ראש השנה
כמו בכל שנה הוא שוב הגיע, "ראש השנה",
החג הזה שכולם מברכים את כולם בכל מיני ברכות חביבות ואופטימיות
כמו למשל שהשנה שלהם תהיה טובה ומתוקה,
או שתגמר השנה על כל קללותיה ושתתחיל שנה שתמלא אותנו בברכותיה...
וגם שרים שירים מלאים בדבש, וציפורים, ומשפחה וגיבורים...
ויש גם את השיר הזה:
"שנה הלכה, שנה באה אני כפיי ארימה...."
ואני מתלבטת אם השנה ארים כפיי השמיימה לכבוד השנה שבאה או אולי אוריד כפיי ארצה במבט על השנה שהלכה ואולי בכלל סתם אעמוד ואמחא כפיי.
באמת, מחיאות כפיים סוערות מגיע למי שמחליט ומנווט וצוחק עלינו בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות.
כל פעם הוא מצליח להפתיע אותי מחדש עם היצירתיות שלו.
אז אחרי שהשנה הייתה מלאה בהפתעות והוא היה יצירתי באופן מיוחד ובנוסף לזה הוא החליט להתעלם מבקשותיי, רצונותיי, תוכניותיי ואפילו תחנוניי...
נראה לי שהחג הזה אני אפתיע אותו בחזרה.
אחרי שכל השנה הוא בוחן אותי, מבחן אחרי מבחן עכשיו תורי לבחון אותו...
הוא בטח מצפה לראות אותי שבורה, בוכיה, שפופה... אבל לא!
החג הזה אעמוד זקופה מתמיד, אחייך חיוך מאוזן לאוזן, ארעיף על כולם אהבה ומתיקות,
אכין דברי מתיקה שאחלק לחברי ומשפחתי ואולי אפילו אפנק את עצמי בבגד חדש ויפה לחג.
ובערב החג, לא אברח ולא אסתתר, אשב עם כולם סביב השולחן, אצחק ופשוט אתמודד!
אתמודד עם המבטים, הכאב, הריקנות, הבדידות ובעיקר עם ההתעלמות.
אשים הכל מאחורי ואחזור להיות אני עצמי עם כל שמחת החיים שבי.
נראה לי שזה מאד יפתיע אותו!
הוא באמת יהיה מאד מופתע!
אסתכל על השנה הנכנסת בעין ורודה ואופטימית ואז נראה אותו מנסה שוב להפתיע אותי.
או שאולי הוא באמת מאד מוכשר ויבין שזה לא באמת...
אולי הוא יגלה שזאת סתם הצגה ומן משחק "כאילו" שכזה.
אולי יש לו יכולת לחדור דרך החיוך וכל סימני השמחה ולהגיע לנשמה ולראות ששם המצב הפוך לחלוטין....
כנראה שאצטרך להניח בצד את תוכנית ההפתעה ולעבור לתוכנית היותר מקובלת בראש השנה,
אניח את כפות ידיי על ליבי ורק אבקש במילים מאד פשוטות שהשנה הזאת תהיה טובה,
שיניח לי, לנפשי, לגופי ומשפחתי וינסה לבחון אותי במצבים של אושר ונחת,
מבטיחה שאעמוד בהם בכבוד!
חברים יקרים, שתהיה שנה טובה באמת באמת לכולם!
ובשורות טובות.
כמו בכל שנה הוא שוב הגיע, "ראש השנה",
החג הזה שכולם מברכים את כולם בכל מיני ברכות חביבות ואופטימיות
כמו למשל שהשנה שלהם תהיה טובה ומתוקה,
או שתגמר השנה על כל קללותיה ושתתחיל שנה שתמלא אותנו בברכותיה...
וגם שרים שירים מלאים בדבש, וציפורים, ומשפחה וגיבורים...
ויש גם את השיר הזה:
"שנה הלכה, שנה באה אני כפיי ארימה...."
ואני מתלבטת אם השנה ארים כפיי השמיימה לכבוד השנה שבאה או אולי אוריד כפיי ארצה במבט על השנה שהלכה ואולי בכלל סתם אעמוד ואמחא כפיי.
באמת, מחיאות כפיים סוערות מגיע למי שמחליט ומנווט וצוחק עלינו בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות.
כל פעם הוא מצליח להפתיע אותי מחדש עם היצירתיות שלו.
אז אחרי שהשנה הייתה מלאה בהפתעות והוא היה יצירתי באופן מיוחד ובנוסף לזה הוא החליט להתעלם מבקשותיי, רצונותיי, תוכניותיי ואפילו תחנוניי...
נראה לי שהחג הזה אני אפתיע אותו בחזרה.
אחרי שכל השנה הוא בוחן אותי, מבחן אחרי מבחן עכשיו תורי לבחון אותו...
הוא בטח מצפה לראות אותי שבורה, בוכיה, שפופה... אבל לא!
החג הזה אעמוד זקופה מתמיד, אחייך חיוך מאוזן לאוזן, ארעיף על כולם אהבה ומתיקות,
אכין דברי מתיקה שאחלק לחברי ומשפחתי ואולי אפילו אפנק את עצמי בבגד חדש ויפה לחג.
ובערב החג, לא אברח ולא אסתתר, אשב עם כולם סביב השולחן, אצחק ופשוט אתמודד!
אתמודד עם המבטים, הכאב, הריקנות, הבדידות ובעיקר עם ההתעלמות.
אשים הכל מאחורי ואחזור להיות אני עצמי עם כל שמחת החיים שבי.
נראה לי שזה מאד יפתיע אותו!
הוא באמת יהיה מאד מופתע!
אסתכל על השנה הנכנסת בעין ורודה ואופטימית ואז נראה אותו מנסה שוב להפתיע אותי.
או שאולי הוא באמת מאד מוכשר ויבין שזה לא באמת...
אולי הוא יגלה שזאת סתם הצגה ומן משחק "כאילו" שכזה.
אולי יש לו יכולת לחדור דרך החיוך וכל סימני השמחה ולהגיע לנשמה ולראות ששם המצב הפוך לחלוטין....
כנראה שאצטרך להניח בצד את תוכנית ההפתעה ולעבור לתוכנית היותר מקובלת בראש השנה,
אניח את כפות ידיי על ליבי ורק אבקש במילים מאד פשוטות שהשנה הזאת תהיה טובה,
שיניח לי, לנפשי, לגופי ומשפחתי וינסה לבחון אותי במצבים של אושר ונחת,
מבטיחה שאעמוד בהם בכבוד!
חברים יקרים, שתהיה שנה טובה באמת באמת לכולם!
ובשורות טובות.
