ליצור לו אלטרנטיבות בשני המישורים.
תלכי בכיוון החיובי. תתני לו אלטרנטיבות: 1. תזמיני חברים הבייתה, מהגן. את יכולה לשאול את הגננת איזה ילדים אחרים עשויים להתחבר איתו. או לשאול אותו מי נחמד בגן. או סתם לנסות על עיוור, אם אין שום אופציה. תזמיני אותם הבייתה אליכם, או ליציאה משותפת החוצה. (האמהות אח"כ יזמינו אותך לביקור גומלין, לפחות בחלק מהמקרים). כך את עוזרת לו לחזק קשרים עם ילדים אחרים, שימצאו בגן העתידי, ומרחיבה את המעגל החברתי שלו. סביר שאז, גם בגן, חלק מהקשרים הללו יתהדקו. גם אם הוא רוצה רק אותה, תגידי שהיום אי אפשר איתה, ואם הוא רוצה שמישהו אחר יבקר. הבן שלי מת על עצם זה שמישהו יבקר אותו. תנסו למעט במפגשים אחה"צ איתה, אולי להפסיק לגמרי, ולהרבות עם אחרים שיהיו איתו באותו גן. אם יש חופשה מהגן, אולי תוך כמה שבועות תצליחי ליצור דינמיקה חברתית חדשה. אם אין, זה בכל זאת ישפיע, גם אם לא מיד. ככל שירגיש שיש לו יותר אלטרנטיבות, הוא יהיה פחות תלוי בה. ויותר בטוח ביכולתו ליצור קשרים חברתיים אחרים. 2. תתני לו, בהתנהגותך ובמילותייך, דוגמא מה עושים כשמישהו מתנהג אליך לא יפה. אם את רואה מישהו שמתנהג אליכם, או אליו, לא יפה, תזמי התרחקות: 'הילד הזה מדבר לא יפה ומעליב. בוא נלך לשחק שם, כי לא נעים לנו פה.'. אם אתם ההורים תתנו דוגמא כזו (ואין סיבה שכולם בעולם יאהבו אותנו, ואין סיבה להתאמץ. עדיף למצוא את המקום המתאים עבורינו), ותמלילו אותה בקול רם, הוא יאמץ את זה. 3. כשאתם עם הילדה הזו עצמה, תהווי עבורו דוגמא (מודל) מחזקת. את יכולה, לענות לה, בקול רם: 'לא מרביצים!' 'אני לא מרשה לדחוף!'. כך שהוא ירגיש שאת חזקה מולה, ואולי יאמץ את החוזק הזה והיכולת לענות. גם אם לא ידע מיד לחקות את זה בהצלחה, תהיה לו הידיעה שמשהו בו (אמא שלו זה גם משהו בו) חזק מספיק לעמוד מולה.
