ראליסט

[Charlie]

ראליסט

ראיתי שאתה עוקב אחרי נושא אלטלנה אחוז אקסטזה. שמע חבר, יש בקרב הרוויזיוניסטים (ואני משייך עצמי אליהם) אנשים שחיים בעבר. יש משהו מושך בזה, כל האווירה, השירים, האידיאולוגיה, האנשים, הדרך , הנוער העברי הכל! הרומנטיקה של העבר. ויש כאלה שאין להם מה להגיד אז הם זורקים את אלטלנה. כך או אחרת, כפי שבפורומים המזוהים עם העבודה השם "רבין" כל הזמן עולה עם המילים "הסתה" ו"רצח" כך גם כאן. הטראומה של המחנות השונים. אם כי אני מסכים שזה משעשע להעלות כל הזמן מקרה מסוים מ-48´. בכל זאת איש מאיתנו לא היה אז. אבל כולנו זוכרים היכן היינו במוצ"ש, ה-4/11 להבדיל. פשוט תרד מזה. חבל על הזמן.

 

[ראליסט]

בעיקרון אתה צודק...

אין לי ולא כלום עם אידאולוגיות העבר.לא של הרויזיוניסטים ולא של אנשי תנועת העבודה.אני לא שייך לא לאילו ולא לאילו מבחינת מיסטיקות העבר,אבל מכבד אותן מאד.גם אני מכיר אנשים הקשורים אידאית לתרבות הפלמ"ח ותנועת העבודה מצד אחד,ולאצ"ל ולתרבות הרויזיוניסטית מאידך.באופן מעשי,ואיני אומר זאת בשמחה-שתיהן מתו כבר! ההתיחסות הקשה שלי לרצח יצחק רבין,אינה מהיותי איש מפלגת העבודה (למרות שב-92 הצבעתי עבור רבין.ב-96 נמנעתי בין פרס לנתניהו,ןב-99 הצבעתי לברק רק מבחילתי לנתניהו ,אך לא חזרתי להצביע מ-92 למפלגת העבודה).ההתיחסות שלי באה מהטראומה הכללית שרצח זה השאיר על כל אחד (גם מבחינת אילו ששנאו את מה שעשה).שכן בפעם הראשונה ניסה אדם,בשם קיצוניים קולניים,שהפכו מחאה פליטית לגיטימית לגל של שנאה איומה למנהיג שנבחר בדין--לרצוח את הדמוקרטיה.בזה טמון ההבדל בין רצח רבין לבין ענין אלטלנה-שבו להבדיל, לא כל הפרטים ברורים וכל אחד מדביק מה שקרה שם בהקשר לדעתו הפוליטית. אינני נמנה עם חוג "קדושי רבין",למרות שהערכתי אותו כאדם.בעיקר כאשר היה מוכן לנפילת ממשלתו,כי ראה בשלילה שאנשי המפד"ל ב-77,ישבו בממשלתו אך הצביעו נגדה-והוא פיטר אותם,ולא כשרון-לא החזירם לממשלה.ובכך שהתפטר מראשות מפלגת העבודה ,לאחר חשיפת חשבון הדולרים של אשתו בחו"ל.ובינינו ,איזו עבירה זו?? הרי שנים מעטות לאחר מכן המעשה הפך לחוקי לגמרי.ראית עוד מנהיג מאיזו מפלגה שהתנהג כך??? אבל הטרגדיה,שבגללה אני חוזר לענין רבין,היא שכלום לא נלמד !!! כיום אפילו במרכז הליכוד ,יושבים גדולי המסיתים כנגד רבין,בצורת פיגלין ואנשי כ"ך,ןמסיתים כנגד מנהיג מפלגתם-שרון. לא צריך להיות איש שמאל ,או להיות איש מפלגת העבודה,כדי לראות איזו סכנה קיומית אורבת למדינת ישראל,אם חלילה מקרה כזה יחזור על עצמו. ולסיום-אני זוכר שימים מספר לאחר הרצח,התראיין בטלויזיה אחד מהמנהיגים (הלא קיצוניים-שממש ברח לי שמו),של ערביי ישראל.הוא אמר:"ברגע ששמעתי על רצח רבין נבהלתי-הייתי בטוח שערבי קיצוני רצח אותו-ואז הרי כולנו ערביי ישראל היינו חוטפים.לאחר ששמעתי שיהודי רצח את רבין,רווח לי לרגע אבל יותר מזה-הבנתי שהיהודים לא יוכלו לאמר יותר הרבה שנים שהם מוסריים.הרי רציחות כאלו קרו תמיד רק אצלינו-למשל סאדאת.עתה אין היהודים נקיים מזה ולא שונים מאיתנו". זה עשה לי את הקושי העצום ביותר:התמימות שהצדק תמיד איתנו ושאנחנו טובים מאויבינו,נעלמה לי.בזה טמונה תמצית הטרגדיה של רצח רבין.