ראי ראי שעל הקיר
ראי ראי שעל הקיר מי המכוערת יותר מכולם? את, מאיה. את ורק את. עם האזניים הגדולות והאף המכוער, לפעמים ארוך ולפעמים קצר. עם העיניים החומות והמבט המנוכר הדמעות שזולגות לך על הלחיים המדושנות עוברות לסנטר ומטפטפות לרגליים. עם הפצעים בפנים, בגב ובידיים הכתמים הכחולים שמכסים את הרגליים השריטות, החריטות, החתכים והצלקות המכוערות שאותם כולם, כולם יכולים לראות. כן, מאיה. אין כאן שאלה. את היא המכוערת הראשונה. ראי ראי שעל הקיר מי השמנה ביותר בעולם? את ורק את, מאיה מגעילתי. עם הלחיים הנפוחות והחזה הענק הכתפיים הרחבות המשולשות והצלעות המקווקוות המפוספסות. הבטן הבולטת והישבן השמן הירכיים העגולות ועצמות האגן הבולטות. הרגליים הקצרות מידיי למסה הגדולה שתמיד מלאות בצבעים משונים. הידיים העקומות עם השרירים והעור המדולדלים והשומן המרפקים הבולטים שתמיד חוטפים מכות האצבעות הקטנות והפסים שניראים מתחת לעור שהוא כזה שקוף, ומראה כל וריד וגיד ושנראה כאילו לקחו פיסות עור וזרקו על הגוף. ראי ראי שעל הקיר מי הטיפשה ביותר בעיר? את, מאיה, הטיפשה הגדולה מכולם. עם המוח החלוד ותאיו השרופים שממשיכים למות ככל שיורדים. את, שלא מסוגלת להתרכז במה שחשוב ויושבת ובוהה בקיר, עד שלא מסוגלת לראות כי המסך כולו רטוב. שתוהה שוב ושוב, ובודקת איך היא ניראת במקום לשבור את המראה ולהתעסק באמת. שיושבת במקום ומתלבטת שוב ושוב במקום לקום ולפעול בכיוון הנכון. שחושבת כל הזמן אם כן או לא, ואם בכלל ולא מבינה שהזמן כבר אזל. ובמקום לתת לרגשות שבפנים לצאת ולעשות את שלהן עוצרת אותן עמוק ביפנים דוחסת ודוחסת ומגבירה את הלחץ והחום עד שכבר אי אפשר והחבילה מתפוצצת בפנים ואז באמת כבר כלום לא נישאר ביפנים. מראה מראה שעל הקיר מי העצובה ביותר מכולם? ****************************** עכשיו אתם מבינים למה אני לא מביטה במראות? אני מפחדת שהן ישברו. סליחה אם הכבדתי במילים, אני מנסה להוציא קצת ממה שביפנים. ואולי, הייתי צריכה רק לכתוב שרע לי...וזה היה מספיק.
ראי ראי שעל הקיר מי המכוערת יותר מכולם? את, מאיה. את ורק את. עם האזניים הגדולות והאף המכוער, לפעמים ארוך ולפעמים קצר. עם העיניים החומות והמבט המנוכר הדמעות שזולגות לך על הלחיים המדושנות עוברות לסנטר ומטפטפות לרגליים. עם הפצעים בפנים, בגב ובידיים הכתמים הכחולים שמכסים את הרגליים השריטות, החריטות, החתכים והצלקות המכוערות שאותם כולם, כולם יכולים לראות. כן, מאיה. אין כאן שאלה. את היא המכוערת הראשונה. ראי ראי שעל הקיר מי השמנה ביותר בעולם? את ורק את, מאיה מגעילתי. עם הלחיים הנפוחות והחזה הענק הכתפיים הרחבות המשולשות והצלעות המקווקוות המפוספסות. הבטן הבולטת והישבן השמן הירכיים העגולות ועצמות האגן הבולטות. הרגליים הקצרות מידיי למסה הגדולה שתמיד מלאות בצבעים משונים. הידיים העקומות עם השרירים והעור המדולדלים והשומן המרפקים הבולטים שתמיד חוטפים מכות האצבעות הקטנות והפסים שניראים מתחת לעור שהוא כזה שקוף, ומראה כל וריד וגיד ושנראה כאילו לקחו פיסות עור וזרקו על הגוף. ראי ראי שעל הקיר מי הטיפשה ביותר בעיר? את, מאיה, הטיפשה הגדולה מכולם. עם המוח החלוד ותאיו השרופים שממשיכים למות ככל שיורדים. את, שלא מסוגלת להתרכז במה שחשוב ויושבת ובוהה בקיר, עד שלא מסוגלת לראות כי המסך כולו רטוב. שתוהה שוב ושוב, ובודקת איך היא ניראת במקום לשבור את המראה ולהתעסק באמת. שיושבת במקום ומתלבטת שוב ושוב במקום לקום ולפעול בכיוון הנכון. שחושבת כל הזמן אם כן או לא, ואם בכלל ולא מבינה שהזמן כבר אזל. ובמקום לתת לרגשות שבפנים לצאת ולעשות את שלהן עוצרת אותן עמוק ביפנים דוחסת ודוחסת ומגבירה את הלחץ והחום עד שכבר אי אפשר והחבילה מתפוצצת בפנים ואז באמת כבר כלום לא נישאר ביפנים. מראה מראה שעל הקיר מי העצובה ביותר מכולם? ****************************** עכשיו אתם מבינים למה אני לא מביטה במראות? אני מפחדת שהן ישברו. סליחה אם הכבדתי במילים, אני מנסה להוציא קצת ממה שביפנים. ואולי, הייתי צריכה רק לכתוב שרע לי...וזה היה מספיק.