהופך לריב בעת שהוא עייף או מרגיש רע (אני מניח שבמצב כזה הוא היה מעדיף לישון או לבהות בטלויזיה). יתרה מזו - גם אם טעיתי לחלוטין בהנחה שהנחתי, האשה איננה יכולה לשנות את בעלה אלא רק את גישתה לגביו, הווה אומר שכשהוא עייף או מרגיש רע עליה להימנע מויכוח שיהפוך לריב ולנסות לדחות את הדיון למועד נוח יותר. היחידה שיכולה לאשר או לשלול את מה שכתבתי היא הכותבת לה הגבתי. גם אם תגובתי נראית קשה, הרי שאם יש בה מן האמת ויש בכותבת רצון אמיתי לשנות, זוית הראיה שלי יכולה להועיל לה. אם אין בתגובתי חיבור של ממש למציאות, לא יעלה הדבר ולא יוריד. אגב - הדפוס שתיארתי בתגובה ואשר הקפיץ אותך הינו דפוס נפוץ מאד. שבת שלום

 

[האחות תרזה]

קצת סימני שאלה

לא יזיקו. כולנו מכירים את דפוס היחסים שתיארת, ויתכן גם שזהו דפוס היחסים בין בני הזוג הזה. מאידך, לי קשה מאוד למצוא רמזים משמעותיים שזהו אכן המצב. יתכן שאתה קולט דברים שאני אינני חשה בהם, אך גם במקרה כזה הייתי מצפה להרבה יותר סימני שאלה והרבה פחות סימני קריאה. גם הביטחון שלך בכך שהצגה מעוותת ושלילית של אשה במצוקה הפונה לייעוץ ולעזרה, ע"י מנהל הפורום, " לא תעלה ולא תוריד" , אינו לגמרי מקובל עלי.

 

[איש המערות]

לבקשתך, אוסיף סימני שאלה לתגובתי

מצאי את ההבדלים: ___________________________________________________________ האם מדובר בריטואל של שליטה והתמרדות? כתבת כך: "רוב הזמן הוא בעל טוב ונחמד. הבעיה מתחילה כשיש משבר - אנחנו רבים בעיקר כשיש בעיה - הוא עייף / לא מרגיש טוב/ אין כסף וכו'" אני מניח שכשהוא עייף או מרגיש ברע לא הוא זה ש"מעלה לדיון" את נושא המריבה אלא את. אני מניח גם שאם מדובר בנושא המגיע למריבה את מעלה אותו כאשר מראש את לא שבעת רצון וחלק מאי שביעות הרצון את משליכה על בעלך (ברמיזת "אתה אשם"). האם הנחה זו נכונה? האם בעלך, עם גבו אל הקיר ובעת שאיננו מוכן ל"דיון" הודף אותך מעליו ומוציא את התסכולים שיש לו ממך (שכנראה התאפק מלבטא כי הוא מאלה שרוב הזמן הינם "בעל טוב ונחמד") ללא שום דיפלומטיה? האם בשלב זה את נעלבת מאד, נכנסת לעמדת הקורבן, מעוררת אצלו רגשי אשמה ומשיגה מחדש (או מחזקת) את עמדת השליטה שרכשת כלפיו במשך השנים? התיסכול שלך כנראה הינו בגלל שאת שולטת בו ובגלל שהוא נותן לך לשלוט בו. האם יש משהו במסקנה זו? אני לא מאמין שאת רוצה באמת להתגרש. את נמצאת במין מעגל קסמים של השגת שליטה ותיסכול מתוצאותיה, שגורמות גם לו תיסכול. זה מזכיר את הסיפורים על משאלות שהג'יני מגשים במדויק אבל תמיד עם איזושהי "עז" שמקלקלת את ההנאה מהגשמת המשאלה. אם את רוצה ליצור שינוי אמיתי, ותרי על השגת השליטה. אם את רוצה להעלות נושא לדיון, בחרי זמן מתאים. הכיני אותו לכך שאת רוצה לדבר ותאמי איתו מתי והיכן (רצוי מחוץ לבית ובסביבה נינוחה, כמו בית קפה או שפת הים). דברי על מה שאת מרגישה ומה את רוצה והימנעי מלהפנות כלפיו אצבע מאשימה (באמירות כמו "למה עשית כך וכך" או "למה אמרת כך וכך"). תכננו ביחד ומראש את הדברים החשובים. אני חושב שאם תצליחי בכך יהיה לך טוב בהרבה מאשר בשתי האלטרנטיבות שהעלית בהודעתך. _____________________________________________________________________ האחות תרזה, אני מקווה שאת מרוצה.

 

[האחות תרזה]

ממש מרוצה

הייתי מעוניינת מאוד לקרוא תגובה של בעלת הדבר, לב המקורית. אנא ספרי לנו, לב המקורית, מה את חושבת ... האם את מקבלת את התזה של איש המערות? האם חשובה, לדעתך, הספקנות וסימני שאלה, או שכיוון שמדובר בפורום אין לזה משמעות כלל?

 

[המיתבונן]

הטעם, הנימה - במנותק מן התוכן

האם תרזה, או האחות תרזה- בדבריך יש את הטעם הקנטרני, חבל. יש לך דיעה, השוללת דיעה אחרת, קדימה כיתבי אותה, הביעי, נמקי, בדבריך אין ולו שביב מכל אלה, יותר משאת מביעה דיעה תוכנית על "דעתו" , את מביעה ערכיות קנטרנית על "דעתו". גישה שכזו פסולה בכל דו-שיח. הביאי את הגישה החיובית, את כיבוד דעתו של זולתך, הביאי את הגישה הפלורליסטית לכל דו-שיח שאת נמצאת בו. הבעת ספקנות היא בריאה כשהיא מנומקת, וכשהיא לעצמה? קנטרנות בטעם הקטנוני של המילה. שבת שלום

 

[האחות תרזה]

קנטרנות בטעם הקטנוני של המילה

אתה צודק. בסך הכל מדובר פה על הצגת אשה המתלוננת על בן זוג רגזן,הנוטה לאלימות מילולית, כאשה שולטת הסוחטת רגשי אשמה, ללא סימני שאלה ועם הרבה סימני קריאה. ומזה לעשות עניין גדול כזה? אין הצר שווה בנזק המלך

 

[lev המקורית]

תודה

תודה לכולכם על התגובות. זה באמת נתן לי כמה כיווני מחשבה - התגובות היו שונות ונתנו נקודת מבט של מספר אנשים

 

[lev המקורית]

נקודה מעניינת במיוחד

דווקא התגובה של איש המערות - שהייתה שנוייה במחלוקת נראית לי מעניינת במיוחד, ואני רוצה להתייחס אליה: ציינת בתגובה שיש במערכת יחדים שלנו יחסים של שליטה. ואמנם... בהמון עימותים שיש ביני לבין זוגי הוא מתלונן שהוא מרגיש שאני שולטת עליו (כמובן שאני לא מסכימה עם מה שהוא אומר)- אבל עצם העובדה שאתה מציין זאת רק מלקרוא את הפנייה שלי - מציין שיש כנראה משהו בנקודת ראות הגברית שאני לא מודעת אליו. אני לא יודעת מאיפה מתחילה בדיוק הההרגשת שליטה הזו - אבל נראה לי שצריך לבדוק אותה באמת יותר לעומק.

 

[איש המערות]

מאיפה זה מתחיל? מהילדות

תינוק בוכה והאמא מגיבה ונותנת לו מה שהוא רוצה. כשהוא גדל ויודע לדבר הוא נוטה להמשיך ולהשיג את רצונו בבכי. אם זה מביא תוצאות - הדפוס מתחזק ומשתכלל. אני לא בטוח שמדובר בשליטה שלך על בן זוגך אלא יותר בשליטה שלך בסיטואציה בה אתם נמצאים, כולל ויכוח. אני לא חושב שאת ה"תכסיסים" את מבצעת במודע ואני מניח שהדבר האחרון שאת רוצה הוא בעל המרגיש מושפל ומתומרן, אבל אחד הדברים שקשה מאד לאדם לוותר עליהם הוא הרגשת השליטה במה שמתרחש סביבו. חזרי לתגובתי הקודמת, נסי לבחון בכנות עם עצמך סיטואציות שונות בהן "תימרנת" את התוצאה באמצעות "תכסיסים" כאלו ואחרים וחשבי מה הרגיש זה שמולך לנוכח הצלחתך. כאשר מדובר במקח וממכר בשוק, אין זה מעלה או מוריד אבל כאשר את אמורה ללכת לישון עם אותו אדם, זה משנה מאד. בכל מקרה, אם הצלחתי לעזור לך לבחון את מערכת היחסים שלך מזוית אחרת ואם הדבר יביא לתוצאה טובה עבורך (אגב - גם אם יתברר כי ההנחות שלי היו שגויות!), הרי שעשיתי את שלי ואשמח מאד על כך. בהצלחה.

 

[מיקי בת המקורית]

אהבתי את תגובתך זו..

ידעת לשים את האצבע על "אולי" באמת קיים מצב של שליטה בבן זוגך, וידעת גם להודות שייתכן וזו הסיבה ושיתכן שהמבט הגברי נתן לך נקודה נוספת לבדיקה. קראתי את השרשור ועקבתי אחריו ויודעת גם שתצליחי לפתור את בעיותיך, כי את בהחלט בודקת את כל האפשרויות גם אם זה לא בא לטובתך. בהצלחה

 

[story4u]

תקשיבי לי טוב !!!

אני הייתי במערכת יחסים כזו. אשתי הייתה מכנה אותי בשמות כאלה ... אני יכול רק להגיד לך משהו אחד ... תעזבי אותו !!! מהר !!! היום אני נשוי למישהי מקסימה ... אין לו כבוד אלייך זה הדבר הכי נורא במערכת יחסים

 

[רונייאן]

בהזדמנות זו הרשו לי לספר לכם

על חברה טובה שסיפרה לי שבעת מריבה ירקה על בעלה. אני הייתי בהלם ושאלתי אותה לאחר יומיים אם התנצלה בפניו, היא ענתה :"על מה?" בסופו של דבר היא גיחכה על העניין ורמזה לי לעבור הלאה.. את צריכה לבדוק עם עצמך,כנות דרושה,אם גם לך יש חלק בהתבטאויות שונות כלפיו,אם לא-אין ספק שהבעיה היא בו. את לא יכולה לסמוך על תקופות טובות בלבד, בזוגיות ,כמו החיים,יש תקופות טובות ותקופות פחות טובות... צריך לכבד אחד את השני -איך את יכולה ללמד אותו שיכבד אותך? אי אפשר לקיים זוגיות בריאה רק מתקופות טובות, אם ניסית להסביר לו ,בצורה ברורה והבעיה חזרה על עצמה אני מציעה לך ליזום שיחה נוספת-אחרי שהעניינים הצטננו- ולהסביר ששום סיבה לא מצדיקה יחס כזה [ולא משנה כלפי איזה מין]. אם הבעיה חוזרת שוב בהמשך ואני מקווה שלא,ישנה אפשרות להפריד כוחות.. תקופת צינון ומחשבה לא תזיק ,היא רק יכולה להועיל.