היי פנס.
האמת היא שאני מאוד מתלבטת מה להגיד לך.
מצד אחד, את על סף אשפוז, ואם המטפלות שלך חושבות שזה מה שצריך לעשות, אני מאמינה שיש לזה סיבה טובה. במצב כזה עבודה יכולה להעמיס עלייך הרבה מאוד, הרי העבודה האחרונה שהייתה חלקית הכבידה עלייך ודרשה המון כוחות.
מצד שני, לפעמים התחייבויות ושגרה, ובטח עבודה שאת מרגישה בה טוב, יכולים לעזור מאוד למצוא מסלול ולתת כח ומשמעות למאבק היומיומי.
אני לא יודעת מה את צריכה לעשות.
מהמקום שלי, אני רק דואגת לך, מאוד.
מה המשמעות של הצעדים האלו מול הטיפול? את נשארת בטיפול? עוזבת?