קשה לי

cowboy69

New member
קשה לי

בן 26, קשה לי, כמעט ואין לי חברים, 2 בקושי...לא הצלחתי "לתחזק" חברים במהלך החיים, מעבר לכך אין לי חברה ואני לא מצליח כל כך להכיר, מה גם שלא ממש הייתה לי מישהי רצינית, גג חודש לא יותר ובגלל שאין לי מסגרת חברתית אז גם יותר קשה לי להכיר-אני מרגיש מאוד לבד. אני נמצא במסגרת לימודית מאוד מצומצמת שאין שם "חבר'ה מגובשים"- סוג של באים ללמוד והולכים- וגם אין מי יודע מה תקשורת/ שפה משותפת אחד עם השני- בכל מקרה זאת השנה האחרונה שלי שם. כעת, אני מחפש עבודה במקצועי במשרה מלאה ואני מפחד שזהו- נגמרו המסגרות החברתיות שאפשר להכיר חבר'ה בגילי. בקושי יש לי עם מי לצאת וזה מתסכל (במיוחד כשיש לי פאב מתחת לבית- מרכז ת"א, אתם יודעים איך זה- מתסכל להיות פה לבד כשהכל מסביבך תוסס, חברתי ומיני). אני מפחד שאין כבר מה לעשות (כן, ניסיתי גם אתרי הכרויות- זה לא כל כך עבד לי), עצוב לי שאני לא מצליח להיות שמח בגלל שהמצב החברתי (בת זוג / חברים) על הקרשים, השאר בסדר-אין לי תלונות, אבל לא טוב היות האדם לבדו וזה משפיע עליי, מחלחל, במיוחד כשהקיץ כאן וכולם יוצאים מהחורים שלהם וחוגגים ומכירים ועושים סקס כל הזמן (ככה זה עובד לא?)- אז אתה מתחיל להרגיש ממש "אשם" שאתה לבד, מרגיש חריג ושונה, זה יכול להיות מגניב לזמן מה, אבל לא ליותר מידי זמן.
 

hilabarak

New member
השאלה היא מה אתה רוצה ?

להכיר אנשים אפשר תמיד, אפילו בגילי המופלג (35) מכירים אנשים חדשים ונוצרות חברויות חדשות. הקושי איננו בהכרת חברים, אלא בתיחזוק חברויות. חברות מתוחזקת בדרך כלל על ידי 'כיף הדדי'. אחד פשוט נהנה עם השני (הרי אין כאן עניין של שכר שמשלמים למישהו כדי שיהיה חבר שלנו). אם תטפל בבעיות שהביאו אותך למצב זה 'קשיים חברתיים' באופן טבעי תהיה פחות לחוץ ויותר נעים וכשאנשים יכירו אותך הם ירצו את חברתך. זה פשוט גלגל, או שהוא מסתובב למטה או למעלה. או שהאדם לומד להיות בוגר ולא נעלב כל הזמן (או מתבכיין או ...) ואז באופן טבעי הוא גם מתקדם בעבודה וגם רוכש חברים וגם מתחזק חברויות וגם יוצר זוגיות והכל מלבה את הכל (הביטחון העצמי משתפר ואז האדם נהיה יותר נעים ויותר בוגר ויותר אחראי ויותר מתקדם ויותר נהנה מהחברויות ואז הוא יותר נינוח בעבודה ויותר יעיל ויותר מתקדם ואבא יותר טוב לילדיו ........) או שהאדם נשאר במצבו הרגשי שהביא אותו עד הלום ואז הגלגל מתגלגל למטה (תיארת יותר יפה ממני איך בהתחלה נוטשים את החברים ואז נהיה שיממון ואז אובד הביטחון העצמי.......). אם אתה מחליט לגלגל את הגלגל למעלה, אז צריך להחליט האם לבד או בעזרת טיפול (פסיכולוגי או פסיכיאטרי או שניהם). אני אישית בעד ליווי וטיפול, כי נראה לי טבעי שצריך ללמוד איך לגלגל את הגלגל למעלה וטוב להיעזר בבעלי מקצוע בתחום.
 
יש בתפוז כמה קומונות

שמטרתן להכיר אנשים שמחפשים לצאת עם אנשים לטיולים, מסיבות וכדומה. הן בדיוק פונות לאנשים נפלאים, שאין להם חברים לצאת איתם. תיכנס לעמוד הקומונות בתפוז ותרשום בחיפוש - היכרויות. או שתרשום בחיפוש בתיאור הקומונה - טיולים. בכולם העיקרון זה טיולים, מפגשים ועוד. עשיתי חיפוש והנה כמה שמצאתי: היכרויות תכלס היכרויות שלושים ומשהו (פתוח גם לאלו שמתחת לגיל 30) מפגשים חברתיים, בילוי וטיולים משותפים
 
למעלה