קשיים בכיתה א'

[שושי @:-)]

קשיים בכיתה א'

הבת שלי נכנסה לכיתה א' עם חברותיה מהגן. אבל מה... היא לא מביאה את הדפים שמחלקים בכיתה, שעורי בית, דפי קריאה, היא אפילו לא זוכרת שחילקו אותם. אם כל הכיתה עשתה מחברת חגים לבת שלי אין כזו מחברת אותו הדבר בחשבון. ככה זה כבר שבועיים היא לא זוכרת מה שעורי הבית מה חילקו כלום. דיברתי עם המורה שלאורית אין כריכה למחברת חשבון, לא הביאה שעורים כאלה וכאלה, לא מסומן עד איפה להביא שעורי בית, ביקשתי שתקפיד. זה מטריד אותי כי אני לא יכולה כל הזמן לעקוב דרך הורים אחרים מה היה כל יום שעורי הבית. מה עושים? רעיונות?

 

[אמא של ילדה קוראת]

רעיון לעניין שיעורי הבית...

אצלינו לכל ילד יש תיקייה ובסוף כל שיעור מכניסים את מה שיש לשיעורי בית (מחברת / חוברת / דף / הודעות שונות) לתיקייה ואז בבית יותר קל לראות מה צריך לעשות. ככה את גם יכולה לבקש מהמורה שתשים לב שהילדה מכניסה בסוף השיעור את מה שצריך לתיקייה. חוץ מזה הייתי מנסה להבין למה זה קורה, האם זה בגלל שהיא לא מרוכזת? אולי היא לא מספיקה לסמן את מה שהמורה אומרת? יכול להיות שהעומס מהמסגרת החדשה קשה לה, ולפעמים יש לילד קשיי התארגנות שרק בכיתה א' שמים לב אליהם... בהצלחה.

 

[עולם ו מלואו]

מה ענתה המורה?

אצלנו המורה מקפידה שיכניסו לתיקייה את הדפים והביתה רק את השיעורים

 

[אניאורחת]

זה תפקיד המורה לשים לב

שכל ילד מכניס כל דבר לתיק. שלכל ילד יהיה את הציוד. המורה אמורה לסמן מה ש"ב - או לפחות לבדוק שכל אחד סימן (בעיקר בכתה א ששלבי ההתארגנות לא ברורים לכל אחד). מה המורה עושה? מדוע אין תשומת לב לילדה?! גם כשחינכתי כתה ה לא הייתי משחררת תלמידים מסויימים לפני שראיתי שהם כתבו ביומן מה היו ש"ב (ובכתה ב'-ג' בדקתי שכולם יכתבו/יסמנו בחוברת) אז כתה א - ברור שזה תפקיד המורה. פשוט תיפני אליה ותבקשי שתשים לב לילדה.

 

[חני ב]

תפקיד המורה במידה ויש לה 10 ילדים בכתה

זה לא ריאלי להפיל הכל על המורה. תפקיד הילדה לשים הכל בילקוט ותפקיד ההורים שהדפים והודעות יגיעו אליהם. אם לא מגיעים אליהם, הם צריכים למצוא דרך לקבלת המידע. אבל אם אני כמורה יודעת שיש לי 1-3 ילדים שזקוקים לתשומת לב מיוחדת, וההורים מבקשים שאשים עין אם סימנו את העמודים שהם צריכים לעשות ואם הכניסו דפים לתקייה שלהם, אני אשתדל להקפיד. עדיין - האחריות היא של הילד!

 

[אניאורחת]

לא בכתה א

מורה בכתות הנמוכות, וכתה א וגן בעיקר, חייבות לשים לב לכל ילד. בכתה ו את יכולה לתת הסבר - ולצאת מתוך הנחה שכולם/רובם הבינו. בכתה א-ב את חייבת להתייחס לכל ילד כאילו הוא לבד. גם אם יש לך 40 ילדים בכתה (וזה אפשרי אם בונים נכון את יום הלמודים). עם הזמן, את כבר יודעת לאילו תלמידים צריכים לבדוק ממש שהבינו וביצעו את הנדרש מהם. הגננת של בתי בטרום חובה היתה מעולה. היא יכלה לשבת לגזור כאן, לדבר עם אמא שם, לחייך אל ילד במקביל לשם ולשים לב בבת אחת מה כל אחד עושה. אם הייתי שואלת אותה איך היתה בתי היום. היא לא היתה עונה רק "בסדר גמור" אלא "היא ציירה בגואש את אחותה התינוקת ובמפגש ענתה תשובה יפה כזו וכזו וכו'" - היא ממש שמה לב לכל ילד/ה ויכלה לשחזר בסוף היום מה כל אחד עשה (היא עכשיו גננת של בתי השניה ואנחנו נהנים מכל רגע). לעומתה, בגן חובה היתה גננת ש"הרצתה למליאה". היא לא ראתה פרטים. היא ראתה כלל. כולם צריכים להיות בשקט, כולם צריכים לעשות את אותו דף עבודה וכולם וכולם. לבתי לא היה מושג עד סוף שנה מה עושים בפינת מחשב, איפה פינת טבע וכו' - כי אף אחד לא אמר לה והיפנה אותה אליהם. וכמובן שאםן שאלתי את הגננך בסוף היום איך היא היתה היא רק ענתה "ילדה מקסימה" וזהו. אני הייתי רוצה לראות מורה כמו הגננת הראשונה. ששמה לב לכל ילד. מה הוא עושה עם הדפים. מסמנת בעצמה את ש"ב. עוברת בין כל הילדים. נותנת לכל ילד יחס אישי (חיוך, ליטוף, שאלה, מחמאה). כתה זה לא אוסף של ילדים. כתה אלו ילדים שכל אחד עולם. ולי נראה מדברי השואלת שהמורה לא ממש מתייחסת לפרט.

 

[חני ב]

אני מורה של כתות א-ב

ואני משתדלת להענות לכל בקשה של ההורים. מי שהכי רוצה שהכל יתוקתק וייעשה זו אני. אבל אני חושבת שאי אפשר לבוא בדרישות ואי אפשר לכעוס למורה שלא עושה את זה. כמו שבטח קראת פה באחד השרשורים, יש כתות א' עם 35 + ילדים. בכל כתה כזו ובטח בתחילת השנה, יש לפחות 10 ששוכחים הכל. לכן אחריות ההורים כמו שכבר כתבתי, לעקוב אחר הנעשה. יש הורים שבסוף השבוע מתעדכנים וזה גם בסדר. יש הורים שדרך המייל מוודאים כל יום אם היה משהו חדש.

 

[אניאורחת]

אבל איך ההורים יתעדכנו

אם אין להם ממה? הילד לא הקיף את העמודים, לא הביא את הדפים - איך בדיוק ההורה אמור לעזור לו בבית?! אז פעם אחת נניח שקורה - אבל כל הזמן? ואיפה המורה?! אם המורה אומרת להקיף את העמודים בחו7ברת - הייתי מצפה שהיאר תעשה סבב מהיר בין הילדים לראות שהם אכן סימנו. זה לוקח בדיוק דקה ורבע. אפילו לבדוק שכולם העתיקו למחברת זה פשוט - מבקשים מכל קבוצה להרים את המחברת פתוחה ואת רואה כבר מי כתב מה בלי לבזבז חצי דקה של שיעור (והילדים נהנים מאד מהצגת מחברתם באויר). ואם עובדים בקבוצות - אז בכלל לא קשה להגיע לכל ילד, גם אם יש 40 ילדים בכתה. זה לא תפקיד ההורה לרוץ ולהתקשר לחברים לברר מה היו ש"ב. ולא כל הילדים בשלים עדיין להעברת המסרים מהכתה לבית. זו רק התחלה של כתה א' - וכל עניין הקשר עם ההורים בהחלט באחריות המורה ולא הילד. לגבי שכיחת חומרי לימוד יש מורים לא מעטים שמדפיסים פתקיות "להורים שלוםXXXשכח להביא את הציוד לשיעור ________ נא לדאוג שישלים את החסר מעמודX ל-Y ". פתק כזה לוקח למלא שבריר שניה ולהצמיד במהדק ליומן.

 

[חני ב]

נכון, זו בדיוק שניה וחצי לבדוק האם הקיף

ועדיין יש מורות שלא עושות את זה. אז מה תעשי לאותה מורה<? תנזפי בה? את רק יכולה לבקש ממנה (כמו עוד עשרים הורים בערך בכתה) לשים לב יותר לבת/בן שלך. ועדיין - האחריות היא גם של ההורים.

 

[אניאורחת]

מסכימה

לכן צריך לפנות אל המורה (לפעמים כמה פעמים) עד שתהיה התייחסות. רק חבל שהרבה ילדים נופלים בדרך - כי הוריהם לא מספיק אכפתיים והם נמצאים כנראה אצל מורה שגם לא כ"כ אכפתית. בסך הכל כתה א זה ממש בסיס.

 

[חני ב]

נכון

 

[זואי של ירדן ויסמין]

אצלנו במערכת השעות יש את המידע

מה ילמדו מדי שיעור, ככה אני מתעדכנת. אם נאמר אני יודעת שמחר ילדמו בחוברת בעומד ככה וככה, אני מוודא שישב בבית על העמודים הקודמים לאלו שצויינו. רק ככה אני יודעת מה קורה, גם הוא לא מקיף עמודים וטוען מדי יום שאין שיעורים

 

[עולם ו מלואו]

בדיוק גם אצלנו

מקבלים בכל שבוע מערכת שעות עם פרוט איזה עמודים ילמדו באיזו חוברת

 

[חני ב]

הייתי מציעה לך לדבר עם המורה

(ולא בטלפון) לספר לה על הקשיים בארגון שיש לבת שלך ולסכם איתה, אם תסכים, שאת יוצרת איתה קשר פעם-פעמיים בשבוע, בצורה שנוח לה - מייל או טלפון. במקביל את צריכה לדעתי להיות בקשר קבוע עם אמא של אחד הילדים שאת יודעת שאותו ילד הוא ילד אחראי ושניתן לסמוך עליו.

 

[שושי @:-)]

אז זהו, שכל ההורים

מתקשרים אחד לשני כדי לשאול מה היו שעורי הבית. אף אחד לא ממש סגור מה היה. היום יש אסיפת הורים ואני מתכוונת לדבר איתה על העניין. תודה

 

[חני ב]

צודקת, אבל בעוד אנו נותנים תכנית שבועית

לכל תלמיד (וגם שולחים במייל) החל מכתה ב', בכתה א' אנו לא יכולים לעשות זאת כי לא כל הילדים עובדים באותו הקצב. אצלנו ההורים יודעים שמספרי העמודים המוקפים, הם אלה שעבדו עליהם בכתה.

 

[זואי של ירדן ויסמין]

איך באמת יוצרים קשר עם המורה/מחנכת?

ז"א כשהכל די בסדר על פני השטח, עד כמה שאני יכולה להסיק מהילד, ופשוט רק אשמח לשמוע חוות דעת קצרצרה עליו. הרי בשביל זה אני מניחה שאני לא יכולה לרים טלפון אליה הביתה? (או שכן?

) ומעולם לא יוצא להתקל בה בחוץ במקרה (למעשה אני כבר לא זוכרת איך היא נראת, ראיתי אותה רק פעם אחת באסיפה לפני תחילת שנת הלימודים) אני כל כך מתחילה בעניין (הילד הראשון במערכת) שאני ממש לא יודעת מה לעשות, ובטח השאלות שלי לא הכי מתוחכמות

 

[אמא של ילדה קוראת]

למה לא להרים לה טלפון הביתה?

אם היא נתנה לכם את הטלפון שלה, את יכולה בשקט בשעות הערב להרים לה טלפון ולשוחח איתה.

 

[זואי של ירדן ויסמין]

אבל זה לא מוזר להתקשר כשאין לי שום בעיה?

הילד בסדר גמור, רק הייתי שמחה לשמוע איך הולך לו

 

[חני ב]

לא מוזר. מוכר, במיוחד החשש של הורים

לילד ראשון בכתה א'.