קשה....

[EdenHerMajestey]

קשה....

כן, אני יודעת!! אני יודעת שכולם אומרים שקשה.. אבל היום סוף- סוף חזרתי ללימודים, תחנה מרכזית ב"ש, שווארמות, פיצות וכל מה שטוב... (רע בעצם) נכנסתי אח"כ לקניון (שם הלימודים שלי בעצם) וארומה!!!! אוףףף רציתי בראוניז ורציתי בעצם הכל! חשקתי היום בדברים שפעם נגעלתי מהם בטירוף. ירדתי 5 ק"ג מיום שישי. אבל... זה שווה את זה? אני מרגישה כאילו בקריז! חייבת לאכול!! ותוקעת מרקים כל היום....... קשה לי. בא לי ליהנות מאוכל ואני רק בשבוע הראשון ומרגישה בדאון מטורף.. היום בכיתי לאמא שלי... קשה לי באמת. מה לעשות? בנוסף, למרות החמשייה הזו שירדתי, אני לא מרגישה טוב עם עצמי ואני לא מרגישה "אוי כמה שהניתוח עוזר לי ואיזה יופי ועוד מעט יהיו לי חיים מושלמים..." זה קשור להתחלה? זה קרה לעוד אנשים...? מצטערת שאני "צעירה" וחופרת עד דמעות, אולי גם מעט קשת קליטה או הבנה.. אבל אני קצת מתוסבכת עכשיו, וצריכה מעט תשובות..

 

[אופירA]

לא נורא, יעבור

את יכולה לעבור לתפריט השבוע השני, אז תתקעי דייסות וגבינות ותפוחי אדמה במקום מרקים. את יכולה לתקוע בראוניז ובמבה ושוקולד וגלידה, אם זה מה שירגיע לך את הקריז. מותר לתקוע את זה בשבוע השני. יש מימד של בגרות בזה שעומדים מול העיניים שווארמות ופיצות, ואני אומר - את זה אני לא אוכל, כי זה לא כשר / לא בריא לי. הרבה ילדים חיים את החיים הבוגרים הללו - ילדים שומרי כשרות, ילדים חולי סכרת נעורים, ילדים רגישים לגלוטן. קשה - אבל מכבד, בוגר, אחראי. שליטה עצמית ושחרור מתאווה זה העונג הכי גבוה מבחינתי, ושום טעם של שווארמה או בראוניז לא מתקרב אליו. יש מימד של בגרות וכבוד עצמי בזה שאנו לא עושים כל מה שבא לנו בחיים. בא לי לצרוח על נהג האוטובוס ולהוציא את התסכולים שלי על הבן שלי ועל השכנה, להשפיל אותם וליהנות מביזיונם... אז אני אעשה מה שבא לי?

אני ארקוד כל יום וולס עם עצמי משמחה על השליטה העצמית שהשגתי. תבכי לאמא. לא מתים מלבכות, להוציא קיטור, אבל בשורה התחתונה להפנים את התפקיד ולאזור את הסבלנות. אני לא חושבת שכשאת מתוסכלת, את יכולה להרגיש טוב עם עצמך ושהניתוח עזר ואיזה יופי. זה לא אנושי. עת לטעת ועת לעקור נטוע - כלומר עת להיות מתוסכלת ולהרגיש שהכל זיפת וקשה, ועת להגיע למקום שבו אתה מרוצה מהמציאות. תני זמן לתסכול ולזיפת, את צריכה את זה כרגע. עכשיו את מתאבלת קצת על האוכל. כשזה יעבור לך בעוד כ-3 שבועות בהדרגה, יגיע הזמן להיות מרוצה מההזדמנות שקיבלת לחיים. כדי לעודד אותך - אני כל 20 דקות מרגישה את הסיפוק מהרוחב של הבגדים שלי. וזה לא נגמר גם אחרי 3 שנים. חיים מושלמים - אגב - אין לאף אחד, אז לא צריך לצפות לזה.

 

[EdenHerMajestey]

אופירה!

את כל כך צודקת ואני כל כך מסכימה איתך. עברתי הרבה חרא בחיים. ולפעמים הרגשתי כאילו הילדות שלי נשאבה לה...... וכשקרו לי הדברים האלו כולם פינקו ופיקו והאכילו, כי ככה זה אצלנו. (ורק אני שמנה.) אני כ"כ נבוכה שהגעתי למצב שבו אני עכשו ממש עוברת גמילה מאוכל! זה ממש ככה וממש קשה לי לקבל את זה שזו אני. תמיד הייתי שמנה, אבל אף פעם לא הבנתי מה זה באמת, כי כל הבדיקות שלי תמיד תקינות ואנשים מתחילים איתי בלי סוף ויש לי חבר שאוהב אתי כבר שנתיים והכל מושלם ו-ורוד. אבל זה כל כך לא נכון! השומן הזה משפיע על כל תחום בחיים, ואני מחכה כבר להיות כמוך בעוד שלוש שנים. תודה על האוזן הקשבת והתמיכה.. ♥

 

[טלטל276]

אני מאד מזדהה איתך

האמת אני חושבת שלכולם זה קשה. הרי הניתוח שעשינו לא נעשה בראש אלא בבטן. והראש נשאר ראש של שמן. אל תתיאשי. אני גם בשבוע רביעי אחרי ניתוח ויש רגעים שממש קשה לי. כל הבעיה אצלי זה אכילה בשעות הערב והלילה. ואני ממש מחזיקה את עצמי מלזלול.בשבועיים הראשונים היה אסור לאכול כל מיני דברים אז היה יותר קל- אולי זה יישמע מוזר אבל זה הרגיע אותי ועצר בעדי. כרגע הפצעים מהניתוח כבר החלימו והטבעת עדיין פתוחה... אז כל יום יותר ויותר קשה. ומה לעשות, בחיים יש הרבה פיתויים והתמכרויות. אצל מישהו זה קניות אינסופיות, אצל מישהו מכוניות וכו' וכו' ואצלנו, השמנים, הפיתוי הכי גדול זה אוכל וכל מה שקשור אליו. ועד שלא נלמד להתמודד עם זה אפשר לשים גם 10 טבעות וזה לא יעזור. יש כאלה שחושבים שעושים את הניתוח- ו...הופ!! מתחילים להשיל קילוגרמים כאילו אין מחר ותוך חודש הם רזים, יפים ומאושרים. ואז מתאכזבים. אני למדתי שאם אוכלים מרק לפני כל השאר כבר מרגישים שבעים ואז אפשר לאכול עוד משהו קטן שאת אוהבת- את תתפלאי לשמוע שזה יספיק לך ורעבה את לא תהיי... נכון, קשה. אני הייתי בכיף הולכת עכשיו ומתקרנפת על איזה המבורגר ענק עם ערמה של צ'יפס וגם אוכלת קינוח בסוף. אבל אני יודעת שאני רוצה לשנות את החיים שלי ורק בגלל זה הלכתי על ניתוח. מכאן אסור לוותר. ב3 וחצי שבועות האלה ירדתי 10 קילו וכל גרם שיורד מכניס בי רעל להמשיך הלאה ולא לוותר! יקירתי, תהיי חזקה. אם זה יעודד אותך- כולנו מתמודדים עם זה יום יום, שעה שעה... שיהיה המון בהצלחה

 

[EdenHerMajestey]

וואו

לגמרי צודקת. אבל אני כבר כולה בשבוע השני ומתחרפנתתת היום אכלתי אפילו שוקולד וזה.. אבל זהו, מחר אני אקזז..... לוקחת הרבה מהמילים שלך, תודה! (וכל הכבוד על העשירייה הפותחת....) ♥

 

[גלעד10 היחיד]

יהיה טוב

את כרגע במצב לא נורמלי. כשתגמרי את 3 השבועות שאחרי הניתוח כבר תאכלי לאכול כל דבר. ומרגע שתגיעי להגבלה האופטימלית תאכלי לאכול כמעט כל דבר רק מעט.תטמיני לי את לא תהיי רעבה. מה שטוב בטבעת שהיא עושה את רוב העבודה. כמעט ולא צריך כוח רצון כדי להרזות. לכן בשבועות האלה מצד אחד אל תאכלי דברים שאסור לך עדיין כמו לחם וסטייק כי זה עלול להזיז לך את הטבעת מהמקום.(זה מאוד כואב +טיסה למיון וניתוח חוזר) ומצד שני תחשבי על העתיד. על כמה בריאה וחתיכה תהיי ואיך זה יפתח יותר דלתות בעתיד... בשבועות האלה מומלץ לא לספור קלוריות יותר מדי . תאכלי מה שבא לך מהתפריט המותר לשבוע שלך. ותחשבי חיובי כמו שאופירה כתבה. את לא עוברת גמילה מאוכל. אוכל תמיד יהיה סביבך. את לומדת להתנהג אחרת לאוכל. במקום אוכל כמקור לרגיעה ברגעים של מתח או כמקור לאהבה ופינוק (אוכל לא אוהב אותך) את לומדת לאכול כשאת רעבה ולהפסיק שאת שבעה. ואז להמשיך בחיים כרגיל. וזאת בזכות השבדית שלך שיהיה בהצלחה!

 

[EdenHerMajestey]

תודה גלעד ../images/Emo39.gif

מסכימה בהחלט... קצת צריכה לעבוד על המוח שלי, אבל אני בטוחה שזה יסתדר.. אגב, אם הטבעת זזה מהמקום אפילו קצת יש את כל הכאבים האלו וכו'?

 

[גלעד10 היחיד]

כן

זה נקרא החלקת טבעת. אבל זה נדיר מאוד. ותלוי בהתנהגות שלך(לא להקיא, לא לדחוף אוכל בכוח עם שתיה)

 

[קוקויה עם קבלות]

עדן יקרה

אני כ"כ מבינה על מה את מדברת ומה את מרגישה. אני עשרה שבועות אחרי הניתוח (ו-27 ק"ג פחות) ואני זוכרת את סוף השבוע הראשון כקשה כי הייתי הרבה פעמים רעבה למרות שעמדתי בכמות הנוזלים שאמרו לי הרגשתי רעבה עד שכבר התפרקתי בבכי לאמא שלי. השבוע כבר אמורים לשנות לך את התפריט לדברים דייסתיים ואת תראי שאת כבר לא תהיי יותר רעבה. לגבי ההרגשה שאת מתגרה מכל הריחות והמראות שאת רואה ומריחה, אני אתן לך את השיטה שעובדת עליי: אני עובדת ליד מאפיה ובמקום שכל שבוע יש בו אירועים, במיוחד בתקופה האחרונה ואני במקביל גם רואה את קצב הירידה הגדול והמהיר שלי. כשאני מתחילה להתגרות מהריחות אני פשוט חושבת כמה ירדתי יפה וכמה עוד אני מסוגלת להורידוחושבת על סיום התהליך שאני רוצה להגיע עליו וזה עוזר לי לשכוח מהכל. לי אישית יש חולשה משוקולד ואני מצאתי שוקולד ללא סוכר שבכל פעם שאני רוצה קצת שוקולד אני לוקחת קובייה אחת עד שתי קוביות וממשיכה את היום שלי. תמיד תחשבי על סיום התהליך כשתראי פיצוץ ותרגישי קלה יותר ובריאה יותר- זה כבר יגרום לך לשכוח במהרה מהריחות ולהמשיך הלאה. מחלת לך המון הצלחה.

 

[EdenHerMajestey]

תודה תודה תודה! ../images/Emo13.gif

שוקולד ללא סוכר? אני חייבת אחד כזה! מאיפה ואיזה?.. בקשר למאפיות וזה, את צודקת לגמרי...... אקח את זה לתשומת ליבי. כל הכבוד על הירידה המדהימה...... מחכה להגיע לזה כבר! תודה ♥

 

[טיפטיפ69]

תמשיכי לשיר יש לך קול מדהים!!!

 

[EdenHerMajestey]

תודה!!../images/Emo23.gif

 

[PavlovsDaughter]

אני שונאת להרוס שמחות, אבל...

ברוב סוגי השוקולד ללא סוכר למיניהם והשוקולד הלייט כביכול יש עדיין המון המון קלוריות. בחטיפי שוקולד של עלית שכתוב עליהם 99 קלוריות יש כ-400 קלוריות ב-100 גרם. יש בזה עדיין אחוזי שומן גבוהים אבל הם משתמשים באיזשהו ממתיק אחר שדומה לסוכר בערכו הקלורי ובטעם. מהצד החיובי, אפשר להגיד שגם חיסכון קל בקלוריות הוא איזשהו חיסכון.

 

[טלטל276]

השוקולד ללא סוכר שאתם מדברים עליו

מיועד לסכרתיים ולא לאלה שרוצים לרדת במשקל. כי ערך קלורי זהה לחלוטין לשוקולד "הרגיל" שעם סוכר. אז קחו את זה לתשומת ליבכם. לעומת זאת, אם אתם חובבי ריבות וכאלה כדאי ללכת על ריבה לייט (קונפטור) ללא סוכר. יש בו בערך מחצית קלוריות מהקונפטור הרגיל.

 

[אופירA]

נכון מאוד

המוצרים ללא סוכר חיוניים לסכרתיים, שלא יכולים לאכול סוכר וחייבים תחליפים. בכל אופן, גם סכרתיים וגם אנשים שרוצים לרדת במשקל צריכים לספור את הקלוריות שבמוצר, ואת כמות הפחמימות, כי סכרתיים מוגבלים גם בכמות הפחמימות. הרבה מוצרים ללא סוכר מכילים כמות קלוריות גדולה לא פחות מאשר המוצרים הזהים עם הסוכר, ואילו מוצרים אחרים חוסכים מאוד בקלוריות ברגע שהם בלי סוכר. ולכן יש להפעיל שיקול דעת בהתאם לכל מוצר.

 

[EdenHerMajestey]

כן חשבתי על זה אח"כ.

צודקים בהחלט. תודה לכולם על התשובות...

 

[קוקויה עם קבלות]

צודקים לגבי השוקולדים ללא סוכר, אבל

אם מתחשק אחת לשבועיים שלושה (אם מרגישים צורך) אפשר לקחת קוביה עד שתי קוביות. אני צריכה את זה למבחנים וקוביה שתיים בזמן מבחן רק עוזרת לי להתעורר ולהתפקס יותר. במקביל אני תמיד אוכלת בריא ובזמנים.