קשרי ווטסאפ

קשרי ווטסאפ

בין הבעיות הגדולות , הנה צץ לו עוד מטרד קטן...מזה כחודשיים בעלי חידש קשר עם בני כיתתו מבית ספר יסודי, אשר את רובם לא פגש כמה עשורים. הקשר מתנהל בווטסאפ קבוצתי וגם אישי עם חלק מהאנשים וגם בשיחות טלפון.
בין החברים ישנה גברת אחת, גרושה, איתה בעלי מנהל תקשורת אינטנסיבית בוואטסאפ , עם עדכונים יומיים, לבבות, מחמאות, ומסתבר גם שיחות טלפון שאת חלקן יוזם בעלי, ותמיד לא לידי. זה כבר התחיל לעצבן אותי כי גם ככה הוא פתאום שעות עם הטלפון, ערבים שלמים, והוא אומר שזו רק התרגשות. חלק מההתכתבויות הוא מראה לי, וכך הבנתי שחלק הוא מוחק..., וגם התחיל להסתיר ממני... כשדיברתי איתו על זה ענה במתקפה שהוא מרגיש שאני מגבילה אותו ולכן לא משתף אותי, ושאותה גרושה (ששלחה לו תמונה די פרובוקטיבית שלה) מעניינת אותו כי יש לה סיפור חיים קשה והוא רק נחמד אליה ושאני יותר מדי רכושנית.
זה ברמה שהוא הולך לשרותים עם הטלפון, אם אני נכנסת לחדר הוא מיד מוריד את הטלפון...
לי זה מסריח... אבל אני לא רוצה לריב איתו.
ידוע לשנינו כי מצב הפוך לא היה מתקבל...
מה לעשות???
 

נוסעת27

New member
את צודקת במליון אחוז

ואת ממש לא מנדנדת. לדעת שהוא מנהל תקשורת יומיומית עם אישה אחרת, ששולחת לו תמונות פרובוקטיביות. והוא מסתיר התכתבויות, חומק, מוריד את הטלפון כשאת נכנסת לחדר וכו'..
תמיד הורג אותי איך בפורום סיפורים מגיעים בסדרות על אותו רעיון, הפעם על גברים שמחפשים בחוץ וגורמים לאישה להרגיש כאילו היא רכושנית וחונקת על זה שהיא מעיזה למחות על העניין. טוב ההגנה הכי טובה היא התקפה... לא?
אני במקומך הייתי אומרת לו בדיוק מה אני מרגישה, בלי לפחד להיות נודניקית. אם הוא לא שם לזה סטופ עכשיו ומייד, תשקלי את צעדייך. בעיני זה ממש לא בקטנה.
&nbsp
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
זה לא לגמרי חד משמעי

יכול להיות שהדברים הם, כמו שאת מציגה את זה, אכן פלירטוט על גבול הבגידה.
יכול להיות שאת מפריזה וזה פחות נורא.
לא יודע.

אני לא תמים ולא מיתמם, אבל סיפור הוא סיפור, והוא תמיד תלוי במספר ובמצב הרוח שלו. אני לא חוקר פרטי ולא טלפט ואני לא בא לשפוט.

מה שבטוח הוא שיש בינכם מתח. הקשר לא בהרמוניה.
האם הוא לא היה בהרמוניה כבר עשרים שנה? או שזה רק התחיל סביב הארוע הזה? גם כן לא יודע.

ובכלל, אם היית רופא, והיו מראים לי מקטע של סנטימטר על סנטימטר של החולה, והייתי אמור לפי זה לאבחן אותו, לא הייתי מצליח כנראה.

אולי תרחיבי על ההקשר של הדברים. על מערכת היחסים בכללותה. אולי משם יתבהר ההקשר.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
http://www.marius.co.il
 
אני בעד קצת טיזינג

תעשי נעילה לטלפון שלך, תרוצי להציץ בכל הודעה שמגיעה, תחייכי ותצחקקי לעצמך, תעני לטלפון (גם מחמותך) ב-"רק רגע" ולכי לדבר בחדר סגור... אין כמו קצת מתח וקנאה להעיר את האדון...
 

אמרלדה

Active member
אני זוכרת שכתבת פה לא מזמן, אבל סלחי לי, אינני זוכרת מהן

הבעיות הגדולות. האם תוכלי לחזור עליהן?

ו-את צודקת. זה נשמע רע מאוד, ואני מחזקת אותך: זה אכן מסריח.

עכשיו רק נשאר לשאול את עצמך ממה את מפחדת ולמה את לא רוצה לריב אתו.
קיבלת פה מספיק חיזוקים. האם זה ישנה את דעתך? כאילו - הגיע הזמן לפחות לריב...
 
עונה

כתבתי פה בעבר על הרבה מצוקות שלי כמשפחה מורכבת , ללא ילדי משותפים, עם בן שלי ובן של (לפני גיוס) שחיים איתנו, ועל הקשיים שלי מול עלי בעקבות היחסים המחרידים של הבן שלו איתי שפשוט לא מדבר איתי. בעלי טוען שאני המבוגר ולכן צריכה לעזור ...
בכל מקרה, הפסקתי להתעמת עם בעלי, אני שומרת המון בבטן, מרגישה מאוד בודדה אבל היחסים על פני השטח הפכו לרגועים...אני "מסכימה" עם כל מה שאומר, לא מתווכחת, לא עומדת על שלי. רק ככה זה עובד עם בעלי. עד שישבר לי.
עכשיו הרומן הטלפוני הזה...אני לא חושבת שיש פה בגידה, אבל בהחלט קשר טלפוני או התכתבות יומיומית. זה מפריע לי ובעלי הופך אותי לאישה קנאית. טיזינג לא יעזור אלא רק יתן לבעלי יותר לגיטימציה למה שהוא עושה ויצור ביננו ריבים.הוא גם ככה נורא קנאי וחשדן, וכמובן שלא מודה בזה.
אני רוצה לפתור את זה בחוכמה.לפעמים כדאי להיות חכמים ולא צודקים, רק שאני לא יודעת מה לעשות...
גם ככה אני מסתובבת עם בטן מלאה, עם בעלי אי אפשר לדבר ,הוא מהר מאוד מאבד את הסבלנות ומתחילות צעקות.
לכן זה עוד יותר מתסכל אותי ישי לו סבלנות לשיחות ופוצי מוצי עם משהי אחרת....
 
קו פרשת המים

בלי זעזוע עמוק, אתם תמשיכו לחיות על הקצה. אולי יהיו התפרצויות קטנות שיטו אתכם בקטנה לכאן או לכאן, אבל המירמור, חוסר הסיפוק, הקינאה ושאר מרעין בישין שמאפיינים את הזוגיות שלכם, ימשיכו למשול בכיפה.
כרגע לבעלך כנראה נח המצב הזה ולכן הוא לא זה שהולך לזעזע את המערכת.
השאלה אם את רוצה או מוכנה להמשיך לחיות בזוגיות הזאת במתכונתה הנוכחית, אם כן, את כאמור לא צריכה לעשות כלום, רק להמשיך את מה שאת עושה.
אם לא, את תצטרכי לעשות מעשה דרסטי שיבהיר שככה את לא ממשיכה.
מכאן יכולות להיות שתי התפתחויות: הוא לא יתרגש מזה שאת מוכנה לוותר על הזוגיות ויזרום איתך לפרידה, או שהוא יבהל וישתף איתך פעולה כדי להציל את המצב.
אני לא מאמינה שיש משהו פחות מקיצוני שיעורר את בעלך לשינוי. אני חוששת שבקשות הסברים ודיבורים לא יועילו בכלל.
בעיני שתי האפשרויות יותר טובות ממה שקורה עכשיו. אבל זאת רק אני.
 
לחובטת

אז את מתכוונת שאני צריכה לאיים בעזיבה? ולהתכוון לכך? אז למה לאיים...למה לא לקום וללכת?כי אם ארצה ללכת(ולא שלא חשבתי על זה ככ הרבה פעמים...) אבל החלטתי לא...אבל אם ארצה ללכת אזי לא ארצה שהוא "ישתף פעולה", כי נמר הרי לא יהפוך חברבורותיו... אני רוצה דרך לשפר את הזוגיות...
סתם לאיים ?...כשאהיה שלמה ומוכנה ללכת, לא אעשה זאת כדי לזעזע את המערכת , אלא כדי לעזוב אותה...
אני עונה לך על תשובתך כי בעיקרון ולצערי אני מסכימה עם מה שכתבת...אז אשמח לעוד תובנות ממך...
תודה
 
מסכימה איתך - איום רק אם את מוכנה לממש

הייתי הולכת על זה בשלבים: שלב ראשון אולטימטום של טיפול או פרידה ובהמשך בהתאם להתקדמות הטיפול, או אי התקדמותו... אבל ללא ספק להגיע ממקום שאת אכן מוכנה להיפרד אם זה לא מצליח.
חשוב שתדעי להבהיר מה את רוצה מהקשר: נאמנות, תמיכה וגיבוי מול המשפחה, שיתוף פעולה בתחזוקת הבית וכו'.
 
מה את צריכה אותו?

זה הסקס המצוין או הפרנסה הנפלאה?
בן זוג שאי אפשר לדבר איתו...
אתם מרגישים כמו בכיבשן לחצים בזוגיות שלכם ובגלל זה
גם הפלירטוטים(לא מצדיקה, רק משארת שזאת הסיבה).
לא בטוחה מה אתם צריכים זוגיות כזאת.. כל עוד אין ילד משותף.
 
מניסיון אישי..

אין עשן בלי אש..
אם זה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז..
וסליחה אם אני נשמע ציני, אבל ממש לא מתכוון לציניות. מבין את כאבך...
 
אין להם שמה בקשר שום דבר חוץ מעשן..


 

איה או

New member
את ממש מפתיעה אותי

באת לכאן לפני כמה חודשים עם סיפור שובר לב, על בעל שמתייחס אליך כאל שפחה וילדים קטנים שמבקשים ממך לעזוב את הבית מרוב שהם סובלים. אני מניחה שכל מי שקרא כאב על ילדייך ואולי קצת כעס עליך, שאת לא מוציאה אותם ואת עצמך משם ופוצחת בחיים בריאים יותר. אז אחרי כל ההתעמרות הזו של בעלך ומשפחתו בך, את רצינית שמה שמפריע לך עכשיו זה שהוא מתכתב עם מישהי בווטסאפ? איך תוכלי להגיד לו להפסיק לדבר עם האישה הזו, כשאת לא יכולה להגיד לו שום דבר אחר, וכשהוא לא מתייחס אליך כאל שותפה שווה ביחסים שלכם?
&nbsp
אני חושבת שאם את רוצה תשובות יותר טובות, אולי כדאי שתסבירי למה את כן נשארת איתו, ולא מה הבעיות שלכם. זה רק עניין כלכלי? את לא עובדת? את לא יודעת איך להיות לבד? אני יודעת שהרבה פעמים פרידה נראית בלתי אפשרית, אבל ליועצים ולמטפלים ולעורכי דין יש פתרונות יצירתיים לסמטוחות שיצרנו לעצמנו. אז בתוך כל הפיכסה הזה, למה את עדיין שם?
 
הוצאת מילים מפי..

לא זכרתי את הפוסטים הקודמים שלה ורק לפי שכתבה דמיינתי את הקשר שלהם
כמשהו חונק ביותר. הם חונקים אחד את השני ככל הנראה באותה מידה.
כל אחד על הגרון של השני.. ולא מפרידים את החבילה כי אם יפרדו חלילה
תהייה להם הספקת חמצן חזקה מדי .. :/
 
למה עדיין שם

אני עדיין שם מכמה סיבות, כי עדיין יש לי רגשות אליו. כי הבן שלי מאוד אוהב אותו, כי אני כותבת פה את הדברים הרעים אבל יש גם טוב...לפעמים..
כי אני מפחדת להיות לבד, לא בגלל הפן הכלכלי, אלא כי אין לי ממש גב אחר של משפחה , ואני ממש פוחדת מהבדידות של רק הבן שלי ואני...
כי שנאתי להיות לבד...כי אני חושבת שמאוד אתגעגע אם עאזוב ...
כי האופציה של לעזוב תמיד קיימת, תמיד אוכל לקום וללכת...
 

איה או

New member
אני חושבת

שאולי בטיפול תוכלי לשמוע ממישהי שתאמיני לה יותר מלאנשים זרים באינטרנט שלהיות לבד זה לא סוף העולם, שאת תמצאי מעגלי תמיכה במקומות שלא חשבת עליהם, שחברות וקולגות ושכנות חדשות יפתיעו אותך לטובה, ושיש בעולם הזה מי שירעיף עליך אהבה. ואז כבר תחליטי מה נכון לך.
&nbsp
ועד אז - בעלך יודע שאין שום מחיר למעשים שלו, אז הוא עושה מה שבא לו. אם את רוצה שלא יעשה מה שבא לו, תצטרכי לדאוג שיהיה לו מה להפסיד.
&nbsp
&nbsp
 
לבד

כבר הייתי לבד, אני יודעת מה זה..אני יודעת כמה תמיכה היתה חסרה לי...ועכשיו תהיה עוד פחות...כי ניתקתי המון קשרים.
אבל לצערי את צודקת...
רק שנורא קל להגיד לקום וללכת, לא בשביל זה כתבתי פה.
בחרתי להעלות נושא אחד שמטריד אותי, שאיתו רציתי להתמודד עכשיו.
בכל אופן תודה על התגובה
 
למעלה