ראיית רוחות
שלום לכולם... אני מוצא את עצמי מגיל מאוד צעיר(4-5 ואפילו מוקדם יותר לפי סיפורים של ההורים)"רואה רוחות". לקחו אותי לאיזה רב והוא הביא להורים שלי איזו מגילה קטנה שהיו מצמידים לי לחולצה באיזור הלב ואני זוכר שגם הייתי הולך לישון עם זה. אני לא ממש זוכר מה בדיוק ראיתי או חשבתי שראיתי אז, אבל אני יודע שזה הפסיק לזמן מה וחזר יותר מאוחר בגיל העשרה. בקיצור זה הפסיק וחזר אלי לאורך 28 שנות חיי ועכשיו אני נמצא לצערי בתקופה שזה שוב חזר אליי. אני רואה כל מיני שאריות של דמויות, לפעמים בזוית העין, לפעמים ממש מולי, לפעמים אני מרגיש מגע-לא מגע בכל מיני איזורים ומצליח לראות איזשהו עצם בחטף. זה קורה לי ביום, בלילה, בבית, בחוץ, לבד, עם חברים, בעבודה ובקיצור בכל מיני אפשריות שיתכנו מכדי שאגדיר את זה לתופעה של עייפות או פחד. אני חייב לומר שמשתלט עליי פחד נוראי כשזה קורה בכל מצב שהוא וזה גורם לפקפק בשפיות שלי הרבה פעמים. העניין הוא שאני לא ממש מאמין בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ואני גם די מפחד לספר את זה פן יאשפזו אותי במחלקה סגורה איפשהו וימלאו אותי בתרופות. יש לי חבר שנמצא כבר שנים בטיפול פסיכולוגי-תרופתי שטוען שהחלק במוח שלי ששיך לדמיון איכשהו משפיע על הראייה שלי וזה כל הסיפור. אני לא כ"כ בטוח שזה נכון או שאני רוצה להאמין לזה אבל אני גם לא בטוח שאני מאמין שמה שאני רואה זה אמיתי, האמת שדי הייתי רוצה להפטר מזה אבל אני ממש נגעל מתרופות אז זו בעיה. בכל אופן הייתי שמח לשוחח עם מישהו שסובל מבעיה דומה ולהחליף רשמים וחוויות, לנסות למצוא איזה מכנה משותף שאולי יעזור לי להבין משהו שאני לא רוצה או לא יכול להבין כי למען האמת אני די מפחד מזה. לכן אם מישהו קורא את השורות האלו ומוצא דמיון הייתי שמח לדבר על זה ביתר פירוט. מצטער על האורך.....
שלום לכולם... אני מוצא את עצמי מגיל מאוד צעיר(4-5 ואפילו מוקדם יותר לפי סיפורים של ההורים)"רואה רוחות". לקחו אותי לאיזה רב והוא הביא להורים שלי איזו מגילה קטנה שהיו מצמידים לי לחולצה באיזור הלב ואני זוכר שגם הייתי הולך לישון עם זה. אני לא ממש זוכר מה בדיוק ראיתי או חשבתי שראיתי אז, אבל אני יודע שזה הפסיק לזמן מה וחזר יותר מאוחר בגיל העשרה. בקיצור זה הפסיק וחזר אלי לאורך 28 שנות חיי ועכשיו אני נמצא לצערי בתקופה שזה שוב חזר אליי. אני רואה כל מיני שאריות של דמויות, לפעמים בזוית העין, לפעמים ממש מולי, לפעמים אני מרגיש מגע-לא מגע בכל מיני איזורים ומצליח לראות איזשהו עצם בחטף. זה קורה לי ביום, בלילה, בבית, בחוץ, לבד, עם חברים, בעבודה ובקיצור בכל מיני אפשריות שיתכנו מכדי שאגדיר את זה לתופעה של עייפות או פחד. אני חייב לומר שמשתלט עליי פחד נוראי כשזה קורה בכל מצב שהוא וזה גורם לפקפק בשפיות שלי הרבה פעמים. העניין הוא שאני לא ממש מאמין בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ואני גם די מפחד לספר את זה פן יאשפזו אותי במחלקה סגורה איפשהו וימלאו אותי בתרופות. יש לי חבר שנמצא כבר שנים בטיפול פסיכולוגי-תרופתי שטוען שהחלק במוח שלי ששיך לדמיון איכשהו משפיע על הראייה שלי וזה כל הסיפור. אני לא כ"כ בטוח שזה נכון או שאני רוצה להאמין לזה אבל אני גם לא בטוח שאני מאמין שמה שאני רואה זה אמיתי, האמת שדי הייתי רוצה להפטר מזה אבל אני ממש נגעל מתרופות אז זו בעיה. בכל אופן הייתי שמח לשוחח עם מישהו שסובל מבעיה דומה ולהחליף רשמים וחוויות, לנסות למצוא איזה מכנה משותף שאולי יעזור לי להבין משהו שאני לא רוצה או לא יכול להבין כי למען האמת אני די מפחד מזה. לכן אם מישהו קורא את השורות האלו ומוצא דמיון הייתי שמח לדבר על זה ביתר פירוט. מצטער על האורך.....
