ראיתם את זה?????????????

p i n g o

New member
פשוט להבליג...

שיגיד מה שהוא רוצה, שיכתוב מה שהוא רוצה... כל עוד השם שלו מתנוסס על זה אני רגוע (ואני ממש לא מבין מה הוא מבין בשרלילות ממין נקבה, אבל שיהיה...)
 

eyalush001

New member
ועוד מבית היוצר של וואלה../images/Emo46.gif

ביקורת: ועכשיו עולים עשור. אין ויכוח על כך ש"Slow", שיר הנושא ובעיקר הקליפ, מתוך תקליטה החדש "Body Language", הם ה-להיט של התקופה, ויכולים לגרום גם לאבא של ההומואים להחליף לכמה דקות קבוצה. קיילי מינו של "Slow" היא בובת המין הכי מתוקה, אייקון נערץ, ובעיקר אשה עם טעם, כישרון ויד חזקה על דופק העולם. הצרה עם קיילי זה שהיא כבר למדה לארגן להיטים, אבל עדיין לא מצליחה להביא אותה בדיסקים שלמים. כשעושים לה סיכום ביניים, מגלים בצער שהתמונות ושמלות המיני הקטנטנות הרבה יותר מדויקות מהטעם שלה בשירים. בואו ננסה לדבר במספרים. רק לאחרונה הופיע אוסף הלהיטים "Kylie, Greatest Hits, 87-97". כשמאזינים לאלבום הזה מגלים בצער שבתכלס היו לה בעשור הראשון שלושה להיטים: הקאוור לשיר הלוקומשן, "I could be so lucky" ו"Confide in me", כשעל גודלו ניתן להתווכח. מאז היא שדרגה את עצמה באופן רציני, כשהשיא היה כמובן השיר "Can't get you out of my head ". אבל כמו ב"Fever", התקליט שהכיל את השיר ההוא, כך גם בתקליט החדש, קיילי לא סוחבת שעה שלמה. קשה אפילו להגיד למה. אולי הנטייה שלה לחזור תמיד לפופ אנגלי צ'יזי, שאינו מתערבב טוב עם דברים אחרים. אולי חוסר היכולת להשתחרר מסוג מסוים של מתקתקות שמזכיר את פסטיבל שירי ילדים. ברור שזו אינה התשובה. וברור שזה פרדוקס כי בשלוש השנים האחרונות היא באמת הציגה סט להיטים שהם קלאסיקה. אין ברירה אלא לקבוע כי בינתיים, ועד שלא יוכח אחרת, קיילי היא פשוט אצנית של ספרינטים. לא שזה מעט, אם כי מסוכן בהתחשב בכך שהיא כבר לא בת שש-עשרה.
 

Unique16

New member
../images/Emo12.gif אני... ../images/Emo29.gif

אני לא האבא של ההומואים, וכן, גם לא האמא... אני הומו. משפט כמו "ויכולים לגרום גם לאבא של ההומואים להחליף לכמה דקות קבוצה" שכמובן מנסה להצחיק- אטום ואידיוטי- בדיוק כמו "כותב" הכתבה... יש דבר כזה שנקרא פרופורציות וטקט- כנראה שהוא עוד לא שמע על אלו...
 

tatababa

New member
כעיקרון זה נכון לגבי האלבומים של

קיילי, כמעט כולם בכל אופן. תסתכלו על האלבומים שהיתה לה שליטה עליהם - Kylie Minogue - מחולק בין בלדות, דאנס ואר-אנד-בי Impossible Princess - כל האלבום לעומת שני השירים של המניקס Light Years - דיסקו לעומת דאנס, והשאריות Kids ו Bittersweet Goodbye Fever - אני מתקשה להחשיב אותו כאלבום של קיילי, יותר פנטזיה של חברת התקליטים.. בכל אופן - האלבום אחיד, נשמע כמו שיר אחד ארוך (בדיוק כמו שלושת האלבומים הראשונים שלה עם PWL) Body Language - אר-אנד-בי, רטרו-פופ וכל מיני שאריות שהם רצו להכניס פנימה כי הן היו טובות מדי מכדי לוותר עליהם זה לא משהו חדש שהשירים היותר חזקים של קיילי בכלל לא מגיעים לאלבום (הוכחות : No Better, Love Takes Over Me, Take Me With You, Where The Wild Roses Grow, Paper Dolls, Baby, Good Like That, Nothing Can Stop Us, Love Is Waiting, Love Is On The Line, Tears, For All I'm Worth, Tightrope, Slow Motion, Soul On Fire, Whenever You Feel Like It ובקרוב יתווספו עוד דוגמאות עם הסינגלים הבאים). הסיבה - קיילי לא לוקחת את השליטה בידיים ובוחרת מה נכנס ומה לא. זה בעיה, כי כמה שהיא מצטיירת כעצמאית וכו (והיא באמת עצמאית), היא עדיין לא נלחמת מספיק על השליטה בקריירה שלה.. BL אני מניח הולך בהפוכה ללמד אותה את הלקח.
 

p i n g o

New member
I could be so lucky?

אני מאוד מקווה שהטעות במקור
 
למעלה