עוד גיא בית און
New member
קשר סיבתי בין פוסט טראומה וסכרת
הקשר בין פוסט טראומה לבין סוכרת , סוכרת מסוג 2 יכולה להיגרם על ידי גורמים שונים. בדרך כלל מדובר במחלה גנטית. ברם היות וכל המחלות הן גנטיות בצורה כזאת או אחרות , נדרשת בחינה של הקשר הסיבתי מקום בו אדם סובל מפוסט טראומה ולאחר מכן פיתח סוכרת. בספרות המקצועית המקובלת מוכר הקשר הגנטי והסביבתי בין סוכרת לבין סטרס , לאמור המדובר במחלה שהיא חבויה השוכנת בגופו של אדם ויכולה לצאת מן הכוח אל הפועל , כתוצאה מגורם סביבתי הוא הסטרס , הסטרס יכול שיהיה סטרס מידי או סטרס מתמשך . סטרס מיידי ניתן לראות באירוע טראומתי אשר לאחריו מופיעה הסוכרת , בעוד שסטרס מתמשך יכול גם להראות אצל נפגעים פוסט טראומטיים אשר נתונים מעצם התסמונת ממנה הם סובלים למצבי דחק מתמשכים , ואשר יש בכוחם בצורה זו או אחרת להפעיל את אותה מחלה אשר נקראת סוכרת. במקרה של סטרס חד התביעה תהיה תביעה רגילה לקצין התגמולים , אולם במקרה של סטרס מתמשך , אשר בא לאוויר העולם על רקע של פוסט טראומה יכול מאוד להיות כי הקשר יצטרך להיקבע במסגרת תקנה 9 לאמור נכות מוסבת. לדידי ולשיטתי , הן בתביעה לקבלת זכות נכות ולהן בתביעה לנכות מוסבת מכוח תקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות המדובר באותו קשר סיבתי אשר יש להחיל עליו את אותן הלכות אשר חלות בקשר הסיבתי מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום , ואין הבדל בין הקשר הסיבתי לפי תקנה 9 לתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות , לבין הקשר הסיבתי אשר מופיע בסעיף ההגדרות של חוק הנכים. יחד עם זאת בשני המקרים , על התובע זכות נכות להוכיח את הקשר הסיבתי באמצעות אסכולה רפואית כזאת אשר כתובה בספרות הרפואית המתקדמת , ואם אין בנמצא אסכולה שכזאת יש לבחון האם במקרה הפרטני של אותו נכה האם קיים קשר סיבתי. עוצמת הקשר הסיבתי היא בדרגת הסתברות של קרוב לוודאי לאמור אין על התובע להוכיח זיקה בין מחלתו לבין השירות ברמת הסתברות של מעבר לכל ספק סביר , ודי אם ממכלול הראיות עולה כי קיימת אפשרות סבירה כי קיים קשר בין הנכות לבין השרות , יש לשים לב למילה כתוצאה המופיעה בסעיף ההגדרות לחוק הנכים , בהגדרת המונח נכות , ולמילה נובעת אשר מופיעה בתקנה 9 בתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות , בפרשנות ראויה שתי מילים אלו הן בבחינת תאומות לא זהות אשר מראות על קשר הסתברותי אפשרי ודי שהתובע מראה שקשר כזה קיים. משום כך כל ההתעסקות של הפסיקה , בכל נושא האסכולה הרפואית , נראת לי מיותרת ומהווה החמרה ברף הדרישות אותו נאלץ להוכיח מי שתובע זכות מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום , החמרה אותה לא ביקש המחוקק בשנת 1948 עת חוקק לראשונה חוק הנכים תגמולים ושיקום . ראיה נוספת להחמרה אשר לא נתבקשה על ידי המחוקק והיא תוספת מיותרת לדעתי , היא העובדה שבשעה שחוקק החוק היו במדינתי ישראל כ1000 נכים , והחוק עצמו חוקק בתוך זמן קצר יחסית , ואף אחד לא ממש חשב להקשות על טובי בניה של מדינת ישראל בדרכם לממש את זכותם מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום. בגלל מספר הנכים שעלה במדינת ישראל פיתחה הפסיקה כלים , אשר המחוקק לא ביקש אותם וזאת במטרה לסנן מתוך כלל הפונים , מי שאינם זכאים לבוא בשעריו של החוק. דוגמא מובהקת לכך היא דנ"א קצין התגמולים נ' אורית אביאן , אוריאת אביאן הוכרה על ידי הנשיא אהרון ברק , משנתקבלה בקשתה לרע"א , הנשיא קבע כי כל הקשר הסיבתי הוא סובייקטיבי בשל קיבעה זו הוגשה בקשה לדנ"א , את המדינה יצגה עדנה ארבל והטענה הייתה כי הקביעה כי הקשר הסיבתי הוא סובייקטיבי , תביא לריבוי פניות לקצין התגמולים , בבחינת הצפה , וכי זו לא הייתה כוונת המחוקק , השופט חשין שישב באותו דיון שם לעצמו למטרה לפרש את המונח עקב השירות , בכל מה שקשור למחלות חבויות , תוך שהוא קובע שלושה סוגים של קשרים סיבתיים , עליהם המחוקק לא חשב , ותוך שהוא יוצק לתוך הקשר הסיבתי הסוביקטיבי , מבחן / קשר סיבתי אובייקטבי , וזאת לצד קבלת העובדה כי מי שפונה לבית המשפט בשאלה של מחלות חבויות הוא בבחינת גולגולת דקה , המבחן האובייקטיבי נועד לבחון האם תנאי השירות , מתח לחץ סטרס יכולים לגרום לפריצת המחלה. היות והמבחן האובייקטיבי לא התבקש על ידי המחוקק , והיות והוא לא הולך יד ביד עם המבחן הסובייקטבי ולא עם מבחן הגוגולת הדקה יש מקום לשנות את הלכת אביאן ולשוב אל פרשנות הקשר הסיבתי , כפי שזו עולה מן החוק. יחד עם זאת מאחר והשופט הנכבד חשין נתן פרשנות לאיבר אחד , המילה עקב השירות , מבלי להתייחס לכל איברי הסעיף , הוא לדעתי לא ביצע תהליך פרשני נכון ומשום כך , ובשל העובדה כי המחוקק לא חשב על הפרשנות אשר הוצעה על ידי השופט חשין , יש לשוב אל פרשנות שהיא מקלה , כפי שהוא עולה מן החוק וממטרתו , שכן הפרשן הוא שותף זוטר במלאכת החקיקה , והוא לא יכול ליתן פרשנות אשר אינה מתיישבת עם מטרת המחוקק . מתוך קריאה של הפרוטוקולים של הממשלה הזמנית , משהביא ראש ממשלת ישראל , דוד בן גוריון לראשונה את חוק הנכים , ניתן להניח כי הוא לא נתכוון להקשות את דרכם של טובי בניה של מדינת ישראל , בדרכם לממש את זכותם לפי חוק הנכים ולכן יש לשוב ולעיין בהלכת אורית אביאן בשנית ולבטלה. טעם נוסף הוא מבחן האלמלא מבחן זה בא לסנן מתוך מקרים אשר באים בשעריו של קצין התגמולים מקרים אשר אין להכיר בהם , ברם היות ואי אפשר להיות נביא לאחור , אין מקום למבחן האלמלא אשר נועד לקבוע מה היה קורה אם אותו חייל לא היה משרת , שכן השופט היינו שופט בשר ודם ולא ניתנה לו הבינה להניח מה היה קורה אם אותו תובע לא היה משרת, האם הוא היה חולה באותה מחלה . אני כולי תקווה שיום אחד תמצא הפרשנות הנכונה למונח נכות בחוק הנכים תגמולים ושיקום הדרך היא עוד ארוכה אבל בסוף נגיע אל סופה.
הקשר בין פוסט טראומה לבין סוכרת , סוכרת מסוג 2 יכולה להיגרם על ידי גורמים שונים. בדרך כלל מדובר במחלה גנטית. ברם היות וכל המחלות הן גנטיות בצורה כזאת או אחרות , נדרשת בחינה של הקשר הסיבתי מקום בו אדם סובל מפוסט טראומה ולאחר מכן פיתח סוכרת. בספרות המקצועית המקובלת מוכר הקשר הגנטי והסביבתי בין סוכרת לבין סטרס , לאמור המדובר במחלה שהיא חבויה השוכנת בגופו של אדם ויכולה לצאת מן הכוח אל הפועל , כתוצאה מגורם סביבתי הוא הסטרס , הסטרס יכול שיהיה סטרס מידי או סטרס מתמשך . סטרס מיידי ניתן לראות באירוע טראומתי אשר לאחריו מופיעה הסוכרת , בעוד שסטרס מתמשך יכול גם להראות אצל נפגעים פוסט טראומטיים אשר נתונים מעצם התסמונת ממנה הם סובלים למצבי דחק מתמשכים , ואשר יש בכוחם בצורה זו או אחרת להפעיל את אותה מחלה אשר נקראת סוכרת. במקרה של סטרס חד התביעה תהיה תביעה רגילה לקצין התגמולים , אולם במקרה של סטרס מתמשך , אשר בא לאוויר העולם על רקע של פוסט טראומה יכול מאוד להיות כי הקשר יצטרך להיקבע במסגרת תקנה 9 לאמור נכות מוסבת. לדידי ולשיטתי , הן בתביעה לקבלת זכות נכות ולהן בתביעה לנכות מוסבת מכוח תקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות המדובר באותו קשר סיבתי אשר יש להחיל עליו את אותן הלכות אשר חלות בקשר הסיבתי מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום , ואין הבדל בין הקשר הסיבתי לפי תקנה 9 לתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות , לבין הקשר הסיבתי אשר מופיע בסעיף ההגדרות של חוק הנכים. יחד עם זאת בשני המקרים , על התובע זכות נכות להוכיח את הקשר הסיבתי באמצעות אסכולה רפואית כזאת אשר כתובה בספרות הרפואית המתקדמת , ואם אין בנמצא אסכולה שכזאת יש לבחון האם במקרה הפרטני של אותו נכה האם קיים קשר סיבתי. עוצמת הקשר הסיבתי היא בדרגת הסתברות של קרוב לוודאי לאמור אין על התובע להוכיח זיקה בין מחלתו לבין השירות ברמת הסתברות של מעבר לכל ספק סביר , ודי אם ממכלול הראיות עולה כי קיימת אפשרות סבירה כי קיים קשר בין הנכות לבין השרות , יש לשים לב למילה כתוצאה המופיעה בסעיף ההגדרות לחוק הנכים , בהגדרת המונח נכות , ולמילה נובעת אשר מופיעה בתקנה 9 בתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות , בפרשנות ראויה שתי מילים אלו הן בבחינת תאומות לא זהות אשר מראות על קשר הסתברותי אפשרי ודי שהתובע מראה שקשר כזה קיים. משום כך כל ההתעסקות של הפסיקה , בכל נושא האסכולה הרפואית , נראת לי מיותרת ומהווה החמרה ברף הדרישות אותו נאלץ להוכיח מי שתובע זכות מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום , החמרה אותה לא ביקש המחוקק בשנת 1948 עת חוקק לראשונה חוק הנכים תגמולים ושיקום . ראיה נוספת להחמרה אשר לא נתבקשה על ידי המחוקק והיא תוספת מיותרת לדעתי , היא העובדה שבשעה שחוקק החוק היו במדינתי ישראל כ1000 נכים , והחוק עצמו חוקק בתוך זמן קצר יחסית , ואף אחד לא ממש חשב להקשות על טובי בניה של מדינת ישראל בדרכם לממש את זכותם מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום. בגלל מספר הנכים שעלה במדינת ישראל פיתחה הפסיקה כלים , אשר המחוקק לא ביקש אותם וזאת במטרה לסנן מתוך כלל הפונים , מי שאינם זכאים לבוא בשעריו של החוק. דוגמא מובהקת לכך היא דנ"א קצין התגמולים נ' אורית אביאן , אוריאת אביאן הוכרה על ידי הנשיא אהרון ברק , משנתקבלה בקשתה לרע"א , הנשיא קבע כי כל הקשר הסיבתי הוא סובייקטיבי בשל קיבעה זו הוגשה בקשה לדנ"א , את המדינה יצגה עדנה ארבל והטענה הייתה כי הקביעה כי הקשר הסיבתי הוא סובייקטיבי , תביא לריבוי פניות לקצין התגמולים , בבחינת הצפה , וכי זו לא הייתה כוונת המחוקק , השופט חשין שישב באותו דיון שם לעצמו למטרה לפרש את המונח עקב השירות , בכל מה שקשור למחלות חבויות , תוך שהוא קובע שלושה סוגים של קשרים סיבתיים , עליהם המחוקק לא חשב , ותוך שהוא יוצק לתוך הקשר הסיבתי הסוביקטיבי , מבחן / קשר סיבתי אובייקטבי , וזאת לצד קבלת העובדה כי מי שפונה לבית המשפט בשאלה של מחלות חבויות הוא בבחינת גולגולת דקה , המבחן האובייקטיבי נועד לבחון האם תנאי השירות , מתח לחץ סטרס יכולים לגרום לפריצת המחלה. היות והמבחן האובייקטיבי לא התבקש על ידי המחוקק , והיות והוא לא הולך יד ביד עם המבחן הסובייקטבי ולא עם מבחן הגוגולת הדקה יש מקום לשנות את הלכת אביאן ולשוב אל פרשנות הקשר הסיבתי , כפי שזו עולה מן החוק. יחד עם זאת מאחר והשופט הנכבד חשין נתן פרשנות לאיבר אחד , המילה עקב השירות , מבלי להתייחס לכל איברי הסעיף , הוא לדעתי לא ביצע תהליך פרשני נכון ומשום כך , ובשל העובדה כי המחוקק לא חשב על הפרשנות אשר הוצעה על ידי השופט חשין , יש לשוב אל פרשנות שהיא מקלה , כפי שהוא עולה מן החוק וממטרתו , שכן הפרשן הוא שותף זוטר במלאכת החקיקה , והוא לא יכול ליתן פרשנות אשר אינה מתיישבת עם מטרת המחוקק . מתוך קריאה של הפרוטוקולים של הממשלה הזמנית , משהביא ראש ממשלת ישראל , דוד בן גוריון לראשונה את חוק הנכים , ניתן להניח כי הוא לא נתכוון להקשות את דרכם של טובי בניה של מדינת ישראל , בדרכם לממש את זכותם לפי חוק הנכים ולכן יש לשוב ולעיין בהלכת אורית אביאן בשנית ולבטלה. טעם נוסף הוא מבחן האלמלא מבחן זה בא לסנן מתוך מקרים אשר באים בשעריו של קצין התגמולים מקרים אשר אין להכיר בהם , ברם היות ואי אפשר להיות נביא לאחור , אין מקום למבחן האלמלא אשר נועד לקבוע מה היה קורה אם אותו חייל לא היה משרת , שכן השופט היינו שופט בשר ודם ולא ניתנה לו הבינה להניח מה היה קורה אם אותו תובע לא היה משרת, האם הוא היה חולה באותה מחלה . אני כולי תקווה שיום אחד תמצא הפרשנות הנכונה למונח נכות בחוק הנכים תגמולים ושיקום הדרך היא עוד ארוכה אבל בסוף נגיע אל סופה.