קשה לי...
שוב אנחנו לא יחד והפעם זה דיי סופי כנראה הוא לא בנוי לקשר בכלל עכשיו ואני פשוט כבר לא מוכנה לספוג הכל.. אבל אני כל כך אוהבת אותו והוא אותי.. זה כבר מעבר כנראה אבל עדיין כואב לי... מקווה שאם הזמן הוא יפשיר גם בקטע של המשפחה ולפחות נוכל לנסות שוב אחרי שאני אשתקם והוא ישתקם.. אבל כואב לי לחשוב שאני מאבדת אותו סופית.. למרות שאת החלק הקשה אמרו לי שעברתי עדיין נורא קשה, וזה לא מהפחד שלא יבוא אחר ולא מהפחד שאין יותר טוב, פשוט מהפחד לאבד אותו. כי הוא היה כזה מיוחד בשבילי.. וכנראה ישאר רק זיכרון מתוק.. (בתקווה שלא) אבל קשה לי.. ואני מנסה לא לצלצל אליו אבל נשברת באמת קשה ואין לי מה לעשות כי אני לא מוצאת ריכוז בכלום, כנראה רק הזמן יעשה את שלו או לחלופין כאשר הוא ימצא עבודה ואת עצמו וגם אני.. רק רציתי לפרוק.. עכשיו תורכם להגיב.
שוב אנחנו לא יחד והפעם זה דיי סופי כנראה הוא לא בנוי לקשר בכלל עכשיו ואני פשוט כבר לא מוכנה לספוג הכל.. אבל אני כל כך אוהבת אותו והוא אותי.. זה כבר מעבר כנראה אבל עדיין כואב לי... מקווה שאם הזמן הוא יפשיר גם בקטע של המשפחה ולפחות נוכל לנסות שוב אחרי שאני אשתקם והוא ישתקם.. אבל כואב לי לחשוב שאני מאבדת אותו סופית.. למרות שאת החלק הקשה אמרו לי שעברתי עדיין נורא קשה, וזה לא מהפחד שלא יבוא אחר ולא מהפחד שאין יותר טוב, פשוט מהפחד לאבד אותו. כי הוא היה כזה מיוחד בשבילי.. וכנראה ישאר רק זיכרון מתוק.. (בתקווה שלא) אבל קשה לי.. ואני מנסה לא לצלצל אליו אבל נשברת באמת קשה ואין לי מה לעשות כי אני לא מוצאת ריכוז בכלום, כנראה רק הזמן יעשה את שלו או לחלופין כאשר הוא ימצא עבודה ואת עצמו וגם אני.. רק רציתי לפרוק.. עכשיו תורכם להגיב.
