ראיתי שאנשים פה...

[ella36]

ראיתי שאנשים פה...

הולכים למסעדה ופשוט בודק באלו מנות יש גלוטן ובאלה לא? אבל אינכם חוששים שמכינים את האוכל באותו המטבח... אנחנו בבית שוברים ת'ראש כדי ששום דבר לא יגע בגלוטן אז איך אפשר לסמוך על מסעדה...? פשוט זה חדש לנו אז אם תוכלו להסביר לפי מה אתם מחליטים אלו מנות לאכול ואלו לא...? תודה מראש....!

 

[פני בובה]

פשוט שואלים

לא מחליטים על מה ש"נראה לנו בסדר" אלא שואלים את המלצר ודורשים שישאל את השף במקרה הצורך כדי לדעת בוודאות שאין אבקת מרק ושלא הוסיפו למתכון פירורי לחם ושכחו לציין את זה בתפריט וכל מיני. חשוב גם לוודא שיש הפרדה בכלים או שלפחות שוטפים בין מנה למנה, קורה לי הרבה דווקא בגלל הרגישות לחלב שאני מעירה בבתי קפה שישטפו את הכלי שמקציפים בו חלב סויה או שעושים בו שייק על מים כי בגלל עצלנות או חוסר הבנה של הברמן מכינים שייק/קפה פרווה בכלי שהיה בו חלב. אותו דבר עם גלוטן, בעיקר מבחינת הרטבים.

 

[נועית7]

לאכול במסעדות

כשאני במסעדה, אני תמיד מבקשת מהמלצר לברר אם יש קמח/ אבקת מרק/ סויה במנה, אבל גם במקרים שאני מקבלת תשובה נחרצת שאין, זה אף פעם לא וודאי כמו בבית. הרעיון בדיאטה נ"ג, הוא כמובן להימנע לחלוטין. מצד שני, אנו חיים בעולם המציאות, וגם אם נשמור על דיאטה שום דבר לא בטוח. כשרק גילו לי את הצליאק מישהי אמרה לי דבר יפה: "את תשמרי ב- 100%, כי גם ככה תמיד יהיה אחוז אחד שיסתנן". לכן אם מישהו מחפף הוא כנראה אוכל הרבה יותר גלוטן ממה שנדמה לו. הגישה שלי היא כמובן לשמור, אבל אני לא אפסיק לחיות נורמלי בגלל זה. אני הולכת לרוב למסעדות קבועות ויודעת אם משהו עושה לי לא טוב. אני מבקשת שלא יגע לי לחם במנה, וכמעט תמיד זה עובר טוב בלי שום תופעות. כמובן שאפשר להפוך לחרדתיים ולאכול מעכשיו רק בבית, אבל חיים רק פעם אחת. בחיים קיימים הרבה סיכונים ועדיין אנחנו נוסעים באוטו, הולכים לים, נחשפים לשמש שורפת וכו'. זו הגישה שלי.