ק-ר-ו-ע-ה

[אלישע בן אבויה]

דווקא פגעתי בכמה זבובים

תשאלי אותם. וחוץ מזה, אולי זה המתכון לצאת מן הבלבול. ואולי נתפוש על זה שיחה בהזדמנות קרובה. אלישע האיום

 

[spinoza]

עד כאן מערכה ראשונה ../images/Emo88.gif

אתם גדולים מהחיים, נהנתי לקרוא את השירשור הזה. נכתוב עליו פטנט

, נרוץ להבימה, לקאמרי, למעלה,לשטיבן ספילברג. נביא שחקנים, נעשה מחזה, ממש כשקראתי את השירושור ראיתי את כל הדמויות, על הבמה, מיכלי במרכז, כולם מסביב, לפתע פתאום, יורדת מיטה עם חוטים מהתקרה, ויורה דעה עליה מתחילה לריב עם מיכל,כריות ובייבי דולים עפים באויר,

וכו´ וכו´,, עכשיו ברצינות : מיכלי את צודקת- אני מבין אותך מאוד, מה שתארת נמצא גם בי. קרועה בן שני העולמות - לדעתי הבעיה היא הלגיטימיות החברתית. חיות בין שני העולנות היא נחשבת "מוזרה". הבחור שבני סיפר עליה "עם כיפה, אבל נוסע בשבת" היא לא נפוצה. ומיכלי שאני ממש מבין אותה, גם "זוכה" לביקורת של יורה דעה. הבעיה היא לא בך מיכלי . הבעיה היא הטבע האנושי. הפראדוקס האנושי, קונפליקט פנימי מובנה. "הרגש הולך לחילוניות , אבל צריך את הדתיות" "החינוך הוא דתי, אבל המגמה היא חילונית" "השכל (של הפטיש) אומר שלא, אבל האדם זקוק לאמונה (כי ,למשל, אבולציות התפתח כך" "החברה קונפורמיסטית, אבל את אינדיבואליסטית" לא צומי ולא חלסטרה. זהו הגרעין של הפארדוקס, משוואה ללא פתרון

(לפחות לא אנליטי,יציב ואלגנטי). פתרון מקורב, אחד מיני רבים, הוא ללכת בין הטיפות , להשלים עם הפארדוקס, להלחם פה, לוותר שם,כל מקרה לגופו, לנסות להגיע ליציבות. איזושהי. עד כאן מערכה ב´

שפינ´

>> וגם להקים תנועה מסרותית לגיטימית <<

 

[סיטרא]

כולנו קרועים .

גם אני קרוע בין ביני לבין עצמי, האם היה שווה לעזוב הכל כדי לחיות את חיי כפי שהם היום ? אולי היה כדאי שהייתי נשאר עם הכפירה שלי כדי להמשיך לחיות חיים נורמלים ולא לאלתר כל הזמן את הצעד הבא ? הרי כולנו מחפשים את השלווה ואת התחושה של לחיות ברוגע, למה יצאתי ? אז מה אם הייתי כופר ? אולי עדיף להיות כופר בארון מאשר לחיות מהיד לפה בתור כופר מוצהר ? לא כל כך הבנתי את הקרע שלך, מצד אחד את מאמינה ומתגעגעת ומצד שני את נהנית לרקוד עם חצאית עולה ? זאת הבעיה ? מצד שני, תוכלי לחיות חיי מאמינה גם בלי אולפנות ורבנים למיניהם, אפשר להאמין באמונה שלמה בקיומו של האחד וללכת לרקוד תוך כדי, איפה הסתירה ? או שאת מתגעגעת למתכונת של בחורה דתיה רגילה בוגרת בני עקיבא ? איפה הקריעה שלך ? ותזכרי טוב טוב, כ-ו-ל-נ-ו קרועים במובן מסויים, כן, כולנו, הבדידות, חוסר ההבנה מצד אחינו החילונים, וגם מאחינו הדתיים והחרדים, חוסר תמיכה והכל ביחד, מה שווה, לחיות חיים חופשיים ודחוקים או חיים דתיים ושבעים ? איזה קרוע אני ! איזה קרועים אנחנו !

 

[אסטרולוג]

מיכל היקרה../images/Emo39.gif

קראתי ופתאום הבנתי מה שלא הבנתי בעבר. הבנתי שאת באמת כואבת, הבנתי שבאמת את מתלבטת, הבנתי שזה לא משחקים ופוזות. מה אני יכול לומר? אכן לשבת על הגדר זה לא אופציה, צריך להחליט לאן הולכים. אולי יש אנשים שזה מתאים להם אבל לך זה ממש לא מתאים, כי את אמיתית ולא תעשי שקר בעצמך. הנטייה שלך כרגע זה לחזור לדת אבל מה לעשות? טעמת כבר מהפרי האסור... והטעם שלו מתוק ומשכר וגם מאד מאד ממכר... בשבילך, לחזור לדת זה כמו לאסיר לחזור לכלא אחרי חופשת שחרור. אז מה עושים? מנסים לעשות את השינוי כמה שיותר בהדרגה וככה יותר קל להתרגל. קשה לך בלי דיסקוטקים? לכי לערבי שירה של בנות דתיות, או להופעות של מרדכי בן דוד ואברהם פריד.קשה לך בלי קשר עם בנים? אפשר לצאת עם בנים בלי לגעת, זה קשה, אבל מתרגלים. ויש בזה גם משהוא קסום כזה, הגבר יודע שהאשה היא לא שלו אלא אם כן מתחתנים, ואולי זה גורם לו לכבד אותה יותר?! לא נראה לך האופציה הזאת? יש אופציה נוספת: את יכולה לקצוב לעצמך זמן נגיד שנתיים שלוש שאז את עושה כל מה שבראש שלך: יוצאת עם בנים, נוסעת לחו"ל, דיסקוטקים, חצאיות מיני, מחשופים, הכל הכל מה שבא לך. אבל בתום התקופה את מחפשת שידוך עם בחור דתי ומתחתנת, ואז ממילא הכל משתנה, כי הרי גם חילונית נשואה מטבע הדברים פחות מבלה, ככה שזה לא יהיה ויתור כ"כ גדול. ואז יוולדו ילדים וזה כבר יכבול אותך לדת תרצי או לא, כי הרי לא תרצי שהילדים שלך יגדלו כחילונים. כי אם את מתלבטת, עדיף לתת להם לפחות להכיר את הדת. ואז גם את תצטרכי להראות דגומא אישית בבית, הרי לא תרצי שהילד ילמד בבי"ס שצריך לסקול מחללי שבת ויבוא הביתה ויראה את אמא פותחת את הטלויזיה בשבת... גם זה לא נראה לך? הנה אופציה שלישית - לחיות חיים כפולים. לא אני לא מתכוון לשבת על הגדר, כי את זה פסלנו מקודם. אלא ליהות ממש דתית כלפי חוץ, אבל להמשיך לעשות דברים שאת לא יכולה בלעדיהם. נראה לך שזה צביעות? אל תיהי בטוחה, זה מה שעושים רוב הדתיים. את מכירה דתיים למשל שלא מדברים לשון הרע?... אני לא! אז מה, זה אומר שהם חילונים? ברור שלא רק בנושא שקשה להם הם לא שומרים ואחרי זה עושים תשובה. אל תשכחי שה´ רחום וחנון, ארך אפיים, קצר בזעם ומאריך אף, וימינו פשוטה לקבל שבים, בשביל זה יש יום כיפור! תעשי כייף כל השנה וביום כיפור תבכי תצומי ותבקשי מחילה... אז זהו לעכשיו, מקווה שתפיקי תועלת מהעצות שלי, ותראי לעדכן אותי במה את בוחרת...שבוע טוב!

 

[מיכל25אב]

../images/Emo24.gif

מיכל,כמה שאני מבינה את מה שאת אומרת... face it את כבר לא שם!(הכוונה היא למה שפעם היית,וגם למדרשה שניסית..) את יכולה להאמין-לא כל החילוניים אתאיסטיים... ואת יכולה לקיים מה שבא לך-אפילו בלי למצוא לזה הצדקה.. לא הכל שחור -לבן(כפי שאת רואה..) אלוקים,כפי שאני מכירה אותו-לא מתעסק בתוויות... אפשר להיות גם וגם,אפשר להיות כל מה שאת רוצה!!!! בינינו-האמת-כפי שאני רואה אותה-לא נמצאת -לא במדרשה ולא בדיסקוטק-היא אצליך!!! אל תברחי ממנה...(מוכנה להסביר את עצמי באופן פרטי...) והפורום לא בא בסתירה לכלום-יש פה מקום לכולם!!!(נכון,לייזר?) להפך אולי פה-איפה שאנשים כבר לא מתעסקים בדברים ברומו של עולם-כמו"מותר לחבק את אח שלי או לא??(בטח שכן ולא רק אותו..)תוכלי לבדוק מה באמת מדבר אלייך...! <אני ממש שמחה שברחת מהמדרשה ההיא!>

 

[Le Fay]

נכון(לא רק לייזר). וממתי את "כולם"?

 

[סידארתא]

"צולל חופשי ללא מצנח....

לכל הכיוונים נפתח והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת כך שבנתיים אני נח כך כמו שאני מונח כשהתאוצה שמעליי שוב ושוב דורסת עני ורש ומרושרש מביט בנשל הנחש לו רק יכולתי גם אני כך להגיח בהשילי בלי כל חשש תרבות של עור אשר יבש ולמחוז חפצי כך להגיע" מאיר אריאל \ מתוך "נשל הנחש" (לא יודע מה לומר, אז נותן למילים של אחרים לדבר במקומי)

 

[חילוני מאמין]

למחפשת הדרך הקרועה

לדעתי הסביבה הקודמת שלך חינכה אותך להבין שהאמונה מחייבת גם את "שמירת המצוות" החיצונית. אז מספר דברים: 1 - זה שיצאת אינו מחייב "דוקא"!! רוב החילוניים לא מבלים כל הזמן בדיסקוטקים. חבל להשלים את כל החסכים באפס זמן. זה חסר משמעות. האמיני שלא הפסדת כלום. חלקי את הפעילות ליותר זמן, ולא תשרפי. עוד דבר: אם יש שיטוטי עינים למחשוף, וזה מפריע לך !! (כדבריך) אז למה ??? האמיני : אפשר להיות מושכת גם ללא מחשוף, ואז תופתעי - עינים מול עינים. 2 - מותר לך להאמין בקיומה של אותה ישות, בלי להראות כלפי חוץ שאת מאמינה. חשוב הבפנים. הקודם שחשב כך היה שפינוזה, והוא נודה מפני שהבין שכל מה שמסביב זה בעיקר כדי לאפשר לממסד הרבני לשלוט. הסיפור האמיתי הוא שלרוב בני האדם נוח להיות מונחים ע"י אחרים. למיעוט הבלתי נשלט קשה הן עקב העירעור על הזכות לשלטון והן עקב התשובות שהם צריכים לתת לעצמם, ללא הנחיית אחרים. וזו הכפילות של החופש. קשה אבל כיף. חילוני מאמין ושבע ימים.

 

[חי אדר]

בנפתולי הקריעה

מוקד תחושת הקריעה נובע מההגדרה החדה בין חילוניות לדתיות. מקור הבחנה חריפה זו נזון מהרטוריקה הרווחת לפיה אמת המידה לבחינת הדברים היא מבוססת על העיקרון של או או. כלומר או כאן או שם. לטעמי זהו לב ליבה של תחושת הקריעות. לפיכך נראה כי דווקא אימוצה של גישה המכירה בגם וגם עשויה להיות מקור מהימן לשיכוך מוחלט של תחושת הקריעות. מקור חיותה של גישה זו עולה מתוך המציאות, לפיה האדם הוא יצור מורכב מחומר ורוח, ולפיכך בהכרח האדם מצוי בין שני עולמות שצריכים לראות אותם כמשלימים זה עם זה ולא בהכרח מנוגדים זה לזה.

 

[גל נעים]

מה עם החברים מפרדס כץ?...../images/Emo8.gif

 

[אלוהימית]

מיכלית מיכלית מיכלית.

אני עומדת בצד, מסתכלת עליך, מביטה בך. ורואה אותך מתיסרת. אני לא יועת איך לעזור לך, מה אני יכולה בכלל לעשות. לדבר איתך? לצעוק עליך? לבכות איתך? להקשיב לך? אני חושבת שאת עושה מעשים לא נכונים, פזיזים, מהירים. את רצה מכוון לכוון, מצד לצד, מדרך לדרך ועדין מחפשת דרך. תוך כדי את חושפת ברך, חושפת חזה. וזזה לך בתזזיות מקצה לקצה. מיכל, למה שלא תעצרי לרגע!!!!! ת-נ-ש-מ-י!!! תפסיקי לרוץ כל היום, תפסיקי לחשוב כל היום. תעצרי הכל!!!!! אל תעברי לשום מקום, אל תעשי עדין שום מעשה פזיז של מעבר למדרשות. למה שלא תהיי מתונה למשך זמן, קחי זמן למחשבה, אל תתני לאף אחד להלחיץ אותך. לא הורים, לא חברים יוצאים. קחי זמן!!!! את רצה כל הזמן וזה לא אומר שהדרכים לא נכונות זה אומר שלא טוב לך עם עצמך. זה אומר שאת רודפת אחרי עצמך, אחרי משהו לא נודע. אל תרוצי מקיצוניות לקיצוניות. אל תדלגי מרחוב אלנבי למדרשה של בנות דתיות עם הרצאות מטופשות. חכי, קחי תזמן. והכי הכי תאהבי את עצמך. וזה הדבר היחיד שלדעתי יביא לך את האושר האמיתי. תהיי שלמה עם עצמך, תעריכי את עצמך. ותדעי את זה גם אם אף אחד לא אומר לך את זה! וגם אם את לבד! מה שבטוח זה שאת יקרה לי ואת בליבי ומתי שאת צריכה עזרה את מוזמנת לפנות אלי. אלוהימית. <עדין מזכירה לך שלדעתי לא יצאת אף פעם בשאלה!>

 

[מחפשת דרך]

אלוהימית יקרה, ../images/Emo24.gif

ההיפך הוא הנכון. כשרע לי עם עצמי, אני עסוקה בלהתבכיין ולהסתגר. דווקא עכשיו טוב לי עם עצמי: הפסקתי לעשות דברים שאני לא רוצה, החלטתי לסנן את האנשים סביבי(שהיו רבים מידי ולאו דווקא לטובה) וללכת עם מה שאני מרגישה. אני רצה ורצה לכל הכיוונים ולכל המקומות כי אני פשוט לא יודעת לאן ללכת. אם תסתכלו בארכיון ,תראו שהייתי באותו מצב לפני שנה (פחות או יותר)כך שנראה כאילו "נפלתי" או הגעתי לנקודת המוצא, וזו רק אשליה. אז,מרוב בלבול ורצון להדחיק- הלכתי והשתקעתי במקום שלא אהבתי, אבל לפחות היה מוכר ויציב. ועכשיו, אני מגיעה לאותה נקודה,אך מתוך עמדת כוח: הפעם לא אבחר בדרך שאני לא מרגישה בנוח איתה, לא אשלה את עצמי ולא אתעלם ממה שאני מרגישה. ודווקא בגלל התובנות החדשות הללו, קשה לי יותר למצוא את עצמי. אני לא ממש ממהרת (למרות שזה נראה כך). עצתך לשבת לבד ולחשוב לא ממש טובה לי, כי אני מספיק חושבת גם ככה, עם האנשים סביבי, כך שאם אהיה לבד בטח אשתגע... ואת יודעת מה, החלטתי עכשיו החלטה: לא להחליט! אני לא עושה שום מעשה דרסטי, אבל ממשיכה לחפש ולחקור סביבי מבלי לקבל על עצמי התחייבות לשום כיוון. "לא יצאת בשאלה אף פעם" את טוענת. וגם אם את צודקת זה לא מפריע לי. דווקא מצויין אם כן, אני עדיין דתייה, כך שלא יהיה לי קשה לחזור חזרה... מה, אם אלך כל היום עם מכנסיים ואסתובב עם חילונים אני נחשבת יוצאת בשאלה טהורה? אני לא מבינה את זה, באמת. בקיצקץ: אהבתי נשלחת אלייך, יקירה. ותדעי שאני לוקחת את דברייך ברצינות (את יודעת שכמעט בכל מה שאמרת לי עד היום צדקת...) <למיכלי ממשיך הכאב ראש מיום שישי>

 

[מחפשת דרך]

../images/Emo26.gif הבהרה ../images/Emo36.gif

לכל מי שנבהל מהדו קרב שלי עם יורה דעה: הכל נעשה ברוח טובה ובחברות. שום דבר שכתבנו (כמעט!) לא נכתב ברצינות, כך שלא צריך לחשוש להעלבת חברה זו או אחרת. <קצת רוח חיים בפורום לא תזיק!>

 

[מיכל25אב]

קצת מתח מיותר..

אבל זכיתי ששמירת שבת שמרה עליי מלהבהל-וכשבאתי כבר חזר השלום לפורום..

 

[שבתאי צבי]

מיכלווווווווווש../images/Emo24.gif

מה קורה לך? מה יש אעשים יותר מתוסבכים ממני? איזה כיף. חשבתי שאני האדם הכי לא בריא בנפשו שהכרתי (ואגב זה מה שאני אוהב בעצמי, שאני יודע להיות מאושר בלי סמים ואלכוהול) ופתאום גיליתי שיש יותר. וואלה, בילבלת אותי טוטאלית. (אני מקווה שכשדיברתי איתך לא שמת לב שהצצתי לך במחסוף, תודיעי לי אם טעיתי) אינני מבין מה בדיוק הבעיה, האם את מאמינה ותוקפים אותך יסורי מצפון על מה יהיה בעולם הבא שלך, זו הבעיה. או שסתם חסרה לך משמעות. אם הבעיה הראשונה היא הבעיתית, את צריכה בראש ובראשונה להחליט מה את מעדיפה שיהיה, אם את מעדיפה שלא יהיה אלוהים בשמיים וידיעת מציאותו סתם מכבידה עלייך, אני מוכן ומזומן, ובהתחייבות גמורה ושלימה, להקדיש שעתיים תמימות מחיי, ולהוציא לך את האלוהים מהראש לזמן נורא ממושך, יש לי נסיון בזה וההצלחה מובטחת. אבל אם בסך הכללי מציאות האלוהים מטיבה איתך, חבל נורא לפספס אותו, אלוהים זה דבר שעל פי רוב עושה טוב על הלב ומי שמסוגל להאמין בו צריך לדעתי להחזיק טובה גדולה לעצמו. ואם זה סתם משברון משמעות שכמו אלו שקדמו לו עתיד (או שכבר) לחלוף, אז אין שום סיבה להילחץ בשבילו, פשוט ללכת לישון שינה עמוקה ולהמתין ליום טוב יותר. מיכלווווווווש. את מזן מיוחד (והנה, את לא לידי ואין סיכוי שאני יבחין במחסוף. אז יאלה, תהיי חזקה, כל העולם הזה שטויות ואסור לקחת אותו קשה, וחוץ מזה תראי איך כולם כאן (כולל אני) אוהבים אותך, תתעודדי.