קשיים חברתיים

[פוזמק4]

קשיים חברתיים

בכורתי בת ה6 יש קשיים חברתיים ! זה מפגיש אותי ומאמלל אותי בצורה כזאת שאיני מצליחה להתמודד עם הקשיים שלה כראוי ו\או לסייע לה להתמודד איתם כנדרש. ומכאן פונה אליכן :
היא מאוד מעוניינת בחברת ילדים (בכל הזדמנות מבקשת להפגש ) לעיתים מוזמנת אך לרוב בתום הביקור היא יוצאת מצוברחת וגם הצד השני פגוע ומתלונן .לרוב מתקשה לקחת אחריות על מעשיה ורואה את כל עוולות העולם מתנקזות בה באינטראקציה חברתית , באחד המפגשים המארחת הרחיקה ואמרה לה : טוב שאת הולכת הביתה . הדבר חוזר על עצמו ואיני מצליחה לסייע לה. בנסיונה להזמין אליה - היא נענית בשלילה .
בנוסף, היא סוג של "התאהבה" בילדה מקובלת בכיתתה. אותה ילדה מסרבת לבקר אצלה ולא בדיוק נענית להפצרותיה לשחק איתה . מנגד גם לא מגעילה אליה על מנת שאוכל ללמד את ביתי להמנע מחברות זאת.כנראה יש משהו חיובי באינטראקציה כי ילדתי ממשיכה לדבוק בילדה וברצונה להתקרב אליה.

ייתכן והילדה שלי מציקה להן (כך לדברי אחת האמהות ) , שטלתנית ונעדרת כישורים חברתיים מועילים הבעיה היא שגם אני אולי לא שיא החברתיות (רק שלי זה לא מפריע ולה מאוד).
לדברי המורה אין היא מזהה כל קושי (תמוהה בעיני ) וגם לא הפרעת קשב שפעמים נותנת ביטוי בפן החברתי (אני כן שוקלת לקחת אותה לאבחון כי בבית אני רואה ADHD בתפארתו). אציין שלאחורנה עברנו עיר והיא נכנסה לכיתה א בחט"צ (כלומר הם ממשיכים יחד כקבוצה מגן חובה ).
היא כן בקשר עם חבריה מהעיר אותה עזבנו והייתה אהובה בגן חובה . המשבר עם כניסתה לכיתה א ייחודי לתקופה הנוכחית.


ניסיתי דרך ההורים ליזום מפגשים אצלינו אך בינתיים זה לא מתקדם מה שכן מתקדמת זו חווית הדחייה ואו כישלון חברתי אצל ביתי ואני מחוסרת כל יכולת לסייע לה. הקשיים שלה משתקים אותי . הכמיהה שלה לילדה המקובלת והמחמחאות הבלתי פוסקות עליה וכמה מתוקה וכו מטריפות אותי ...
אשמח להרהורים

 

[macaroni35]

כתבת המון אך לא ציינת מה קורה בכיתה ועם המחנכת והאם היא מעורבת וניסית לבקש את עזרתה.
במיוחד שהיא חדשה בעיר ונכנסה לתוך קבוצה של ילדים שהיו יחדיו מהגן.

בגיל הזה עוד צריך מעורבות הורית ולכן הייתי תחילה מזמינה אליכם חברות מהכיתה אחרי שיחה עם האימהות תוך השמת דגש על הקושי והעזרה שלהן בקליטה מהירה של הילדה חברתית בכיתה.

בבית באירוח מנסה לראות ולעקוב היכן בדיוק הקושי, לא נותנת להן להיות לגמרי לבדן אלא מתערבת כשצריך בלעזור ולתווך ול"הציל" מצבים לפני "שבירת כלים".
או במקביל (כרגע חורף) לנסות להזמין לגינה ציבורית לבילוי אחה"צ משותף וכך תוכלי גם להכיר אימהות או אבות.

נדרשת עבודה רבה שלך ושל המחנכת בכיתה בעזרה להביא את הילדה למקום טוב יותר חברתית.
כשהיא נינוחה ומקשיבה ללמד אותה על כללי משחק הוגנים, וויתור, להתפשר ולכבד חבר מתארח בביתכם.

בהצלחה.

 

[yuliyuli1]

כמה דברים

הדבר הראשון שהייתי עושה הוא מזמינה פסיכולוגית (פרטית, שקיבלת עליה המלצות) שתיצפה בילדה במסגרת החינוכית או בצהרון ותסביר לכן מה הטעויות שהילדה עושה.
יש גם קבוצות לכישורים חברתיים שבהם יכולים ללמד את הבת שלך מה הטעויות החברתיות שהיא עושה ואיך לשפר את המצב.

לגבי האיבחון- הייתי שוקלת לבדוק גם אספרגר (למרות שזה קשה יותר לאיבחון אצל בנות). זה נראה לי יותר מתאים לתיאור שלך מ ADHD.

מפגשים חברתיים - לא הייתי לוחצת חזק בכיוון הזה לפני שהילדה לומדת מה היא צריכה לשפר.
האמהות לא סיפרו לך מה לא היה בסדר כשהיא התארחה אצלן?
אני הייתי מרימה טלפון לאמא שאמרה לבת שלך שטוב שהלכה ומבררת מה היו הבעיות.
נכון, זה מביך, אבל חשוב לדעת מה הבעיות שצצו.

 

[הייתיאביבקיץ]

נסי "להתאמן" לא עם ילדי הכיתה

זו בעיה עם הילדות מהכיתה - את לא יכולה להישאר איתה כשהיא מבקרת אחרות, והן לא מוכנות להגיע אליכם הביתה

אני בעד ליזום עם הילדה הזדמנויות בהן את תראי איך היא מתנהגת, וגם תוכלי לכוון אותה.
אם זה משחק עם האחים שלה, או בני דודים, או להזמין הביתה חברים מהגן הקודם.
ואז תוכלי לחזק את ההתנהגות ה"טובה", וקצת להעיר על התנהגות בעייתית.
"היה לכם ויכוח על המשחק, ואת הצלחת לפשר בלי לריב. נהדר!"
"לא ויתרת לאורחת על הכדור, והיא נפגעה. "

מאחד וכתבת שבגן הקודם היא היתה אהודה, כנראה יש לה יכולת - אבל הלחץ לנסות להיכנס למקום חדש, מעלה אצלה התנהגות לא מתאימה.

לגבי המקובלת - מעצבן, אבל אני חושבת שצריך להתאפק. אין לך מה לאמר לה, וגם זה לא מאד משנה. כל עוד הילדה האחרת לא מגעילה אליה - אז כמה שמעצבן לראות את הילדים שלנו מבטלים את עצמם בפני כל מיני מלכי כיתה - צריך לקבל את זה.

 

[moma422]

מכירה את הקושי...

מכירה את הקושי עם המפגש שלנו עם הקושי החברתי שלהם. לא יודעת אם מכול האימהות זה מוציא אומללות, אבל ממני זה גם הוציא רגשות אשם וצער ותסכול, כנראה שגם אצלי זה משקף איזה קושי אישי, גם אני לא מהטיפוסים החברותיים ונדמה לי שחלק מהקושי של הילד בגללי או שאין לי באמת כלים לעזור.
יש לי הרגשה שעם בנות (להבדיל מהבנים שלי) זה אפילו יותר קשה בגלל שרובן כנראה שמות דגש חזק על שיכות חברתית.
&nbsp
בכל מקרה כמה דברים שכדאי לזכור
אמרת שלא היה קושי פעם אז תורידי לחץ, השנה זו התמודדות חדשה ויכול להיות שהילדה עושה טעויות אבל יש לה כנראה בסיס טוב.
דברים משתנים כל הזמן אצל ילדים, יש שנים קשות ויש שנים טובות.
לא תמיד ילד מוצא חברים בכיתה בכל זאת מדובר במבחר מצומצם של ילדים, מה לגבי חוגים/מסגרות אחרות שהיא נמצאת בהן?
איך הבת מתנהגת עם קרובי משפחה/ילדים מהגן הקודם?

 

[moma422]

ועוד משהו שלא אמרת, מה דעתו של בנזוגך על מצב הילדה?

כי לדעתי יש לגברים לפעמים יכולת לראות את הקשיים החברתיים של הילדים באור יותר מאוזן, פחות ריגשי.

 

[פרמלה]

ובנוסף - את יודעת להצביע בדיוק עלהבעיה ?

אולי תדברי שוב עם המורה? חלק מהתפקיד שלה בכיתה א זה גם לדאוג למרקם חברתי בכיתה ולעזור לילדים מתקשים חברתית.
מה עם חברים בנים בכיתה? אולי יהיה לה קל יותר לעשות חיבורים ראשוניים עם בנים?

 

[אמה וודהאוז]

כמה הצעות:

בקשר לביקורים אצל חברות: תשתדלי שהם יהיו קצרים, שעה שעה וחצי לא יותר. לא להגיע למצב של עייפות אלא להשתדל שתעזוב בשיא, כשהתחושה עדיין חיובית.
&nbsp
לא בטוח שיש לה הפרעת קשב, יכול להיות שפשוט בבית היא משתחררת מהמתחים של היום.
&nbsp
תשלחי איתה לבית הספר משחקים או דברים שמצד אחד יעניינו אותה ומצד שני יכולים להוות מוקד משיכה לילדה או שתיים אחרות. אני מדברת על דברים קטנים כמו דפי קסם, חוט לסבתא סורגת, גומי, חבל קפיצה. כל פעם משהו אחר. אלו דברים שהיא יכולה להתחיל לעשות בעצמה, כדי להעסיק את עצמה בהפסקה, ובוודאות יפתו ילדים להצטרף אליה. צריך להסביר לה, אפילו בסימולציה, איך לשתף (אבל לא לתת בכול ולהידחק הצדה).
&nbsp
בקשר לילדה ההיא - זה גיל שכבר אפשר להסביר בו על הדדיות. להגיד שאותה ילדה נחמדה ומקסימה, אבל אם היא לא מביעה בבתך התעניינות, עדיף להתרחק ממנה קצת. היא תבין אם תסבירי לה את זה בקורקטיות.
&nbsp
חוץ מזה, לכי בעצמך לייעוץ כלשהו. בלעדיה כמובן. זה לא טוב שהמצב הזה משתק אותך. היא פונה אלייך לעזרה ואת צריכה לשדר לה שיש תקווה. ייעוץ או טיפול קצר מועד יכולים לשנות את המצב מהקצה אל הקצה.

 

[זיברה]

בלת״ק, לעצור את ההדרדרות...

את מספרת שהילדה היתה אהובה בגן חובה, כך שכן יש לה כישורים חברתיים, ואולי אתן קצת שוכחות את זה.
יכול להיות שאולי גם את קצת מבוהלת מהמצב וקוראת בחוסר ההצלחה הנוכחי שלה יותר ממה שיש בו?

בהנחה שלילדה יש כישורים חברתיים וסתם קצת נתקע לה עכשיו, והיא רק צריכה עזרה בפתיחת פתח לתוך חברה סגורה קיימת שהיא נכנסה אליה (משימה לא קלה לאף אחד, גם לא למבוגר), אז צריך לחשוב על דרכים לעזור לה להניח רגל בתוך המעגל החברתי. אני חושבת שהטקטיקה הכי נכונה זה למצוא לה חברה טובה אחת, לבחור ילדה שנראית לך מתאימה, רצוי מישהי שגם את ואמא שלה מסתדרות, ולהתחיל לבלות איתה זמן. אולי בהתחלה במקומות שבהן יש תעסוקה ככה שהאינטקציה תהיה קלה יותר ובהמשך במפגשים יותר קלילים בבית, בהתאם לצורך עם תיווך צמוד שלך בהתחלה.

ברגע שהיא (ואת) תתפסו קצת ביטחון דברים יתחילו להתנהל יותר בקלות...

 

[אמאyyy]

בנוסף למה שאמרו לך

נראה לי מאוד חשוב לשמר את הקשרים עם הילדים מהמקום הקודם. זה בודאי מורכב לוגיסטית, אבל נראה לי שיכול לעזור בשימור המצב רוח וההערכה העצמית של הילדה עד שדברים יתייצבו במקום החדש.
מאוד מבינה את הקושי שלך!

 

[מותק 9]

זה באמת קשה מאד

גם אנחנו נכנסנו לכיתה א מגובשת, אחרי שהיינו בגן בשכונה אחרת ונתקלו לראשונה בחיינו בקושי להסתגל חברתית.
לא הייתי ממהרת לקחת אותה לאבחונים כרגע, כן הייתי קובעת פגישה עם היועצת ומתחילה משם.
שואלת כל יום עם מי שיחקה בהפסקה, או עם מי עבדה בשיעור - כדי להראות לה שכן יש אינטרקציה כלשהי עם ילדים אחרים, מנסה לדובב אותה איך היה המשחק, במה שיחקו, מי בחר את המשחק או מי החליט מה יהיו התפקידים וכד'.

הצלחת ליצור קשר עם אמהות מהכיתה? אולי לשתף אמא אחת או שתיים בקושי ולהציע להפגש במקום ניטטרלי ולא בביתים, אלא בגינה או במשחקיה כדי שתוכלי לצפות בה ולהבין איפה הקושי.

אולי היא מתגעגעת לחברות ומרוב געגוע קשה לה להשתלב?

 

[פוזמק4]

תודה לכולכן

מניחה שאני מקצינה את העניין וזה חלק מחבלי לידה של ההתחלה
הרעיונות שלכם מקסימים . תודה !