טוב, אני יכול להעיד על עצמי ש..
ראשית לפני שאני אתחיל אם תרצה יש לי מה שנקרא סיפור חיי ואשמח לספר לך ואולי תיצור מזה סיפור-זה יעניין אותך מאוד.(אני אתן לך את המייל) שלי אישית מאוד קשה.. אני בארון. אפשר לומר שחי באיפוק ענק!!!!! אני בצבא כבר שנה וחצי (בן21) חי באיפוק אבל כל שנייה מת לספר לאדם שהכי קרוב אלי בתקופה.. בהתחלה הדת לא היוותה בעיה, גם הגיוס-הפחד שלי לא היה מהמקלחות או משהו כזה- אלא שאני אכיר מישהו (סטרייט) ושזה יהרוג אותי. כי גם רגע לפני הגיוס הייתי חזק מאוהב בסטרייט אחר חבר שלי- וזה גמר אותי, התגובות שלי היו מאוד מאופקות בבית, אבל בחדר לבד בלילה זה היה הכי קורע מבכי-או כשהייתי עם החבר הכי טוב שלי והוא ידע עלי הכל. בקיצור מתחילת השירות חייתי באיפוק שרק גדל וגדל. לאחר 10 חודשים כבר הייתי חזק מאוהב בבלונדי סטרייט עבדנו צמוד ימים ולילות לבד בחדר (שירות קרבי) והאיפוק היה גדול. בהתחלה עם הדת זה לא הפריע אבל כשהמצב עם הבלונדי הלך ונהיה חזק הכעס שלי כלפיו היה ענק! שתבין, אני אחד שלא רואים עליו שהוא הומו-די גברי והכל באיפוק , כבתוכי אני מסוגל להתפוצץ עם דמעות שנאספות במשך שנה וחצי. לקראת יום כיפור שניתי את שמי (הורי עוד לא יודעים- זה קומפליקייטד) והכעס כלפיו הגיע לכך שאני מחוץ לדת אבל בפנים. בצבא לא שמרתי יותר שבת גם לא תפילות אני עד היום כועס עליו-נכון שיש לו כוונות אבל אין לך מושג עד כמה אני כועס-אני לא מבין אותו כואב לי כ"כ. אני נמצא בחברת חיילים כ"כ טובים- אם הייתי מספר להם זה לא היה מפריע, הם היו מקבלים אותי מבלי לחשוש או התרחקות, אבל אני לא יכול. השירות שלי מאוד מורכב מבחינת מסלול, אני מעדיף שלא לחשוף את המסלול כאן כי זה יכול לעולל דברים, אם תרצה אספר לך בקשר יחיד ביננו. היום-אני נמצא ועובד וחי בדירה צבאית עם עוד כמה חברה דתיים ויש לי שם חבר טוב-אני מת לספר לו אבל יודע שהוא לא יקבל וזה יגמור את החברות. כרגע זה חבל כי אנחנו עובדים ביחד-אולי כשכבר לא נעבוד ביחד אני אספר-אם לא ירצה לקבל זו תהיה בעייתו. עד היום נחשפתי רק בפני חבר אחד בצבא. לסיכום- אני חי באיפוק רציני אבל איכשהוא אני מרגיש קצת יותר בשל ואיכשהוא גם משלים עם העובדה (עד היום זה היה בקטע של לזרום ומה שמעניין באותו רגע) היום זה סוג של השלמה שאני הומו אבל לא ממש סופי. חי באיפוק מבלי שידעו במשפחה או בצבא. קשה לי מאוד. בגלל המסלול המיוחד והדרך שאני נמצא בה אני שומר לי את ההזדמנות ליצור סדרה או סיפור על חייל דתי קיצר-על כל מה שעברתי החל מהרגע שעזבתי את התיכון והצטרפתי ל.. ו4חודשים לפני צבא ועד היום. אם תרצה את המייל שלי בכדי שאספר לך- זה גם ייתן לך רקע לסיפור-אווירה אזור. אז תודיע לי אתה פשוט כותב מדהים!!!
