ראיון עבודה

ראיון עבודה

במקום שיכול להיות ממש טוב
קצת קרוב למה שעבדתי לפני שעזבתי
אולי מדי קרוב
אבל יכול להיות גם טוב

ואז גם לעבור דירה
אם אתקבל לשם...
או לכל מקום אחר,
בכל מקרה רוצה לעבור.

שיקרה כבר משהו מכל זה, או יותר ממשהו.
ממ, אני רוצה.
!
 
אולי הזויה אולי מופרעת אולי יותר מזה

---
התקבלתי לשם,
וזה הרגשה לא רעה.
יש גם פחד אבל אין הרבה ממה.

אבל מה? יכלתי להיות מאושפזת עכשו.
כמה זה נכון?
כנראה שאם לא אשפוז אז המעבר דירה והשינוי בעבודה הם כן נדרשים.
כי בשני המקומות היה לי קשה ולא נוח.

פחד.
כיף.
פחד.
 

jellybelly1

New member
מרגש

התחלה חדשה. דירה חדשה ועבודה חדשה
(כשחושבים על זה יכולת לנצל את תקופת המעבר הזאת בשביל אשפוז ולהתחיל את ההתחלה החדשה ביציאה מהבי"ח אבל החלטת אחרת ואני לא שופטת)
ובאמת ממה יש לפחד? (העבודה היא באותו תחום, לא?)
 
היי פנס.

האמת היא שאני מאוד מתלבטת מה להגיד לך.
מצד אחד, את על סף אשפוז, ואם המטפלות שלך חושבות שזה מה שצריך לעשות, אני מאמינה שיש לזה סיבה טובה. במצב כזה עבודה יכולה להעמיס עלייך הרבה מאוד, הרי העבודה האחרונה שהייתה חלקית הכבידה עלייך ודרשה המון כוחות.
מצד שני, לפעמים התחייבויות ושגרה, ובטח עבודה שאת מרגישה בה טוב, יכולים לעזור מאוד למצוא מסלול ולתת כח ומשמעות למאבק היומיומי.
אני לא יודעת מה את צריכה לעשות.
מהמקום שלי, אני רק דואגת לך, מאוד.

מה המשמעות של הצעדים האלו מול הטיפול? את נשארת בטיפול? עוזבת?
 
תודה על הדאגה

אני לא בטוחה, באמת, אבל מנסה.
יש אפשרות לעזוב לאחר מספר חודשים, לא מתחייבת לשנה, לכן קל לי יותר לנסות.
ונכון שכולם בעד אשפוז, אבל הפסיכולוגית היא שדחפה לנסות לעבור כדי לשנות משהו, אם האשפוז לא יקרה כרגע.
ולא אמורה לעזוב את המטפלים בגלל השינוי. אם אעזוב זה יהיה מצידם כנראה. (פתאום חושבת שיש לי נטיה לגרום לאחרים להיות אלו שעוזבים, צריכה לחשוב על זה.)
 
למעלה