כל הכבוד לעידית טפרסון על החשיפה
אני מאמינה שעידית מקבלת מאתמול הרבה תגובות , כפי שקיבלה גם עמליה בשבוע שעבר. מכאן, הבית החם שלנו, אני שולחת לעידית תודות וברכות על הנכונות והחשיפה. כל הכבוד לך ולבעלך, עדית.
והלוואי שיבואו בעקבותיך עוד כמה הורים חשובים !! עדית בנכונות נדירה לחשיפה העלתה שלושה אלמנטים חשובים:
התסכול של שלב האיבחון והבדיקות המיותרות, ולאחריהן הבוטות הגועלית של אותו פסיכיאטר שנתן איבחון בלי הכנה מוקדמת (גם לנו היה העונג..) וגם לא נתן להורים שום תקוה.
השוק והאבל על קבלת האיבחון והתגובה של המשפחה והסביבה. הרצון להסתיר בכל מחיר מהסביבה הזרה. והקושי העצום של ההתמודדות עם העול והגילוי .
ההתמודדות הקשה, ההתארגנות סביב אנשי המקצוע, ההתמודדות האימהית העיקרית עם הקשיים ובהמשך, תחושת ההקלה סביב ההתקדמות היפה של הילד. תחושת הקבלה ויכולת ההתאוששות של התא ההורי והמשפחה. רבים מאיתנו עוברים את השלבים הללו איש איש בדרכו ואני מאחלת לכולנו שנגיע לשלב הבא, של ההתקדמות, היכולות החדשות, השפה והתקשורת וכל מה שמתלווה אליהם.
שתהיה לנו שנה אופטימית וטובה מקודמתה. אמן.