קשיי קליטה

קשיי קליטה

יש לי כמה שאלות שקשורות לתחום הזה אז אשים את כולן בהודעה אחת: *ילדה נצמדת-בת שנה שעברה אלינו מהתינוקיה ואני המטפלת היחידה שהיא מכירה ורגילה אליה,היא חכמה ומתבטאת היטב והיא רוצה להיות רק איתי,בבוקר היא בוכה עד שאני באה ואחרי זה היא לא מוכנה לעשות שום דבר בלעדי ואם היא צריכה לעבור למטפלת אחרת היא מתחילה לבכות ולהשתולל שהיא רוצה רק אותי,אני מבינה שהיא רגילה אלי אבל זה מכביד. *ילדה שלא רוצה לצאת החוצה-הילדה הזאת חדשה אצלנו לגמרי ומאוד קשה לה להפרד מההורים בבוקר, היא בוכה ונאבקת וצריך ממש לקחת אותה החוצה כדי שתרגע קצת,עכשו היא לא רוצה לצאת לחצר וגם מסתובבת עם התיק שלה על הגב,אני משתדלת פחות להתיחס לבכי שלה ויותר לתמלל בנוסח:ד. עצובה,ד.מתגעגעת לאמא ואבא...אבל אולי לא צריך להתיחס לזה,איך אפשר להקל עליה? *ילדה נושכת-גם ילדה חדשה אצלנו לגמרי שמשתלבת יפה אבל נושכת בטירוף,היא בת שנה אבל נראית גדולה לגילה(שראיתי אותה פעם ראשונה חשבתי שהיא בת שנתים)גם ניראה כאילו היא לא מרוכזת כשמדברים אליה היא אומרת כל הזמן מה?חוץ מזה היא מתבטאת יפה. שלכם חנה גונן
 

לאה_מ

New member
בטח שוכחים משנה לשנה איך זה מרגיש

אבל נראה לי שכל תחילת שנה היא קשה, לא? את בטח מכירה את זה כבר משנים קודמות. לגבי הילדה ה"נצמדת" - הייתי הולכת עם מילוי הצורך שלה. אני מאד מבינה את הרצון שלה להיות רק איתך - את דמות מוכרת בתוך ים אי הוודאות הזה. קחי את זה כמחמאה ופשוט תני לה להיות איתך, גם אם זה קצת מכביד עליך בעבודה השוטפת - אני בטוחה שעם הזמן היא תשתחרר ותעדיף לשחק עם הילדים והצעצועים ולא להיות דבוקה אליך כל הזמן - אבל השנה רק התחילה - היא עדיין זקוקה לחיזוקים, ואת מהווה עבורה שם אי של בטחון. לגבי הילדה שלא רוצה לצאת החוצה - ממה שכתבת נשמע כאילו שהיא מקשרת את היציאה לחצר עם הפרידה מההורים. אני הייתי מנסה למצוא איזה טקס פרידה שיקל עליה, וגם מנסה לא לכפות עליה בשלב זה לצאת - אם היא מסרבת לצאת, שמישהו ישאר איתה בגן. שוב, זו בעיה של תחילת שנה - תוך מספר ימים או שבועות היא תתרגל, ואז כנראה הבעיה תפתר. לגבי נשיכות - את יודעת מה דעתי, נכון? לומר שאסור לנשוך, להציע אלטרנטיבות לנשיכה (נשכן, פרי וכד'), ואני גם חושבת שזה מחמיר במצבי מצוקה, והסתגלות היא ללא ספק מצב מצוקה - כך שגם בנושא הזה הזמן הוא המרפא הטוב ביותר. שתהיה שנה מוצלחת
 
למעלה