למען האמת, לחגים אין כל משמעות
מיוחדת בעיני בתור מועדים דתיים. החג היחיד שמרגש אותי ושבאמת אני מרגישה שזה חג אמיתי בשבילי הוא יום העצמאות. יתר החגים שווים מבחינתי לימי חופש כיפיים, כמו שישי-שבת, אך ללא משמעות סמלית מיוחדת. אוהבת לנצל את החגים לעשות דברים מהנים: טיולים ובילויים עם המשפחה, על האש וכו'. אם עושים ארוחות חג, זה לא כדי לקיים מנהג מסוים, אלא כתירוץ למפגש משפחתי. לכן לא מקפידים על שעות, על סדר הדברים וכו'. אוכלים מה שאוהבים וממש לא נצמדים לתפריטים הנהוגים בחג, אלא אם כן הם מתאימים לטעם שלנו. למשל, חלקנו מאוד אוהבים דגים, אז לרוב לארוחת ראש השנה נדאג שיהיו דגים (אם כי השנה החלטנו שאנחנו מעדיפים על האש דווקא). לעומת זאת, בפסח לא אוכלים מצות כי לא אוהבים. באופן כללי - אני לא טיפוס של מנהגים. לא רוצה להיות כבולה לשום מסורת מחייבת. רוצה להרגיש חופשיה לחגוג או לא לחגוג, ואם לחגוג אז בצורה שמתאימה לי באותה שנה. יש בחיים הרבה דברים שגורמים לי עונג או בעלי משמעות מיוחדת עבורי, אך חגיגת חג לפי המסורת אינה אחת מהם.