קשור, או לא קשור זו השאלה... ../images/Emo38.gif
בזמן שתיית הקפה של הבוקר (זמן נהדר לחשוב על הכל ועל כלום...) על הגזוסטרה/בלקוני/מרפסת.... התייצבו מולי תמונות: ג´יפ חדש ומדהים (הוי, כמה הייתי רוצה אחד כזה בחניה של הבית) נוף ירוק, זוג יפה (הו, הלוואי והיה לי גם היופי וגם הקשר...) והטוסטוס שלי... ולדעתי הקפאין עשה את שלו, אבל פתאום חשבתי שבעצם כל מה שאנחנו לא יכולים לקבל- יופי, כסף, קשר, גינה (ועוד השד יודע מה...) וכל מה שכבר התייאשנו מלחשוב שנוכל לקבל... כל מה שהשלמנו איתו (אין יופי, אין כסף, אין גינה ירוקה ואין ג´יפ...) הפך למשהו מוקצה... אסביר... אם היינו צריכים לחיות עם כל מה שלא נקבל לעולם, היינו משתגעים מתסכול... לכן הדרך הטובה ביותר היא אולי להקצין את הרגש למקום אחר ולהחליט שכל הדברים שאין לנו, הם לא טובים לנו, ואז החיים איתם (או בלעדיהם) יהיו נסבלים יותר... האם משם כל אימרות הכנף: "היופי הוא מבפנים", "כסף מלכלכך" או "כסף הולך לכסף" וכ"ו (כרגע, כנראה גם בגלל הקפאין, לא עולות לי דוגמאות נוספות, ואני בטוחה שיש מלא מאלו) כי אם הן בדיוק ממקום ההשלמה שאין לנו את הדברים שלא נקבל (אין כאן עניין של ויכוח- מי שיכול להשיג, שיילך על זה, אני מדברת על האנשים הפשוטים, כמו אמתכם הנאמנה, שהתייאשו מכל האתגרים החברתיים האלו- התאמה למסגרות תרבותיות..., ועל אלו שהשלימו עם מה שלא יקבלו...) אז אם המקום הוא באמת שם, למרות הכל זה נראה לי פתאטי... (איך אני אוהבת לסתור את עצמי...
) אז הנה, הגיג של בוקר - דרך נהדרת להתחיל איתה את היום
באמת, שיהיה לכם יום מופלא
שלכם, רוז
בזמן שתיית הקפה של הבוקר (זמן נהדר לחשוב על הכל ועל כלום...) על הגזוסטרה/בלקוני/מרפסת.... התייצבו מולי תמונות: ג´יפ חדש ומדהים (הוי, כמה הייתי רוצה אחד כזה בחניה של הבית) נוף ירוק, זוג יפה (הו, הלוואי והיה לי גם היופי וגם הקשר...) והטוסטוס שלי... ולדעתי הקפאין עשה את שלו, אבל פתאום חשבתי שבעצם כל מה שאנחנו לא יכולים לקבל- יופי, כסף, קשר, גינה (ועוד השד יודע מה...) וכל מה שכבר התייאשנו מלחשוב שנוכל לקבל... כל מה שהשלמנו איתו (אין יופי, אין כסף, אין גינה ירוקה ואין ג´יפ...) הפך למשהו מוקצה... אסביר... אם היינו צריכים לחיות עם כל מה שלא נקבל לעולם, היינו משתגעים מתסכול... לכן הדרך הטובה ביותר היא אולי להקצין את הרגש למקום אחר ולהחליט שכל הדברים שאין לנו, הם לא טובים לנו, ואז החיים איתם (או בלעדיהם) יהיו נסבלים יותר... האם משם כל אימרות הכנף: "היופי הוא מבפנים", "כסף מלכלכך" או "כסף הולך לכסף" וכ"ו (כרגע, כנראה גם בגלל הקפאין, לא עולות לי דוגמאות נוספות, ואני בטוחה שיש מלא מאלו) כי אם הן בדיוק ממקום ההשלמה שאין לנו את הדברים שלא נקבל (אין כאן עניין של ויכוח- מי שיכול להשיג, שיילך על זה, אני מדברת על האנשים הפשוטים, כמו אמתכם הנאמנה, שהתייאשו מכל האתגרים החברתיים האלו- התאמה למסגרות תרבותיות..., ועל אלו שהשלימו עם מה שלא יקבלו...) אז אם המקום הוא באמת שם, למרות הכל זה נראה לי פתאטי... (איך אני אוהבת לסתור את עצמי...
