שבתרבות האנגלית הויקטוריאנית מוצאים איזכור לתאנה כסמל לאיבר המין הנשי, ובספר אחד (שאני לא מצליח כרגע להיזכר בשמו) יש התייחסות מאוד מפורטת למקבילות בין האיבר לבין הטקסטורה והצבעים של פנים התאנה (הכוונה היא לתאנה בשלה ולא תאנה בוסר ירוקה, יא מפגרים)
(כלומר, תאנה) גדלה על עץ מסוג Ficus (פיגוס?). ובאמת יש לתאנה חיי מין יוצאי דופן וזה שבכלל יש תאנה טעימה לאכילה זה בגלל שצריך היה להערים על צרעות מרושעות... כל העלילה פה אם בא לכם.
לשיטתם - זה דוקא טוב לשרוף צלב, לא? איכשהו אני לא מצליחה לדמיין את הגויים צועקים "תשבור את זה, זה מגן-דוד!" או משהו דומה. כנראה שרגשי הפחד שלנו עמוקים-עמוקים-עמוקים.