X Offender
New member
קשר לא נכון...
היי לכם, בד"כ אני לא נוהג לשתף אחרים בחיים שלי אבל הרגשתי שהגעתי למבוי סתום שאין לי מושג מה לעשות איתו אני נמצא בקשר זוגי כבר שלושה חודשים, עם מישהו שאני אוהב מאד, אפשר להגיד שאף פעם לא אהבתי ככה מישהו. אני יודע שמהצד שלו האהבה הדדית מאד. אך ישנה בעיה יצא לנו לדבר מספר פעמים על כמה נכון הקשר שלנו ועד כמה נוכל להסתיר אותו, הוא צעיר ובארון (כלפי הסביבה) . הייתה לנו תקרית מאד לא נעימה עם ההורים שלו, לא אפרט יותר מידיי אבל נודע להם על הקשר בינינו והם קיבלו את זה באופן שלילי מאד. ספגתי המון בתקופה הראשונה לזוגיות שלנו, איבדתי המון מעצמי, לא תפקדתי כרגיל. מאז הקשר שלנו ידע עליות ומורדות קיצוניות , יש ימים של געגועים מטורפים, ויש ימים של ריחוק קר ולא מוסבר. לפני כמה זמן הוא החליט לסיים את הקשר , אני מאד נפגעתי ולא רציתי לדבר איתו, פעלתי מאד מתוך רגש פחות במחשבה. זה לדבריו גרם לו לחזור אליי, הוא טען שהוא הרגיש חור ושהוא לא יכל להתמודד עם החוסר הזה והוא היה חייב אותי ליידו. אתמול דיברנו והוא העלה סוגיה שבה הוא מרגיש לא מגובש לגבי עצמו, מבולבל, מפחד, אך בין כל זה הוא לא רוצה לאבד אותי. הוא לא רוצה שנפרד, אבל הוא אמר שאם מתישהו הוא יחליט שזה לא זה, שאני אבין למה. אני מנסה בכל הכוח שלי להפריד בין הרגש להיגיון ולא מצליח. אני לא מפסיק לחשוב על זה ועולות לי דמעות כל פעם שאני נזכר במילים האלה. וזה עוד יותר כואב לי שהוא אומר שהוא אוהב אותי ושאני הדבר הכי יקר לו ובין כל זה הוא לא יודע מה הוא רוצה... הוא אומר שהמצב לא טוב לו, הוא רוצה להיות איתי , אבל לא רוצה את המצב. כרגע אני שבור ומתוסכל ואין לי מושג מה לעשות... זה ממש קשה לי. שמעתי בבוקר את השיר של מאריה קארי "בטרפליי" ותירגמתי את המילים שלו והם קיבלו משמעות אדירה עבורי. אני רוצה לחלוק אותו כאן . " כשאתה אוהב מישהו כל כך עמוק הוא הופך להיות החיים שלך קל להיכנע לפחדים שמכריעים אותך מבפנים בעיוורון דמיינתי שאני יכול לשמור אותך תחת זכוכית עכשיו אני מבין כדי להחזיק אותך אני חייב לפתוח את הידיים שלי ולראות אותך פורש את הכנפיים שלך והתכונן לעוף בשבילי תוכל להיות פרפר טוס אל תוך השמש אם תחזור אליי אנחנו באמת אמורים להיות,אז פרוש את הכנפיים ועוף לך פרפר. למדתי כי היופי צריך לפרוח תחת האור סוסי הפרא חייבים לרוץ ללא רסן אחרת הרוח שלהם תמות אתה הענקת לי את האומץ להיות כל מה שאני יכול ואני באמת מרגיש שהלב שלך יהיה זה שיוביל אותך חזרה אלי כשתהיה מוכן אני לא יכול להעמיד פנים אלה הדמעות שלא עולות על גדותיהם בהתמדה אני לא יכול למנוע את זה,זה כואב מידיי אבל אני אעמוד על שלי ואנחנו ניפרד ואצטרך לקבל את זה שכנראה לעולם לא תהיה שלי עד שתכיר את ההרגשה ותוכל לעוף... מקהלה פרפר שלי..."
היי לכם, בד"כ אני לא נוהג לשתף אחרים בחיים שלי אבל הרגשתי שהגעתי למבוי סתום שאין לי מושג מה לעשות איתו אני נמצא בקשר זוגי כבר שלושה חודשים, עם מישהו שאני אוהב מאד, אפשר להגיד שאף פעם לא אהבתי ככה מישהו. אני יודע שמהצד שלו האהבה הדדית מאד. אך ישנה בעיה יצא לנו לדבר מספר פעמים על כמה נכון הקשר שלנו ועד כמה נוכל להסתיר אותו, הוא צעיר ובארון (כלפי הסביבה) . הייתה לנו תקרית מאד לא נעימה עם ההורים שלו, לא אפרט יותר מידיי אבל נודע להם על הקשר בינינו והם קיבלו את זה באופן שלילי מאד. ספגתי המון בתקופה הראשונה לזוגיות שלנו, איבדתי המון מעצמי, לא תפקדתי כרגיל. מאז הקשר שלנו ידע עליות ומורדות קיצוניות , יש ימים של געגועים מטורפים, ויש ימים של ריחוק קר ולא מוסבר. לפני כמה זמן הוא החליט לסיים את הקשר , אני מאד נפגעתי ולא רציתי לדבר איתו, פעלתי מאד מתוך רגש פחות במחשבה. זה לדבריו גרם לו לחזור אליי, הוא טען שהוא הרגיש חור ושהוא לא יכל להתמודד עם החוסר הזה והוא היה חייב אותי ליידו. אתמול דיברנו והוא העלה סוגיה שבה הוא מרגיש לא מגובש לגבי עצמו, מבולבל, מפחד, אך בין כל זה הוא לא רוצה לאבד אותי. הוא לא רוצה שנפרד, אבל הוא אמר שאם מתישהו הוא יחליט שזה לא זה, שאני אבין למה. אני מנסה בכל הכוח שלי להפריד בין הרגש להיגיון ולא מצליח. אני לא מפסיק לחשוב על זה ועולות לי דמעות כל פעם שאני נזכר במילים האלה. וזה עוד יותר כואב לי שהוא אומר שהוא אוהב אותי ושאני הדבר הכי יקר לו ובין כל זה הוא לא יודע מה הוא רוצה... הוא אומר שהמצב לא טוב לו, הוא רוצה להיות איתי , אבל לא רוצה את המצב. כרגע אני שבור ומתוסכל ואין לי מושג מה לעשות... זה ממש קשה לי. שמעתי בבוקר את השיר של מאריה קארי "בטרפליי" ותירגמתי את המילים שלו והם קיבלו משמעות אדירה עבורי. אני רוצה לחלוק אותו כאן . " כשאתה אוהב מישהו כל כך עמוק הוא הופך להיות החיים שלך קל להיכנע לפחדים שמכריעים אותך מבפנים בעיוורון דמיינתי שאני יכול לשמור אותך תחת זכוכית עכשיו אני מבין כדי להחזיק אותך אני חייב לפתוח את הידיים שלי ולראות אותך פורש את הכנפיים שלך והתכונן לעוף בשבילי תוכל להיות פרפר טוס אל תוך השמש אם תחזור אליי אנחנו באמת אמורים להיות,אז פרוש את הכנפיים ועוף לך פרפר. למדתי כי היופי צריך לפרוח תחת האור סוסי הפרא חייבים לרוץ ללא רסן אחרת הרוח שלהם תמות אתה הענקת לי את האומץ להיות כל מה שאני יכול ואני באמת מרגיש שהלב שלך יהיה זה שיוביל אותך חזרה אלי כשתהיה מוכן אני לא יכול להעמיד פנים אלה הדמעות שלא עולות על גדותיהם בהתמדה אני לא יכול למנוע את זה,זה כואב מידיי אבל אני אעמוד על שלי ואנחנו ניפרד ואצטרך לקבל את זה שכנראה לעולם לא תהיה שלי עד שתכיר את ההרגשה ותוכל לעוף... מקהלה פרפר שלי..."
